שבת שלום יקרה
2 חלומות שחלמתי הלילה:
1. חברה הגיעה אליי הבייתה
נפגשנו למטה ברחוב ישן שגרתי
היא הייתה באוטו שלה, אני הייתי בחוץ
מאחורי האוטו הייתה מישהי שאני לא מכירה על אופניים
שביקשה שנזוז
אמרתי לה שתסע מעבר לאוטו (שתמשיך פשוט)
היא אמרה שהתכוונה שאני אזוז כדי שהיא תיכנס לאוטו
לא הבנתי..
אחכ מסתבר שהחברה שלי קבעה איתה לבוא אליי מבלי להודיע לי
בהמשך הן בישלו בבית שלי (היא למדה מבעלה הנרקיסיסט) הייתי בהלם שהפסיבית הזו מבשלת
אחכ כעסתי ותיכננתי לדבר איתה על הצבת גבולות
מה אני מסכימה ומה לא (החלום נגמר לפני שהספקתי לדבר איתה בפועל)
אחכ אני זוכרת קופסה של פסטה במקרר שהיא השאירה לי
2. אחותי וחברה שלה קבעו לאותו שבוע כל יום אירוע
אני זוכרת חתונה של המוביל של הדירה (מכירה אותו מילדות)
רציתי ללכת
אבל לא רציתי ללכת איתן ולהרגיש לא קשורה, לא רציתי לא להיות אני
איכשהו גם במהלך החלום, לא זוכרת אם לפני היציאה עצמה
היינו מחוץ לדירה שהרגע עזבתי (סופסוף)
אני זוכרת בתקרה עכביש גדול שאוכל מלא נמלים
התקרה הייתה שלי
אבל בעצם כמו מן עליית גג, צבע כהה בורדו כזה, עץ מאוד ישן
זה היה משהו נסתר
לא רואים את כשסתם מסתכלים לתקרה, אלא מדרך מסוימת להגיע לשם
אגב זה מקום שאני בכלל לא מכירה
בהמשך החלום היו עכבישים כאלה מזהב/ברונזה
נראלי 4
שהם נראו כמו קליפסים קטנים של שיער
נראלי שאחותי רצתה לנקות שם
ואמרתי לה שלא צריך
אני לא חוזרת או לא גרה שם כבר
רקע
משותף בחלומות- אני גלגל 3
לשתיהן בקושי בכלל יש חברות, הן רק משפחה בעל וילדים, כמו כת. בצורה מוגזמת, כלום לא קיים חוץ מזה.
מוזר שבחלום שתיהן היו עם חברה, אני לא מכירה את החברות שלהן מהחלום.
2 החלומות נחלמו ביחד הלילה
מעניין שבשניהם אני עדיין גרה לבד (עברתי עם בת הזוג שלי לפני כמה ימים)
מאוד מרגש
להגשים את מה שחלמתי
זה מרגיש בית - פעם ראשונה
מקןם חומל, מבין, מקשיב, מדברים על הדברים
כיף לחזור ורוצה לחזור הבייתה
זה לטובתי, זה מוגן, יש שקט ופרטיות
אני אני
זה מטורף
רקע כללי:
עזבתי ביום רביעי את הדירה, הייתה הובלה.
קיבלתי בערב שיחת טלפון מחיילת הדירה שהופתעה שעזבתי (
)
אחרי שאמרתי שזה צק אחרון.. אחרי שהם תיאמו אותי כמה דיירים שייראו את הדירה, אחרי שלא הסכמתי עם המחיר החדש - העלאה של 30%
הם חיים בעולם מדומיין.
זנ כן הפחיד אותי, אבל תפסתי על חם את האישור שלי מהם להשתחרר לחופשי
בסוף הבנתי שאני משחררת אותי, אני מוציאה אותי לחופשי
ואני הולכת עם האמת שלי עד הסוף
זה מרגיש כמו שיעור רוחני של כל הנשמות שאנחנו
אני, אמא ו2 חיילי הדירה.
בחמישי אחרי שנתיים של שתיקה מול החיילים (הם רחוקים מלהיות בעלי דירה), הגעתי עם אמא שלי
לקבל את צק הביטחון ולמסור מפתח.
אחרי שאבא שלי עשה להם מטבח בדירה שהם שילמו עליו כלום, כי הוא עשה אותו עבורי- כאב לי, לא מגיע להם
אבל קרה.. (זה גם שלו, גיליתי כמה אבא שלי רעיל בתחפושת של מסכן וחלש)
לא ויתרתי להם על משהו שביקשו שאעשה ולא הסכמתי.
באיום של לא ייתנו לי את הצק.
כמובן בליבי- אין בעיה, לא אתן את המפתח.
היה שם מאוד מעניין, הייתי נעולה, פתחתי את הפה על כל השנתיים ששתקתי (ואני מלכת המילים כשאני רוצה- לטוב ולרע)
הם טוענים שצעקתי (אני לא הרגשתי ככה), אמא שלי ריככה את העניינים, יצאתי החוצה, הם דברו ביניהם.
בהתחלה לא רצו למסור את הצק
שמחה על סגירת המעגל, הרגשתי הקלה עצומה.
עצוב שנגמר ככה- אבל האנרגיה הזו הייתה צריכה להשתחרר. אני משתדלת לא לחנך, אבל הגנתי על עצמי.
הם חושבים שיש להם ארמון, שהם מדהימים, ואני הדבר הכי נורא שקיים- לפחות זו ההרגשה שלי.
הם בכת!
בהתחלה נכנסו לי לדירה בלי רשות, העירו לי על שימוש בחשמל, היה לי כזה בלאגן שם
זו פנימיה ולא דירה
עם תנאים גרועים
עצוב, זה היה גולם שלי, תודה שגדלתי.
הם עשו שם דברים חולים ולא בריאים- למדתי שיעור על פרטיות והצבת גבולות שם.
סופסוף דיברתי איתם, אחרי שככ פחדתי שיעיפו אותי
כי הם עשו לי טובה שגרתי שם בכלל.
הם "התפשרו" על מחיר השכירות בשביל אבא שלי- מבחינתי, אם סגרנו על מחיר, אז סגרנו, יש הסכם.
הם הענישו אותי כל הזמן על זה שאני משלמת פחות
להם היה מותר הכל ולי אסור הכל (מזכיר לי מאמא)
סבלתי שם מאוד.
ביום חמישי אמא שלי הקשה ריככה את העניינים! זה לא חלום, אבל מרגיש ככה. הלםםם
(יש לנו קארמה מעניינת, מחכות שאחותי תתעורר מתישהו, בזמן שלה)
אני גם שמחה שאני מאפשרת לה להיות אמא, מסתבר שלפני שנתיים, בתחילת דרכי בדירה הזו ("פנימיה") כשגרתי לבד לראשונה, כל הילדות צפה באמת. לא דברתי עם אמא שלי.. אמרתי לאמא שלי שלא הגנה עליי אפעם, היא התגוננה והכחישה.
בחמישי אחרי שיצאנו משם היא זרקה לי "אני שמחה שיכולתי להיות איתך, זה מזכיר לי שאמא שלי הייתה איתי, ברור שאגן עלייך, הרגת אותי שאמרת שלא הגנתי עלייך. איזו אמא לא תגן על הילד שלה?"
אני הבנתי שההכחשה שלה זה לא משנה )פעם הייתי מתעצבנת) אלא העיקר שהגנה עליי באמת מול החיילים.
אני דברתי! היא ריככה אני פתחתי
פתאום היה לראות צד אחר שלה, לטובתי, לטובת הסיטואציה
אני מבינה יותר ויותר לאפשר לאחרים בדרכם, ולא רק בדרך שלי
תהליך של בגרות רגשית, לאט ובהדרגה
התקדמות ולא שלמות
הלם על סגירות מעגלים, חובות קארמתיים שנסגרים.
תוך כדי שכתבתי את הרקע הבנתי ככ הרבה.
ופתאום מהשכנים התנגן שיר מהצבא, מאותו חמל שהציף לי את הכאב, הייתי בוכה וזצריכה חום אנושי
בכיתי על האמא שאני רוצה בגיל 18.
בדיוק אתמול שוחחתי עם המפקד שלי
שהרגשתי שהיה לרעתי (פחד מדמויות סמכות) לא הבנתי מה החלק שלו ומה של הצבא.
הרגשתי שהתנגחתי בו לפהי 10 שנים. הוא זוכר ממני דברים ממש טובים. הלם..
איזו סגירת מעגל
אני בשוק.
תודה ענקית מראששש
2 חלומות שחלמתי הלילה:
1. חברה הגיעה אליי הבייתה
נפגשנו למטה ברחוב ישן שגרתי
היא הייתה באוטו שלה, אני הייתי בחוץ
מאחורי האוטו הייתה מישהי שאני לא מכירה על אופניים
שביקשה שנזוז
אמרתי לה שתסע מעבר לאוטו (שתמשיך פשוט)
היא אמרה שהתכוונה שאני אזוז כדי שהיא תיכנס לאוטו
לא הבנתי..
אחכ מסתבר שהחברה שלי קבעה איתה לבוא אליי מבלי להודיע לי
בהמשך הן בישלו בבית שלי (היא למדה מבעלה הנרקיסיסט) הייתי בהלם שהפסיבית הזו מבשלת
אחכ כעסתי ותיכננתי לדבר איתה על הצבת גבולות
מה אני מסכימה ומה לא (החלום נגמר לפני שהספקתי לדבר איתה בפועל)
אחכ אני זוכרת קופסה של פסטה במקרר שהיא השאירה לי
2. אחותי וחברה שלה קבעו לאותו שבוע כל יום אירוע
אני זוכרת חתונה של המוביל של הדירה (מכירה אותו מילדות)
רציתי ללכת
אבל לא רציתי ללכת איתן ולהרגיש לא קשורה, לא רציתי לא להיות אני
איכשהו גם במהלך החלום, לא זוכרת אם לפני היציאה עצמה
היינו מחוץ לדירה שהרגע עזבתי (סופסוף)
אני זוכרת בתקרה עכביש גדול שאוכל מלא נמלים
התקרה הייתה שלי
אבל בעצם כמו מן עליית גג, צבע כהה בורדו כזה, עץ מאוד ישן
זה היה משהו נסתר
לא רואים את כשסתם מסתכלים לתקרה, אלא מדרך מסוימת להגיע לשם
אגב זה מקום שאני בכלל לא מכירה
בהמשך החלום היו עכבישים כאלה מזהב/ברונזה
נראלי 4
שהם נראו כמו קליפסים קטנים של שיער
נראלי שאחותי רצתה לנקות שם
ואמרתי לה שלא צריך
אני לא חוזרת או לא גרה שם כבר
רקע
משותף בחלומות- אני גלגל 3
לשתיהן בקושי בכלל יש חברות, הן רק משפחה בעל וילדים, כמו כת. בצורה מוגזמת, כלום לא קיים חוץ מזה.
מוזר שבחלום שתיהן היו עם חברה, אני לא מכירה את החברות שלהן מהחלום.
2 החלומות נחלמו ביחד הלילה
מעניין שבשניהם אני עדיין גרה לבד (עברתי עם בת הזוג שלי לפני כמה ימים)
מאוד מרגש
להגשים את מה שחלמתי
זה מרגיש בית - פעם ראשונה
מקןם חומל, מבין, מקשיב, מדברים על הדברים
כיף לחזור ורוצה לחזור הבייתה
זה לטובתי, זה מוגן, יש שקט ופרטיות
אני אני
זה מטורף
רקע כללי:
עזבתי ביום רביעי את הדירה, הייתה הובלה.
קיבלתי בערב שיחת טלפון מחיילת הדירה שהופתעה שעזבתי (
)אחרי שאמרתי שזה צק אחרון.. אחרי שהם תיאמו אותי כמה דיירים שייראו את הדירה, אחרי שלא הסכמתי עם המחיר החדש - העלאה של 30%
הם חיים בעולם מדומיין.
זנ כן הפחיד אותי, אבל תפסתי על חם את האישור שלי מהם להשתחרר לחופשי
בסוף הבנתי שאני משחררת אותי, אני מוציאה אותי לחופשי
ואני הולכת עם האמת שלי עד הסוף
זה מרגיש כמו שיעור רוחני של כל הנשמות שאנחנו
אני, אמא ו2 חיילי הדירה.
בחמישי אחרי שנתיים של שתיקה מול החיילים (הם רחוקים מלהיות בעלי דירה), הגעתי עם אמא שלי
לקבל את צק הביטחון ולמסור מפתח.
אחרי שאבא שלי עשה להם מטבח בדירה שהם שילמו עליו כלום, כי הוא עשה אותו עבורי- כאב לי, לא מגיע להם
אבל קרה.. (זה גם שלו, גיליתי כמה אבא שלי רעיל בתחפושת של מסכן וחלש)
לא ויתרתי להם על משהו שביקשו שאעשה ולא הסכמתי.
באיום של לא ייתנו לי את הצק.
כמובן בליבי- אין בעיה, לא אתן את המפתח.
היה שם מאוד מעניין, הייתי נעולה, פתחתי את הפה על כל השנתיים ששתקתי (ואני מלכת המילים כשאני רוצה- לטוב ולרע)
הם טוענים שצעקתי (אני לא הרגשתי ככה), אמא שלי ריככה את העניינים, יצאתי החוצה, הם דברו ביניהם.
בהתחלה לא רצו למסור את הצק
שמחה על סגירת המעגל, הרגשתי הקלה עצומה.
עצוב שנגמר ככה- אבל האנרגיה הזו הייתה צריכה להשתחרר. אני משתדלת לא לחנך, אבל הגנתי על עצמי.
הם חושבים שיש להם ארמון, שהם מדהימים, ואני הדבר הכי נורא שקיים- לפחות זו ההרגשה שלי.
הם בכת!
בהתחלה נכנסו לי לדירה בלי רשות, העירו לי על שימוש בחשמל, היה לי כזה בלאגן שם
זו פנימיה ולא דירה
עם תנאים גרועים
עצוב, זה היה גולם שלי, תודה שגדלתי.
הם עשו שם דברים חולים ולא בריאים- למדתי שיעור על פרטיות והצבת גבולות שם.
סופסוף דיברתי איתם, אחרי שככ פחדתי שיעיפו אותי
כי הם עשו לי טובה שגרתי שם בכלל.
הם "התפשרו" על מחיר השכירות בשביל אבא שלי- מבחינתי, אם סגרנו על מחיר, אז סגרנו, יש הסכם.
הם הענישו אותי כל הזמן על זה שאני משלמת פחות
להם היה מותר הכל ולי אסור הכל (מזכיר לי מאמא)
סבלתי שם מאוד.
ביום חמישי אמא שלי הקשה ריככה את העניינים! זה לא חלום, אבל מרגיש ככה. הלםםם
(יש לנו קארמה מעניינת, מחכות שאחותי תתעורר מתישהו, בזמן שלה)
אני גם שמחה שאני מאפשרת לה להיות אמא, מסתבר שלפני שנתיים, בתחילת דרכי בדירה הזו ("פנימיה") כשגרתי לבד לראשונה, כל הילדות צפה באמת. לא דברתי עם אמא שלי.. אמרתי לאמא שלי שלא הגנה עליי אפעם, היא התגוננה והכחישה.
בחמישי אחרי שיצאנו משם היא זרקה לי "אני שמחה שיכולתי להיות איתך, זה מזכיר לי שאמא שלי הייתה איתי, ברור שאגן עלייך, הרגת אותי שאמרת שלא הגנתי עלייך. איזו אמא לא תגן על הילד שלה?"
אני הבנתי שההכחשה שלה זה לא משנה )פעם הייתי מתעצבנת) אלא העיקר שהגנה עליי באמת מול החיילים.
אני דברתי! היא ריככה אני פתחתי
פתאום היה לראות צד אחר שלה, לטובתי, לטובת הסיטואציה
אני מבינה יותר ויותר לאפשר לאחרים בדרכם, ולא רק בדרך שלי
תהליך של בגרות רגשית, לאט ובהדרגה
התקדמות ולא שלמות
הלם על סגירות מעגלים, חובות קארמתיים שנסגרים.
תוך כדי שכתבתי את הרקע הבנתי ככ הרבה.
ופתאום מהשכנים התנגן שיר מהצבא, מאותו חמל שהציף לי את הכאב, הייתי בוכה וזצריכה חום אנושי
בכיתי על האמא שאני רוצה בגיל 18.
בדיוק אתמול שוחחתי עם המפקד שלי
שהרגשתי שהיה לרעתי (פחד מדמויות סמכות) לא הבנתי מה החלק שלו ומה של הצבא.
הרגשתי שהתנגחתי בו לפהי 10 שנים. הוא זוכר ממני דברים ממש טובים. הלם..
איזו סגירת מעגל
אני בשוק.
תודה ענקית מראששש
