2 סיפורים פרי עטי אנא חוו דעתכם

ד לוין

New member
2 סיפורים פרי עטי אנא חוו דעתכם

אני חדש פה לפורום אז שלום לכולכם.מצורפים כאן שני סיפורים שכתבתי (הסיפור השני בהודעה השניה) ואני חושב לפרסמם אנא הגידו לי מה אתם חושבים עליהם סיפור מס 1 אוזימנדיס/ד.לוין המסיבה רעשה, כמו כל מסיבה של האימפריה הזיקיתנית.כוסות יין טירליאני שיקשקו, מוסיקה חסרת טעם ניגנה במלוא הוליום והמסובים פיטפטו כרגיל על הדברים הלא חשובים ביותר ביקום והשתעממו. חלק גדול מהשיעמום במסיבה נפל בחלקו של וינג מארגנה ובן הגזע הגלגלני שאתרע מזלו ,בזמן ניסיון נוסף לחיזוק קשריו עם בכירי האימפריה, להיתפס לשיחה או ליתר דיוק למונולוג בידי אחד הגנרלים של האימפריה, זיקיתן טהור, שפניו נעשו סגולות מרוב גאוה עצמית. "ואז אני אומר באמצע ישיבת המטה לפילדמרשל דרבנזול ,המפקד שלי ואידיוט מושלם שאין לי מושג מי נתן לו את התפקיד,שאני מתערב איתו על מחצית מתפוקת מכרות הבדיל שלי בקראו 5 שאני אכבוש את כל המערכת הזאת עם 3 משחתות קלות. חבל שאין לי תמונה משם, פניו נעשו כ"כ ירוקות מצחוק שהם היו כמעט כמו צבע הקיר בחדר פיקוד" "כן" אמר וינג בהתפעלות מעושה. "והטיפש הזה נשבע לי שהוא יאכל את הדרגות שלו אם אני יצליח לעשות זאת והיית צריך לראות את הפנים שלו כשהכרחתי אותו לעשות את זה בהקרנה פומבית לפני כל הטייסת שלי .הביצוע עצמו היה כמובן כמו שאפשר לצפות בלחימה מול לא זיקיתני ממש כמו משחק לוח" אמר והחל להניע בהתלהבות את ארבעת זרועותיו לכל הכיוונים להדגיש את כוונותיו "משחתת אחת מהצד, אחת מלפנים , והשלישית מלמטה בזמן שהצי החילראיני עבר ליד השמש הכפולה. אני אומר לך לא השארתי מהם כלום.הצי שלהם התפזר לכל עבר,ואחרי שהליזרים שלי החלו לירוק עליהם אש מה שנשאר לא היה מספיק לארכיאולוג." וינג נאנח עמוקות בתוכו. הוא לא יכל לסבול את הזיקיתיים ואת ההתפארות שלהם שכל אחת ואחת מהם הזכירה לו את מצב גזעו המשועבד. אבל רק דרך כאן יכל להשיג את האישורים להמשך עבודתו האהובה כארכיאולוג. "...ואז כשאני יורד עם הצוות שלי לפני הכוכב הרביעי אני מגיע ישר לתוך מקדש מזה עתיק והכהן ,או מי שזה לא היה , צועק עלינו שקינגה , מי שזה לא יהיה, לא יתיר לנו להיכנס למקום פולחנו המקודש. כמובן שנכנסנו והוצאנו משם כמויות אדירות של פלטינה שהיו מפוסלות בצורות מוזרות שבחיים לא ראיתי. והכי מצחיק, הכהן שם, כדי למנוע מאיתנו לקחת את הגניבות שלו מהמקומיים צעק שאלה כלי קודש בני מיליון שנה והחל לקלל אותנו..." "אתה יודע מה שאתה אומר לגבי פסלי הפלטינה זה באמת מעניין.במקצועי אני ארכיאולוג ו..." "ואו זה משונה" אמר הגנרל בתימהון "לא ידעתי שגלגלנים ,נחותים כפי שאתם, יכולים לעשות משהו שדורש כ"כ הרבה אינטיליגנציה. אתם טובים רק לתחרויות אתלטיות ולשליחויות קלות לא? אז כפי שאמרתי..." וינג רתח מזעם בתוך תוכו.הטיפוס הזה היה יותר גרוע אפילו משאר בני מינו (שלא היו גם כן סמלי הצניעות ) והוא רצה להשיב לו כגמולו.בעוד הגנרל ממשיך לדבר התגבשה במוחו תוכנית. "...ואז לבסוף הפילדמרשל, זועם על ההפסד שלו בהתערבות, אומר לי להשיב את הפסלים האלה מפלטינה טהורה! כי הם רכוש דתי .רכוש דתי! כאילו שהיה לו איכפת..." "אתה צודק" קטע אותו וינג בשטף דיבורו "עם ניצחון כזה גדול באמת הגיע לך לשמור על השלל מהקרב ללא קשר לחשיבותו הדתית המקומית. אבל הסיפור שלך על על הפסלים האלו מזכירים לי את הממצאים האחרונים מהחפירות שביצעתי. אם לא ידעת רוב עבודתי וחפירותי הם בעיקר באתרים של הראשונים ו..." "אה הראשונים, כובשי הגלקסיות הגדולים " אמר הגנרל ופניו נעשו סגולים מתמיד "הבונים שחרטו את שמם על פני הגלקסיה כולה. הם חייבים כמובן להיות אבותינו .רק גזע אדיר שכזה יכול להיות המוצא של גזע דגול כשלי..." וינג חיכה 7 דקות לקטיעת דיבורו עד שלבסוף אפילו לגנרל נגמר האויר ."תהיתי אם תהיה מעונין לראות חלק מהממצאים האחרונים. הם מהוים,לדעתי, פריצת דרך של ממש בחקירתם" "הם כאן?" שאל הגנרל, עור פניו משחיר מסקרנות. "כן ,בוא אראה לך" אמר וינג ובלי עוד אמור דין ודברים,לקח שניים מידי הגנרל והחליק בקלילות על גלגליו איתו, הרחק מהמולת המסיבה, אל חדר עבודתו,מקום מלא וגדוש בחפצים שונים מהחפירות.שם "לא מצאנו ,עד כה , הרבה עליהם. 10 מיליוני שנים מחו את רוב מעשיהם והעדויות לקיומם ורוב מה שמצאנו היה בעיקר מנהרות, יסודות מבנים, וכמובן הקוביות השחורות." אמר בעודו טופח על אחת גדולה יותר מהאחרות "לא הצלחנו למצוא אפילו את הרכבן הכימי. כל פעם שניסינו הן פשוט התמוססו. בכל מקרה , בעונת החפירות האחרונה שלי, חפרתי במערכת ליראנה בקצה זרוע קוינג'ס ונראה לי שגיליתי את עולם הבית שלהם." " אתה בטוח בכך?" "כן בודאות די גבוהה. מצאנו שם כמה שרידי מבנים פרימיטיביים שלא מצאנו בשום מקום אחר מה שמצביע כמעט בודאות על כך .חוץ מזה מצאנו כמיות גדולות מהרגיל של קוביות ,יסודות מבנים,וזה" והוא פתח נרתיק שהיה על השולחן והוציא משם לוח אבן שחור שבור ועבה באורך חצי מטר "הנה העתקו". הגנרל הסתכל על הלוח ונגע בו ברוב עניין ,מעביר את ידיו בעדינות על פני חריצים בלוח בצבע זהב דהוי . "מהם החריצים האלה?" שאל "זה כתב דו-מימדי פרימיטיבי , הדוגמה היחידה של שפתם שמצאנו עד כה. הוא היה נשאר חסר משמעות אם לא היה , למזלנו ,כתוב לידו התירגום בסלמנקית עתיקה . וכך הצלחנו להבין בפעם הראשונה את שפתם. זהו ההישג הארכיאולוגי הגדול ביותר מזה שנים!" "אז מה כתוב פה?" שאל הגנרל בעוד הצבע השחור על פניו מעמיק. "לפי דעתי זהו חלק ממזמור,יתכן שבעל קונוטציות דתיות.קראתי אותו בעצמי ואני חושב שהוא מעניין ביותר .האם אתה מעוניין בתרגום?" "כמובן" אמר הגנרל ופניו כתומים מהתרגשות. וינג הדליק מקרן כיס קטן ועל המרקע הופיע התירגום באותיות תלת-מימדיות זוהרות . מייד לאחר מכן ראה את פני הגנרל משתנים מכתום לכחול מזעם. בפעם הראשונה בערב לא היה לו מה לומר. ווינג , נהנה מנצחונו הקטן קרא אותו בקול: ועל הבסיס מילים אילו מופיעות: "שמי הוא (לא מובן),מלך המלכים ראו את מעשי,הו גדולי הארץ, והתיאשו!" דבר מלבדו לא נותר.מסביב להריסות של חורבה ענקית זו,חסרת גבול וחשופה, החולות השקטים והאופקיים משתרעים לכל עבר. (לא מובן,לא מובן) ותודה לפרסי ביסי שלי על ההשראה.
 

ד לוין

New member
2 סיפורים פרי עטי (חלק 2)

ןהינה הסיפור השני אתמול/ד.לוין השעה הייתה 4 בבוקר. מסיבת יום ההולדת הצנועה כמעט ונגמרה ודבר לא נותר ממנה חוץ מהלכלוך וכמה זכרונות נעימים. רון, חתן השמחה, וחבריו הקרובים ,כולם בגיל העמידה, ישבו בסלון בשקט מנסים להתגבר על המהומה והרעש של השעות האחרונות. "אתם יודעים " אמר ערן קוטע את הדממה, "כשחושבים על זה, המאה הקודמת באמת הייתה יותר טובה משלנו. תסתכלו על המצב הנורא שהעולם נמצא בו היום. מלחמות בכל מקום,מחלות שצצות מכל פינה, אסונות טבע שגורמים למות אלפים. זה לא היה כך פעם" "כן " אמרה אביטל בקול חולמני "לילדים לא היו את כל האופנות המטורפות האלה והם התייחסו אל הוריהם כמו שצריך עם כבוד והערצה!" "היו פוליטיקאים על רמה שהיה באמת אכפת להם" אמרה נעמי, ממלאת מחדש את כוסה בקפה קולומביאני משובח "לא הג'וקרים רודפי הפירסום שיש לנו כיום". "האוויר היה הרבה יותר נקי" אמר ירון בעודו מדליק סיגר קובני נוסף "יכולת עדיין למצוא אזורים ירוקים שלא נפלשו ע"י קניון או משפחות עם מנגלים. יכולת ללכת קילומטרים על גבי קילומטרים ולא לראות דבר חוץ מאשר נוף טבעי בלי שום סימן של ציויליזציה..." "...והיה הרבה פחות פשע "המשיך ערן "יכולת ללכת ברחובות, אפילו באמצע הלילה, בשקט בלי לחשוש מגנבים או למות מויכוח על שטויות". "החיים פשוט היו הרבה יותר שלווים.אנשים לא היו שקועים כל הזמן רק במירוץ ללא הפסקה אחרי הכסף" אמרה אביטל בעודה נוגסת בפיסת קוויאר "ואפשר היה לאכול אוכל טבעי ,באמת טבעי. לא כמו האוכל הסינתטי של היום עם כל הכימיקלים וחומרי ההדברה שבתוכם.." "כן" אמר רון בקול מדוכא מעט בעודו מסתכל מתוך חלון דירתו המשפחתית הקטנה עם רק 15 חדרים וג'קוזי "המאה ה21 הייתה באמת זמן טוב לחיות בו..."
 

Rivendell

New member
תגובה לסיפור

קודם כל, לעומת הקודם, זה היה כתוב בצורה הרבה יותר ידידותית לקורא
הרעיון מאוד נחמד, וגם הכתיבה בסדר (שוב בעיית הפיסוק הקלה), רק חבל שלא פיתחת את זה קצת יותר. למשל כאן: מסיבת יום ההולדת הצנועה כמעט ונגמרה ודבר לא נותר ממנה חוץ מהלכלוך וכמה זכרונות נעימים. לא היה מזיק לשים פסיק אחרי ה-"ונגמרה". אבל מעבר לזה, באמת נחמד. זה מזכיר לי תרגיל שתמיד עושים לתלמידי אנתרופולוגיה ובתנוות נוער וכאלה - ה"יאקירמא". אני לא אגלה מה זה, למי שלא מכיר
אבל זה בנוי על אותו עקרון. לדעתי כדאי היה לעשות את זה קצת ארוך יותר.
 

Yuli Gama

New member
תגובה לסיפור השני :)

הוא כתוב באמת יותר קריא מהראשון אולי כי הסביבה מוכרת ויותר קל להתרכז במה שמתרחש בסיפור. קצת קשה להבין על מה אתה מנסה לשים את הדגש. אם אתה רוצה לציין ש 21 הייתה מאה טובה (כבדיחה) אז כל החלק של "החיים הטובים" לא מתקשר לסיפור אצמו. אם אתה מנסה להעביר ביקורת על אילו שמדברים, אז זה לא ברור מספיק. הסיפור עצמו חביב, אבל לא מובן עד הסוף. רואים משני הסיפורים האלו שאתה יודע לכתוב, אבל באמת כדי לשכתב אותם.
נ.ב שמחה לראות אותך אצלנו סוף סוף :)
 

ד לוין

New member
תגובה לתגובות לשני הסיפורים 2

ותוספת לגבי הסיפור הראשון העלילה אמורה להיות דברי הגנרל ותגובת הארכיאולוג אליו טיפה איטי אני מודה אבל לא כל סיפור מדה"ב חייב להיות מהיר ולכלול 3-4 קרבות חלל... בסיפור השני (אתמול) ניסיתי לשים דגש על שני קוים אלו בו זמנית ( כמשני העובדה שהם מתלוננים ללא סיבות טובות במיוחד והעיקרי שמושא הנוסטלגיה אינו ראוי כ"כ לכך)הסופית נראית לי ברורה למדי ואינני רואה מה ניתן לתת עוד דגש או להוסיף (המלצות יתקבלו בברכה) נ.ב תודה לכולם על ההתיחסות ואשמח לקבל עוד תגובות על הסיפורים עצמם ותגובות על הכתוב כאן
 

Rivendell

New member
תגובה לסיפור

קודם כל, זה נראה לי יותר כמו פרק ראשון, או הקדמה למשהו יותר ארוך, מאשר סיפור שלם. אולי לא הבנתי למה התכוונת בסוף, אבל ככה זה נראה לי. מבחינת הכתיבה, יש קצת בעיות בפסיקו (פסיקים איפה שלא צריך, ופסיקים נעדרים איפה שכן צריך
). דברים שבסה"כ קל לתקן. הסיפור עצמו קצת מייגע. בסה"כ לא קורה שם המון, והדמויות לא יוצרות עניין גדול במיוחד. אתה שופך המון אינפורמציה על הקורא, אבל אין התרחשויות שמושכות סקרנות גדולה. הייתי מנסה אולי לסנות את זה בצורה פחות אינפורמטיבית, אבל קצת יותר מעניינת ומושכת. הקטעים בהם אתה מתאר את הגזעים ואת השיחה נחמדים, וחלק מהם כתוב בצורה קלילה וזורמת. הייתי מנסה להמשיך לזרום עם הקו הזה. וכמובן - האם הסיפורים שלך מיועדים לתחרות?
 

Yuli Gama

New member
תגובה לסיפור הראשון :)

מסכימה לחלוטין עם ריוונדל. הסיפור באמת ניראה כהתחלה של משהו. הוא עמוס מידע ורקע שיכולים להחזיק על עצמם הרבה יותר מאשר סיפור קצר. בסיפור אחד זה קצת חונק. מרוב המידע שנוחת עלינו פתאום, קשה להבין על מה בדיוק אתה מנסה לדבר בסיפור. אחרי הכל , העיקר בסיפור זה לא הרקע, לא איפה ועם מי הוא מתרחש, אלא מה בעצם מתרחש. אני חיבת להודות שממש לא הבנתי מה ניסיתה להעביר בסוף, או ממה התרגז הגנירל. אשמח אם תיפרט.
 

CMOT Marvin

New member
תגובה לשני הסיפורים

בקשר לפיסוק, אני מסכים עם ריוונדל. אבל מעבר לזה, רצוי לחלק לפיסקאות ע"י הוספת שורת רווח. ובענייני תוכן: הסיפור הראשון מכיל לפחות שני קווי עלילה: בחצי הראשון הגנרל מתפאר בכיבוש כוכב. הארכיאולוג משועמם לגמרי, עד שמוזכרים המקדש וכלי הפלטינה. מרגע זה הוא מנסה להגיד משהו לגנרל. קו העלילה נקטע כאן. ונשארות שאלות רבות באוויר (אפילו לא כטיזרים, סתם התעלמות). למשל מה מיוחד בכלים, במקדש ובקללה, האם הקללה מתגשמת, האם הגנרל הרס לארכיאולוג את עבודת חייו,... בחצי השני הגנרל פתאום נותן צומת לב לארכיאולוג, אחרי שהוא התעלם ממנו לגמרי בחצי הקודם. הארכיאולוג מספר על מחקרו ועל הגילויים האחרונים, ומפתיע את הגנרל בתרגום של כתובת עתיקה. (א) לא הבנתי מה התוכן של הכתובת הנ"ל ולמה הגנרל כל כך נפגע. (ב) הרעיון של אבן עם מספר שפות לא מקורי - אבן הרוזטה לפיה תרגמו שפות עתיקות באזורנו. אם כבר להשתמש ברעיון אז לפחות מזווית חדשה. למשל שתי אבנים מאזורים שונים של הגלקסיה, שבעזרת העלאה באוב של נשמות היוצרים שלהם, מצליחים לחבר אותן יחד ולתרגם... LOL אני מחכה לסיפורים הבאים שלך.
 

ד לוין

New member
תגובה לתגובות לשני הסיפורים 1

א.מודה ומתודה בעניני הפיסוק.אינני מומחה בנושא ואני מסתמך בעיקר על מתקן האיות של ורד שלא עלה על זה. ב.בסיפור הראשון אוזימנדיס לא היו שני קוי עלילה.דברי הגנרל שם רק כדי לאפין את דמותו ודמות האימפריה שבו הוא חי ולהסביר את תגובת הארכיאולוג.חלק השיר בסיום (תירגום לעברית של משורר אנגלי מפורסם מאוד דרך אגב שאת שמו ציינתי בסוף)נועד כמענה הולם להתפארויותיו (דרך הצגת סופם של התפארויות אחרות) ועוד כמה מובנים.חבל שאף אחד לא עלה על כך (או לא קרא את השיר?)אנסה להדגיש זאת יותר. אני חשבתי על סיפור זה כסיפור נפרד ועצמאי אבל כמתחיל של שרשרת סיפורים בעולם הזה ומכאן גודש הפרטים (שדרושים כמובן להסביר גם את העילבון לארכיאולוג).עד לרגע זה המוזה טרם שרתה עלי לגבי סיפורים אחרים בעולם זה ולכןיתכן שהוא נראה קצת גדוש מידי ואנסה לדלל קצת.הבעיה שקיצוץ פרטים עלול גם לפגוע באיפיון הדמויות ולגרום לקורא לאבד את הפואנטה לחלוטין
 
למעלה