../images/Emo122.gif
אני התעסקתי עם המטות של השליחים... שכחתי מזה. משערים שמקורו של הסמל במסופוטמיה של המאה ה-26 לפני הספירה. נראה שאז הוא הופיע כמטהו של כרוז או שליח, מכונף לעתים, ועטוף בשני סרטים לבנים. נחש הנחושת הוא סמל דומה המופיע לראשונה בתנ"ך בספר במדבר, פרק כ"א פס' ח'-ט': "וַיֹּאמֶר יי אֶל-מֹשֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְשִׂים אֹתוֹ, עַל-נֵס; וְהָיָה, כָּל-הַנָּשׁוּךְ, וְרָאָה אֹתוֹ, וָחָי. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל-הַנֵּס; וְהָיָה, אִם-נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת-אִישׁ-וְהִבִּיט אֶל-נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וָחָי". נראה שבני ישראל היו עובדים לנחש מתוך אמונה בתכונותיו המרפאות, עד שחזקיהו מלך יהודה, במאה השמינית לפני הספירה, ביטל את המנהג (ספר מלכים ב' פרק י"ח פס' ד'): הוּא הֵסִיר אֶת-הַבָּמוֹת, וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבֹת, וְכָרַת, אֶת-הָאֲשֵׁרָה; וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה, כִּי עַד-הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ, וַיִּקְרָא-לוֹ, נְחֻשְׁתָּן. [ארורות תוכנות הניקוד למיניהן...] עם עלייתה של האמפריה היוונית הפך המטה להיות סמלו של האל הרמס, שליח האלים, אסטרולוג ומרפא, מגינם של הסוחרים ושל הגנבים. בין אלה עלה תפקידו של המטה כסמלם של האסטרולוגים. החל במאה השביעית לספירה, כשהעקרונות ההרמטיים של הסתמכות על תנועות גרמי השמיים לצרכי ריפוי קיבלו מקום מרכזי ברפואה, הפך המטה לסמלם של האלכימאים והרופאים. המטה של הרמס מוחלף לעתים במטהו של אסקלפיוס, שהוא סמל דומה בעל משמעות הסטורית קרובה וזה בלבל גם אותי. עם זאת, באסטרולוגיה ובאלכימיה של ימי הביניים היו לשני הסמלים משמעויות מעט שונות. כפרה: מטהו של אסקלפיוס הוא סמלו של האל אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית הקדומה. הסמל מורכב מנחש הכרוך סביב מטה, והוא משוייך לאסטרולוגיה ולריפוי. אסקלפיוס, המופיע גם בגלגל המזלות, היה האל של הריפוי בפנתיאון היווני הקדום. לפי האגדה, אסקלפיוס למד רפואה מפי הקנטאור כיירון, ודמותו בגלגל המזלות משולבת במערכות קנטאור ומזל קשת. מטהו אומר הסמכות של אסקלפיוס משולב בדמות הנחש, המסמל את כח הריפוי וההתחדשות בזכות מנהגו להשיל את עורו ולהחליפו בחדש. הנחש המופיע בסמל הוא ככל הנראה נחש החולדות, נחש מן המשפחה Colubridae שמוצאו באזור אסיה הקטנה, והוא אינו ארסי. ישנה השערה שלפיה הסמל הופיע עקב שכיחותן הרבה של תולעים טפיליות שחיו תחת לעור בזמנים קדומים. רופאי התקופה היו מוציאים את הטפיל על-ידי משיכתו בקיסם, והרופאים היו יכולים לפרסם את משלח ידם על-ידי ציור אירוע מעין זה.
