אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
2 שאלות
- פותח הנושא asw
- פורסם בתאריך
תשובות
אחרי פי יבוא מספר בזכר, בגלל שהמילה פי היא ממין זכר (פי = הפה שלי). [גם במקרים אחרים יש התאמה בין מין המספר למין היחידות. למשל, שלוש מאות לעומת שלושת אלפים: מאה היא נקבה ולכן המספר הקודם לה (שלוש) הוא בנקבה. אלף הוא זכר ולכן המספר שקודם לו (שלושת) הוא בזכר.] המקור של צורת ההכפלה "פי" הוא בתנ"ך, במלכים ב' (ב ט): וִיהִי נָא פִּי-שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי לגעת ולנגוע שתיהן צורות תקינות. שתיהן צורות מקור של השורש נג"ע מגזרת פ"נ. בגזרה זאת יש כמה צורות מקור: צורת המקור הרגילה היא לנגוע, אבל מקובלת עוד צורת מקור (שמקורה בגזרת נחי פ"י) והיא לגעת. אפשר לראות את הצורה הזאת למשל בשורש יד"ע שממנו גוזרים את צורת המקור לדעת. יש עוד כמה פעלים בגזרת פ"נ שמשתמשים בצורת המקור הזאת: לָגֶשֶׁת, לָשֵׂאת, לָתֵת. בשורשים נג"ע ונט"ע אפשריות שתי צורות המקור: לָטַעַת ולִנְטֹעַ, לָגַעַת ולִנְגֹּעַ.
אחרי פי יבוא מספר בזכר, בגלל שהמילה פי היא ממין זכר (פי = הפה שלי). [גם במקרים אחרים יש התאמה בין מין המספר למין היחידות. למשל, שלוש מאות לעומת שלושת אלפים: מאה היא נקבה ולכן המספר הקודם לה (שלוש) הוא בנקבה. אלף הוא זכר ולכן המספר שקודם לו (שלושת) הוא בזכר.] המקור של צורת ההכפלה "פי" הוא בתנ"ך, במלכים ב' (ב ט): וִיהִי נָא פִּי-שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי לגעת ולנגוע שתיהן צורות תקינות. שתיהן צורות מקור של השורש נג"ע מגזרת פ"נ. בגזרה זאת יש כמה צורות מקור: צורת המקור הרגילה היא לנגוע, אבל מקובלת עוד צורת מקור (שמקורה בגזרת נחי פ"י) והיא לגעת. אפשר לראות את הצורה הזאת למשל בשורש יד"ע שממנו גוזרים את צורת המקור לדעת. יש עוד כמה פעלים בגזרת פ"נ שמשתמשים בצורת המקור הזאת: לָגֶשֶׁת, לָשֵׂאת, לָתֵת. בשורשים נג"ע ונט"ע אפשריות שתי צורות המקור: לָטַעַת ולִנְטֹעַ, לָגַעַת ולִנְגֹּעַ.
המורה ללצון
New member
"למרות" היא מילית יחס
ולכן היא מחברת בין מילים ולא בין משפטים, כלומר אחרי "למרות" יבוא שם. כנ"ל "בגלל"- יש לומר בגלל המצב, אך לא *בגלל שהלכתי... אאל"ט האקדמיה התירה את השימוש בצורה "בגלל ש..", כנראה כי בתוך עמה היא יושבת. במחשבה שניה, יכול להיות כי ההיתר הוא רק של משרד החינוך שלא פוסל במבחני הבגרות את השימוש "הקלוקל" בצורת "בגלל ש..". ואנקדוטה אישית שלי: כשלימדתי בכיתה את מילות היחס והקישור והסברתי כי אין לומר "בגלל ש..", הגדלתי לעשות ולהשתמש בטעות זו לפחות כמה פעמים, כמובן שמיד תיקנתי את עצמי וצחקנו על זה, והבהרתי שגם אני בתור מורה טועה לעתים,ואף במזיד לא מקפידה על כך בדיבור, ולעתים אף מוותרת לעצמי בהקפדה זו (ובהקפדות אחרות) בכתיבה, הכל תלוי בסגנון ובמשלב הלשוני. אחד הדברים החשובים לדעתי בלשון היא ידיעת הכללים, אבל בסופו של דבר, במבחן המציאות, בידו של הדובר לברור לעצמו את השגיאות האהובות עליו והרצויות לו. כל עוד אדם בוחר במודע לדבר בשגיאות- מותר לו. אני לעתים בוחרת להתאים את לשוני לסביבה, ולכן בשיחת חולין עם חברים לא אקפיד ואומר "מסכּי טלוויזיה", על אף שאני יודעת כי זו היא הצורה התקינה. זכות הבחירה היא שלנו, כל עוד נדע מהי הצורה הנכונה ונשכיל להשתמש בה בזמן ובמקום שנחפוץ.
ולכן היא מחברת בין מילים ולא בין משפטים, כלומר אחרי "למרות" יבוא שם. כנ"ל "בגלל"- יש לומר בגלל המצב, אך לא *בגלל שהלכתי... אאל"ט האקדמיה התירה את השימוש בצורה "בגלל ש..", כנראה כי בתוך עמה היא יושבת. במחשבה שניה, יכול להיות כי ההיתר הוא רק של משרד החינוך שלא פוסל במבחני הבגרות את השימוש "הקלוקל" בצורת "בגלל ש..". ואנקדוטה אישית שלי: כשלימדתי בכיתה את מילות היחס והקישור והסברתי כי אין לומר "בגלל ש..", הגדלתי לעשות ולהשתמש בטעות זו לפחות כמה פעמים, כמובן שמיד תיקנתי את עצמי וצחקנו על זה, והבהרתי שגם אני בתור מורה טועה לעתים,ואף במזיד לא מקפידה על כך בדיבור, ולעתים אף מוותרת לעצמי בהקפדה זו (ובהקפדות אחרות) בכתיבה, הכל תלוי בסגנון ובמשלב הלשוני. אחד הדברים החשובים לדעתי בלשון היא ידיעת הכללים, אבל בסופו של דבר, במבחן המציאות, בידו של הדובר לברור לעצמו את השגיאות האהובות עליו והרצויות לו. כל עוד אדם בוחר במודע לדבר בשגיאות- מותר לו. אני לעתים בוחרת להתאים את לשוני לסביבה, ולכן בשיחת חולין עם חברים לא אקפיד ואומר "מסכּי טלוויזיה", על אף שאני יודעת כי זו היא הצורה התקינה. זכות הבחירה היא שלנו, כל עוד נדע מהי הצורה הנכונה ונשכיל להשתמש בה בזמן ובמקום שנחפוץ.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.