2 שאלות.

[איציק 1 1 1]

2 שאלות.

התחלתי לשמוע פינק פלויד לא מזמן ויש לי 2 שאלות שאני לא מבין בקשר ללהקה. 1. מדוע מדברים על סיד בארט בכזאת הערכה בקשר למה שהפינק פלויד הפכו להיות, במה הוא שונה מבוב קלוז למשל. הרי הוא היה בלהקה בתקופה שבה המוזיקה שלהם שונה מהמוזיקה שבגללה אני שומע את פינק פלויד, לפי מה שהבנתי איתו ובלעדיו היו לפינק פלויד שני סגנונות שונים כל האלבומים הגדולים שלהם הגיעו בלעדיו אבל בכל זאת הוא מהווה מרכיב חשוב מאוד בפינק פלויד. בכלל הדמות שלו מאוד מוזרה, שמעתי שהוא הוציא שני אלבומי סולו לאחר שהוא עזב את פינק פלויד אם הוא התאושש וחזר לכתוב מוזיקה למה הוא לא חזר לנגן עם שאר הלהקה? שוב אני די מתחיל ככה שחסרים לי די הרבה פרטים עליהם. 2. מדוע יש התייחסות פסיכולוגית וחקירה כמעט פילוסופית, על האלבומים של הלהקה, ועל האופי והאישיות של חברי הלהקה שהשפיעו על האלבומים. אני שומע הרבה להקות ולא ראיתי כזאת התייחסות ל"מסביב" של הלהקה, לקשר בין החברים בה, בעיות אישיות וכו' שקימים גם בהרבה להקות אחרות, מה מייחד את הפינק פלויד? תודה רבה.

 

[castles made of sand]

על רגל אחת

סיד ורוג'ר גדלו ביחד ולכן זה די מובן הקשר החזק בינהם. סיד הקים בעיקרון את הלהקה, הוא היה המנהיג שלה, הוביל אותה לחזון הפסיכדלי שלו, נתן לה לצאת לאוויר העולם ו... זהו. אפשר לומר שהם חבים לו המון. בריאותו הנפשית התדרדרה עקב השימוש המרובה בל.ס.ד. ולכן נאלץ לוותר על הקריירה שלו לטובת טיפול בבעיה שהתפרצה. בעיקרון, מבחינה מוסיקלית הוא דעך, הלהקה נאלצה לוותר עליו בלב כבד והאלבומי סולו שלו גם כן בסך הכל הם סימני חיים לפני הדעיכה המוסיקלית שלו לתמיד, למרות שהרבה אנשים מרותקים מהאלבומים האלה שמאפשרים להציץ לנפשו המסובכת של סיד, שניה לפני שהוא איבד את זה לגמרי. בוב קלוז לעומת זאת 'פירק' את עצמו מלהקה, ואף אחד לא נאלץ לוותר על שירותיו, בחירה שלו. אם תשמע את החומרים המוקדמים של פינק פלויד, אולי תבין כמה התרומה של סיד חשובה וכמה הוא חלק בלתי נפרד מהלהקה, אפילו אחרי הפירוק. ההשפעות שלו על WISH YOU, העיסוק שלו בחקירה של סאונד ודרכים חדשות להפיק צלילים, זה משהו שנשאר עם הלהקה תמיד. לגבי השאלה השניה. מן הסתם מרתק ומעניין לדעת קצת יותר על האנשים שהשפיעו עלייך כל כך בעזרת המוסיקה המדהימה והטקסטים הגאוניים, זה רק טבעי שתרצה לדעת מאיפה זה בא. למרות שדווקא בפינק פלויד אני חושב שאין הרבה עיסוק תפל בריכילויות בקרב המעריצים כמו בהרבה להקות אחרות, למשל, כמה שאני אוהב אותם אין לי שום מושג למשל מי אישתו של גילמור, ומי אלה הבנים של ווטרס. ובטח שלא באיזה בית קפה הוא שותה להנאתו. מבחינה מוסיקלית זה כן חשוב לדעת מאיפה רוג'ר בא כשהוא כתב את החומה, זה מוסיף ומעשיר את החוויה של האלבום כאשר אתה מבין מדוע הוא שר למשל על היחסים עם אימו, ובנוגע למלחמות והקשר שלו לאביו. מקווה שפיזרתי לך קצת את הערפל.

 

[The Walrus]

רק טעות קטנה

מה שקרה לסיד לא קרה לו בגלל שימוש בסמים. לא ממש ברור מה הסיבה, אך נהוג לחשוב שזוהי מחלת סכיזרופניה שהייתה שם במילא והתגברה בגלל הלחץ של סיבובי ההופעות, הציפיה מהלהקה בעקבות הסינגלים הראשונים המוצלחים וכו'. הסמים כמובן דירדרו אותו עוד יותר, אך הם לא הגורם הראשי.

 

[castles made of sand]

וולרוס...

אז אתה הוולרוס??? שנים אני מחפש אותו. בכל אופן, ידעתי שהתגובה שלי תגרור אי הסכמות, כמו כל תגובה כאן לגבי כל נושא, נו מה לעשות, ואין לי כוונה להתווכח לגבי מתי הוא השתגע. תסכים איתי לפחות שבנאדם, ועוד בנאדם רגיש כמו סיד, לא אמור לדחוף אסיד 24\7 למוח, אה כן, וגם לחתול שלו... מן הסתם מחלות נפש חבויות שבעצם לכל אחד יש פונטנציאל לפתח, מתפרצות עם שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. כל אחד חביבי יצא סכיזופרן אחרי שימוש נרחב במגוון סמי הקשת. אז בוא נגיע לעמק השווה ונאמר - ל.ס.ד = לא מומלץ. וחוץ מזה תהיתי לגבי עוד נקודה, בתחילת דרכי בפינק פלויד (מזמן מזמן) לא קישרתי בין שירי געגועים של רוג'ר לסיד בארט, ופשוט נהנתי מהם יותר ממה שאני נהנה מהם היום אפילו, אולי זה קשור לעובדה שנהנתי לא לקשר אותם לבנאדם ספציפי. האין אתם חושבים שזה קצת חבל לקשר כל שיר לסיד? אולי רוג'ר כתב שירים קצת יותר כלליים? נכון שהוא הודה שוויש יו מוקדש לסיד בלבד, אבל מלבד האלבום הזה אני חושב שפינק פלויד התפנו לעסוק בעוד דברים מלבד סיד. שבת שלום.

 

[ציףציף1000]

ריק רייט פעם אמר

שווטרס יודע לכתוב רק על שני דברים: על טירוף ועל המלחמה. שני הארועים המכוננים בחייו של ווטרס כאמן היו אובדנם של אביו, במלחמת העולם השניה, ומה שקרה לסיד. שני הנושאים עוברים כחוט השני ברוב השירים והאלבומים שכתב, כולל אלבומי הסולו שלו. אנו כמובן לא חייבים להכיר את ההסטוריה האישית של רוג'ר ווטרס, על מנת להעריך את השירים שכתב או את הסיבות להם. שיריו עומדים בפני עצמם, ומה שחשוב, בסופו של דבר, זה איך אנו מתחברים אליהם.

 

[castles made of sand]

אני עדיין משוכנע אחרת

עדיף לטרוח לשאול את רוג'ר מאשר לשמוע את רייט על השירים שלו, ואני מאמין שרוג'ר כיוון לא פעם לעוד כיוונים חוץ ממלחמה וטירוף (שזה אגב יכול להצטמצם בקלות לנושא אחד). הייתי שמח לקרוא איזה ראיון עם רוג'ר על הנושא הזה, מאוד קל לשייך שירים של אמן לאירועים בחייו. רוב הפעמים זה אולי נכון, אבל זה עוול לומר שזה כל עולמו של העולם. אם תנסי בעצמך לכתוב סיפור מנקודת מבטו של ילד אפריקאי בשוודיה של שנות השמונים, אני בטוח שתצליחי אפילו שמעולם לא היית ילד אפרקאי בשוודיה.

 

[ציףציף1000]

ווטרס דיבר על שיריו בהרבה

ראיונות שנתן, בשלושים השנים האחרונות. עם השנים, הוא יותר ויותר גלוי בראיונות. ברובם, ניתן לראות את שני הרגשות הנוגדים שמלווים אותו מזה שנים: הראשון הוא תקווה לעולם טוב יותר, העולם עבורו נלחמו אביו ושאר החיילים במלחמת העולם השניה. עולם צודק, ללא עוולות. השני הוא אכזבה מרה מהעולם הקיים, שלא עונה על ההבטחות והחלומות ההם. ווטרס הוא, בו זמנית, גם הומניסט וגם מיזנטרופ. זה, לטעמי, הקונפליקט שנמצא בבסיס כל יצירתו. ניתן למצוא ראיונות אתו בקלות ברחבי הרשת.

 

[holo]

סליחה על הבורות

מה זה מיזנטרופ?

 

[אלעד מכפר חוגלה]

שונא בני אדם

 

[holo]

../images/Emo51.gif

 

[The Walrus]

תשובות

1. בוא נתחיל מזה שסיד בארט היה מקים הלהקה, ומנהיגה בתקופה שבה התפרסמה, כך שהם חווים לו הרבה. סיד בארט למד לנגן יחד עם דייויד גילמור וגדל עם רוג'ר ווטרס, ולכן הוא מאוד מאוד השפיע עליהם, על סגנון עבודתם ועל החיפוש התמידי אחר סאונדים חדשים, ניסיון להגיע לאיפה שעוד לא היו לפניהם (מה שמתבטא פחות בדארק סייד ובאלבומים היותר מפורסמים, ויותר בקטעים הנסיוניים של פומפיי ואמה-גאמה). אין לזלזל בתרומתו המוזיקלית ללהקה; The Piper at the Gates of Dawn הוא אלבום מופת, שעולה על החומה ועל Wish You Were Here לדעתי ולדעת רבים אחרים. דבר שני הוא סיפורו הבריאותי, שהשפיע מאוד על חברי הלהקה ועל ווטרס בפרט. כבר בשיר If המוקדם יחסית, רוג'ר ווטרס תוהה האם יכל למנוע את מה שקרה לחברו, עד כמה הוא אשם בזה, ומודה ברצונו לחזור לחברו הותיק. לא יודע אם אתה מכיר את השיר, אבל רק תקשיב לחלק מהמילים: "אם הייתי לבד, הייתי בוכה; אם הייתי איתך, הייתי בבית, יבש; ואם הייתי אדם טוב, הייתי מדבר איתך יותר ממה שדיברתי איתך". הוא נמצא בכל דבר, גם בדארק סייד (brain damage וeclipse - "ואם הלהקה שלך התחילה לנגן שירים שונים..."), wish you were here (יש צורך להסביר?), החומה (הרעיון הכללי של כוכב רוק שיוצא מדעתו) וכו'. בין היתר הרצון להבין את הכוונה מאחורי wish you were here, dark side והחומה גרמו לחקור את הסיפור. 2. אין לי זמן לכתוב הרבה (צריך ללכת), אבל אני יגיד בקצרה שהיצירות שלהם הרבה יותר מורכבות ועמוקות מילולית מהלהקה הממוצעת ששרה שירי אהבה דביקים, ולכן תמיד היה רצון להבין אותם יותר טוב ויותר לעומק. חלק מהמחקר הוא לחקור את החיים האישיים, את מה שגרם לאנשים לכתוב את השירים...