2008 - מה אתם רוצים שיקרה בה?
תיכף מסתיימת השנה האזרחית 2007. ואולי זו הזדמנות טובה לשפוך כמה בקשות או תקוות לדברים שיקרו בשנה הבאה ואולי לא קרו השנה. תזרמו חברים. הכל הולך. בכמה איחולים אישיים, אני אשתדל להתמקד בדאנסהאל ולא לדבר על הכל (כי אחרת אפשר לרשום מגילות ואין בי את הרצון להלאות אתכם סתם): 1) קודם כל מילה אחת לסאונדים שלנו, שעשו עבודה מדהימה ב 2007 ולדעתי הראף השנה עלה משמעותית בכל הנוגע לסטים, לספיישלים ולכמות ואיכות הארועים. ב2008 אני חושב שכדאי ורצוי לקיים יותר תחרויות בין סאונדים - דבר שמוכיח את עצמו כזרז משמעותי בכל הנוגע ליצירתיות ולאמביציה לעשות את הדברים הטובים אפילו טוב יותר. הקהל בארץ הבשיל לתחרויות ולדעתי זה גם יכול להוות נקודה טובה להשתתפות של הסאונדים הישראלים בזירה בינלאומית. אם כן, ב 2008 כדאי שיתקיים סוף סוף Israeli soundystem cup clash. לדעתי עבור מנצח בארוע שכזה יכולות להיפתח לא מעט דלתות גם לחו"ל..ולתת מוטיבציה לסאונדים צעירים יותר להכנס לכל העניין עם ידיעה שהעבודה הקשה כן משתלמת. אז כולי תקווה שדבר כזה אכן יקרה כאן. וחובה שיהיה גביע כמובן
2) כמות האמנים שהגיעה השנה לארץ הייתה יפה ומספקת בהחלט, שמות גדולים ביקרו כאן וההצלחות הוכיחו שהרגאיי כאן כדי להישאר. החלום שלי הוא לראות בארץ את סיזלה או דמיאן מארלי או אנטוני בי או כל אומן אחר בארוע בסדר גודל כזה שטרם ביקר כאן. על מנת שתהיה הצדקה בכלל לקיום ארוע כזה המוזיקה שלנו חייבת לפרוץ גבולות ולהיות זמינה ומזמינה עבור כל אחד. הרגאיי היום מספק אלטרנטיבה מאד טובה להרבה ז'אנרים שכבר התבססו כאן - וזה קודם כל ייזקף לזכותם של אנשי הרגאיי שמגיעים ובתקווה שיגיעו אף יותר לארועים שמתקיימים. אז, שנהיה גדולים יותר, חזקים יותר ומשמעותים יותר בארץ. 3) ברמה הבינלאומית אולי מילה של תקווה שב 2008 נקבל יותר איכות מכמות. השנה החולפת הייתה יוצאת דופן לא רק בכמות אלא בקצב שחרור הרידימים והטיונים שיצאו מג'מאייקה, לצערי הרב היה צורך לנבור לא מעט כדי להגיע לדברים הטובים באמת. זה נכון שהדאנסהאל והרגאיי תמיד ידעו לספק כמויות מטורפות כאלה אבל השנה הקצב שבו יצאו הדברים היה מעל ומעבר לרגיל. הדבר גרם לכך שהרבה דברים התפספסו ודי התפוגגו כעבור חודש. אני בספק אם גם הטיונים הטובים שיצאו, יהפכו ללהיטים שישרדו את מבחן הזמן וזאת בגלל (שוב) הקצב שבו הדברים משתחררים. הקהל מתקשה לספוג דברים במהירות כזו שבה כבר אחרי שבועיים הטיון כבר לא רלוונטי. מצד שני נחשפנו השנה להרבה אומנים חדשים שידעו והשכילו לא לפספס ודאגו לספק איכות כמעט בכל פעם. כן יירבו. 4) בהמשל ל (3), השנה בדאנסהאל הייתה הרגשה שהזמרים, הדי ג'יים והמפיקים שלהם נוטים קצת לחפף ופתאום הפך ללגיטימי לשחרר טיון שאורכו 2:05 שבו יש פזמון ובית אחד בלבד. מעט עומק ברוב המקרים וגם לא מספיק מחשבה. כולם רצו להיות HOT אינסטנט. להצליח מהר וכמה שיותר בקלות. הבעיה התחילה כשגם הוותיקים נשאבו למגמה הזו. אז נכון שבג'אגלינג בדאנסים מנגנים טיון מקסימום 30 או 40 שניות אבל זה לא מצדיק את קיצורי הדרך עבור האמנים. מה קורה כשפתאום צריך להוציא אלבום? מגלים שאורכו מביך, אז למה בכלל לטרוח? אז כולי תקווה שב 2008 הדברים קצת יתמתנו לכיוון הטוב, ושנזכה לקבל קצת יותר יציבות ואורך חיים. 5) נקודה אחרונה לסיום: יותר ניו רוטס, יותר אלמנטים שקצת נזנחו. בעבר הזרם הזה היה יותר דומיננטי מהדאנסהאל, והדבר באמת היווה סוג של מאזן. השנה, על אף הדברים הלא מעטים שיצאו ועל אף הכמות היפה של הזמרים החדשים שפרצו עם לא מעט הישגים, הדאנסהאל פשוט האפיל עליהם. אין בכך שום דבר רע, אבל האיזון לא נשמר.. והדבר התבטא חזק מאד בכל מה שהלך בג'מאייקה. אם זה יימשך, אנחנו עלולים להפסיד הרבה מוזיקה טובה, הרבה מהיסודות. איפה היה הקונצ'אנס השנה? לא ברור. אני מסייג את הדברים לג'מאייקה בלבד - וברור לי שיש בארצינו הרבה אנשים וסאונדים שאוהבים ונאמנים לקו הזה. וכולי תקווה שב 2008 יגיעו יותר חומרים מהניו רוטס שטיפה יחזירו את העטרה ליושנה. זהו. bless.
תיכף מסתיימת השנה האזרחית 2007. ואולי זו הזדמנות טובה לשפוך כמה בקשות או תקוות לדברים שיקרו בשנה הבאה ואולי לא קרו השנה. תזרמו חברים. הכל הולך. בכמה איחולים אישיים, אני אשתדל להתמקד בדאנסהאל ולא לדבר על הכל (כי אחרת אפשר לרשום מגילות ואין בי את הרצון להלאות אתכם סתם): 1) קודם כל מילה אחת לסאונדים שלנו, שעשו עבודה מדהימה ב 2007 ולדעתי הראף השנה עלה משמעותית בכל הנוגע לסטים, לספיישלים ולכמות ואיכות הארועים. ב2008 אני חושב שכדאי ורצוי לקיים יותר תחרויות בין סאונדים - דבר שמוכיח את עצמו כזרז משמעותי בכל הנוגע ליצירתיות ולאמביציה לעשות את הדברים הטובים אפילו טוב יותר. הקהל בארץ הבשיל לתחרויות ולדעתי זה גם יכול להוות נקודה טובה להשתתפות של הסאונדים הישראלים בזירה בינלאומית. אם כן, ב 2008 כדאי שיתקיים סוף סוף Israeli soundystem cup clash. לדעתי עבור מנצח בארוע שכזה יכולות להיפתח לא מעט דלתות גם לחו"ל..ולתת מוטיבציה לסאונדים צעירים יותר להכנס לכל העניין עם ידיעה שהעבודה הקשה כן משתלמת. אז כולי תקווה שדבר כזה אכן יקרה כאן. וחובה שיהיה גביע כמובן
2) כמות האמנים שהגיעה השנה לארץ הייתה יפה ומספקת בהחלט, שמות גדולים ביקרו כאן וההצלחות הוכיחו שהרגאיי כאן כדי להישאר. החלום שלי הוא לראות בארץ את סיזלה או דמיאן מארלי או אנטוני בי או כל אומן אחר בארוע בסדר גודל כזה שטרם ביקר כאן. על מנת שתהיה הצדקה בכלל לקיום ארוע כזה המוזיקה שלנו חייבת לפרוץ גבולות ולהיות זמינה ומזמינה עבור כל אחד. הרגאיי היום מספק אלטרנטיבה מאד טובה להרבה ז'אנרים שכבר התבססו כאן - וזה קודם כל ייזקף לזכותם של אנשי הרגאיי שמגיעים ובתקווה שיגיעו אף יותר לארועים שמתקיימים. אז, שנהיה גדולים יותר, חזקים יותר ומשמעותים יותר בארץ. 3) ברמה הבינלאומית אולי מילה של תקווה שב 2008 נקבל יותר איכות מכמות. השנה החולפת הייתה יוצאת דופן לא רק בכמות אלא בקצב שחרור הרידימים והטיונים שיצאו מג'מאייקה, לצערי הרב היה צורך לנבור לא מעט כדי להגיע לדברים הטובים באמת. זה נכון שהדאנסהאל והרגאיי תמיד ידעו לספק כמויות מטורפות כאלה אבל השנה הקצב שבו יצאו הדברים היה מעל ומעבר לרגיל. הדבר גרם לכך שהרבה דברים התפספסו ודי התפוגגו כעבור חודש. אני בספק אם גם הטיונים הטובים שיצאו, יהפכו ללהיטים שישרדו את מבחן הזמן וזאת בגלל (שוב) הקצב שבו הדברים משתחררים. הקהל מתקשה לספוג דברים במהירות כזו שבה כבר אחרי שבועיים הטיון כבר לא רלוונטי. מצד שני נחשפנו השנה להרבה אומנים חדשים שידעו והשכילו לא לפספס ודאגו לספק איכות כמעט בכל פעם. כן יירבו. 4) בהמשל ל (3), השנה בדאנסהאל הייתה הרגשה שהזמרים, הדי ג'יים והמפיקים שלהם נוטים קצת לחפף ופתאום הפך ללגיטימי לשחרר טיון שאורכו 2:05 שבו יש פזמון ובית אחד בלבד. מעט עומק ברוב המקרים וגם לא מספיק מחשבה. כולם רצו להיות HOT אינסטנט. להצליח מהר וכמה שיותר בקלות. הבעיה התחילה כשגם הוותיקים נשאבו למגמה הזו. אז נכון שבג'אגלינג בדאנסים מנגנים טיון מקסימום 30 או 40 שניות אבל זה לא מצדיק את קיצורי הדרך עבור האמנים. מה קורה כשפתאום צריך להוציא אלבום? מגלים שאורכו מביך, אז למה בכלל לטרוח? אז כולי תקווה שב 2008 הדברים קצת יתמתנו לכיוון הטוב, ושנזכה לקבל קצת יותר יציבות ואורך חיים. 5) נקודה אחרונה לסיום: יותר ניו רוטס, יותר אלמנטים שקצת נזנחו. בעבר הזרם הזה היה יותר דומיננטי מהדאנסהאל, והדבר באמת היווה סוג של מאזן. השנה, על אף הדברים הלא מעטים שיצאו ועל אף הכמות היפה של הזמרים החדשים שפרצו עם לא מעט הישגים, הדאנסהאל פשוט האפיל עליהם. אין בכך שום דבר רע, אבל האיזון לא נשמר.. והדבר התבטא חזק מאד בכל מה שהלך בג'מאייקה. אם זה יימשך, אנחנו עלולים להפסיד הרבה מוזיקה טובה, הרבה מהיסודות. איפה היה הקונצ'אנס השנה? לא ברור. אני מסייג את הדברים לג'מאייקה בלבד - וברור לי שיש בארצינו הרבה אנשים וסאונדים שאוהבים ונאמנים לקו הזה. וכולי תקווה שב 2008 יגיעו יותר חומרים מהניו רוטס שטיפה יחזירו את העטרה ליושנה. זהו. bless.