222 שתיים 222

[Dia Leoghann]

222 שתיים 222

אתם מוזמנים לשרשר כאן את ידיעותיכם על הדואליות המעניינת של הסיפרה שתיים.....

 

[Justin Angel]

שתיים , Dó

מספר הדואליות, יום ולילה, אור וצל, זכר ונקבה, ימין ושאל. הקלטים זיהו את החשיבות בניגודים, כך שהשלילי יוכל להפוך לחיובי וכל אדם יוכל לבחור את מעשיו. זוהי יכולת מאוד מעניינת, לראות את שתי הצדדים לכל עניין וכך לקבל החלטות יותר מודעות. שתיים הוא הד, הוא השתקפות, הוא קונפליקט, והוא כעזר לנגד המקור. הוא מסמל את חלקיק החומר הראשון ומעבר הזמן.

 

[Cath]

אוו-קיי, 2 !!

DO-2-הוא גם מסמל את החלוקת עונות ומעבר בין SAMOS ל-GIAMOS ותחילה של המעגל החדש (SUMMER/WINTER MODES), בעקבות זאת הראשון מתחיל עם כניסת החג-BELTAINE, והשני, כמובן עם -SAMHAIN. אין הרבה להוסיף, חוץ ממה שנראמר, אז עשיתי cut/paste ואני רק אומר שמעבר העונות הוא מהווה דוגמה נפלאה לאותה דואליות, שעליה דיבר ג´סטין- חושך ואור, קור וחום, שני הצדדים המנוגדים ביותר של אותו אחד.

 

[L e s t a t]

כת השפן!

לא, האמת שזה 999

 

[Dia Leoghann]

הדואליות של המרכז

כבר דיברנו על טרה ואושנך בתור שני מרכזים שונים, אחד דתי ואחד מדיני. הדגשתי את היותם שני מרכזים שכל אחד מהם מסמל את האחד או את המרכז, ושניהם ביחד מסמלים את השלם, גם הוא אחד. אולם שניהם ביחד גם מסמלים את השתיים או יותר נכון את הדואליות של המרכז – של האחד. באגדה "ההתיישבות באחוזת טרה" מכריז פינטן (ראו את הפלישה הראשונה לאירלנד במאמרי הפורום) שהנכון הוא להתחיל את פרובינציות אירלנד מטרה ומאושנך שהן ´כמו שתי כליות בתוך גוף החיה´. הדואליות של המרכז אותו מסמלות טרה ואושנך יחדיו מתחילה בעובדה שכל אחת מהן נמצאת למעשה במקום אחר: אושנך נמצאת במחוז במית´ וטרה נמצאת במחוז בברגה. אבל מסתבר שהדואליות הזו אינה אבסולוטית כיוון שלפי "ספר הזכויות"* מחוז ברגה הוא למעשה חלק ממחוז מית´. נתרכז לרגע בטרה לבדה. טרה היא סמל המלכות של אירלנד. גם המלכות האירית היא דואלית – זכרית ונקבית. מלכי אירלנד היו אנשים שהתקבלו לכך ע"י האישה\אלה המייצגת את אדמת אירלנד עצמה. המלכות עצמה היתה אישה\אלה, וטקס המלכתו של המלך היה למעשה חתונה בין המלך ובין המלוכה, או בין המלך לבין אירלנד (זו יכולה להיות האלה ארין, או האלה בנבה, או מייב...). לעומת זאת, בטקס ההמלכה עצמו נפגש המלך גם עם עקרון הזכריות המתגלם ב"אבן הפאל" (אחד האוצרות שהביאו איתם הטואט´ה דיי דאנאן – ראו במאמרי הפורום) שנקראת גם "אבן הפין" או "הבולבול של פרגוס"

טקס ההמלכה היה טקס קסום ומוזר: על גבעת טרה עמדו שתי מרצפות אבן צמודות זו לזו כך שאדם היה יכול להכניס ביניהן רק את כף ידו, וגם אז רק על צידה. שם האבן האחת בלוך, ושם השנייה בלויין. אולם כאשר היה מגיע המלך המיועד היו המרצפות זזות לצדדים כך שהמלך יכול היה לעבור שם רכוב על מרכבתו! האבנים סימלו את הפן הנקבי של המלוכה ורק אם צד זה היה מקבל את המלוכה היו האבנים זזות. מול שתי המרצפות, בהמשך דרכה של המרכבה, ניצבה אבן הפאל הזכרית. אם הצד הזכרי של המלוכה היה מקבל את המלך החדש, היתה האבן מתחככת בציר המרכבה של המלך כך שנוצרת חריקה אדירה הנשמעת בכל האי. ההיכל המלכותי של טרה היה בנוי בצורת צלב מרובע ובו מקום לכל אחת מארבע הפרובינציות האיריות, ובמרכז המלך העליון. כך למעשה שימשה טרה מעין מיקרוקוסמוס עליו נדבר שנגיע לספרות 4 ו-5. לעומת טארה, עומדת גבעת אושנך. גבעת אושנך תמיד נקשרה אל הדרואידים. היה זה מיד, הדרואיד הראשי של אנשי נמד (ראו סיפור הפלישה השלישית לאירלנד) שהדליק את מדורת בלטיין הראשונה והוא עשה זאת על גבעת אושנך. המדורה של מיד דלקה במשך 7 שנים! על גבעת אושנך גם נרצח האל לוך על ידי שלושת נכדיו של הדגדה. במרכז הגבעה עומדת "אבן החלוקה" שהיא על פי המסורת האירית טבורה של אירלנד. אין זה מקרה שמרכז העולם או הארץ מסומל ע"י טבור (פופיק למי שלא הבין...). מרכז העולם נקרא טבור בעשרות תרבויות: מאינדונזיה, דרך ישראל ויוון, ועד פרו. גם הבחירה באושנך, טבור אירלנד, כמקום האש המרכזי אינה מקרה. בתרבויות רבות במרכז העולם עומד מזבח בוער או בוערת אש קדושה. הפיתגוראים טענו שישנה אש במרכז היקום. אגני, אש הקורבן הוודית, נמצאת גם היא במרכז העולם. אגני היא גם עמוד בעל סמליות דומה לסמליות של "אבן החלוקה" שעמדה בראש גבעת אושנך. אבן החלוקה היתה בעלת חמש מדרגות או זיזים, כל זיז מסמל את אחת מחמשת הפרובינציות של אירלנד. מן האבן יצאה חלוקה של הגבעה לחמישה חלקים, כל חלק שימש מקום לאנשי פרובינציה אחרת בעת התכנסות על הגבעה. לכן כמו טארה, גם אושנך היא מעין מיקרוקוסמוס. אבל וודאי הבחנתם בהבדל מסויים – לפי המיקרוקוסמוס של טרה ישנן ארבע פרובינציות, לפי המקרוקוסמוס של אושנך, ישנן חמש פרובינציות..... אבל פה אנו גולשים כבר למספרים 4 ו-5. למרות שטרה היתה מרכז הכוח הפוליטי, יתכן מאוד שאושנך פעם היתה שווה לה ביוקרתה. לפי מסמך מן המאה ה-12 ב"ספר הזכויות"*, מחוז מית´, שאושנך היא מרכזו, מכיל את מחוז ברגה, שטרה היא מרכזו. לפי הדינדסנשאס** כאשר כל אירלנד היתה מגיעה למשתה בטרה, היתה נערכת סעודה אצל מלך מית´ על גבעת סלמיין מיד (היא אושנך). שלא כמו שאר מלכי אירלנד, מלך מית´ לא היה חייב להגיע למשתה בטרה, אולם היתה זו הפרה של ג´יס (מי שעוד לא יודע מה זה ג´יס – בושו והיכלמו לכם!!!) מצידו של מלך טרה אם לא היתה מתקיימת סעודה אצל מלך מית´. לא רק זאת, אחרי שסיימו את סעודתם בטרה היו עוברים מלכי הפרובינציות והמלך העליון לסעודה של מלך מית´ באושנך, ולמעשה הם היו צריכים ממש לשלם תמורת ההשתתפות בסעודתו!! התשלום היה בצמידי זהב אותם היו משאירים בתוך הכוסות לאחר המשתה. הסעודה בטרה נקראה ´פיס´, כלומר משתה. הסעודה באושנך נקראה ´אונך´, כלומר איחוד מחדש. חלוקה של המרכז לשניים איננה נחלת אירלנד בלבד. חלוקה כזו קיימת גם בהודו וברומא באופן דומה מאוד לחלוקה הקיימת באירלנד. על המשך ההבדלים בין טרה ואושנך, שהן שני החלקים של המרכז אני אכתוב כאשר נגיע לספרות אחרות. *ספר שנערך ב-1847 ע"י ג´והן או´דונובן ובו מצוינות זכויותיהם של צ´יפים איריים שונים על אדמות איריות. ** ספר המספר את מקור שמם של מקומות ואת המנהגים הקשורים אליהם

 

[Dia Leoghann]

הדואליות של פרובינציית מונסטר

אירלנד המודרנית כוללת ארבע פרובינציות: אלסטר, מונסטר, קונכט, וליינסטר. קיומן של ארבע הפרובינציות האלו הוא עתיק יותר מן ההסטוריה הכתובה. אולם המילה האירית לפרובינציה היא coiced שפירושה ´חמישית´. אם כן, איפה החמישית החמישית? מסורת אחת אומרת שבמאה השנייה לספירה הובילו מלכי ארבע הפרובינציות הגדולות מלחמה נגד מלך טרה והרגו אותו. אולם לאחר מספר שנים עלה לשלטון בטרה המלך טואט´ל טקטמאר, והוא כבש חלק מכל אחת מהפרובינציות הגדולות והקים את פרובינציית המרכז – מית´ שבירתה היתה טרה. לפני כן היתה מית´ רק ממלכה קטנה שבירתה היתה אושנך. מסורת שניה, ואולי גם עתיקה יותר, אומרת שהפיר-בולג (ראו את הפלישה הרביעית לאירלנד) חילקו את אירלנד לארבע פרובינציות שכל אחת מהן נקראת ´חמישית´: אלסטר, ליינסטר, קונכט ו... שתי המונסטריות.... כל הפרובינציות על פי חלוקת הפיר-בולג נפגשו באבן החלוקה שבגבעת אושנך. העניין מסתבך עוד יותר באגדה "ההתיישבות באחוזת טרה". באגדה מסופר שבמאה ה-3 לספירה התלוננו אצילי אירלנד על גודלה של פרובינצית מית´ – היא פרובינציית המלך העליון. בהתכנסות שנערכה בטרה זומן פינטן מקבוכרה (ראו סיפור הפלישה הראשונה לאירלנד) כדי לשפוט בעניין. בעודו יושב על כס השופט סיפר פינטן על דמות מוזרה בשם פוילנגיד טריאוכיר שהופיע באירלנד ביום בו ישו ניצלב. דמות זו היתה של ענק יפה תואר והוא זה המכוון את זריחת ושקיעת השמש. הענק נשא עמו ענפי אגוז, תפוח ואלון. כאשר שאל את אצילי אירלנד על ההיסטוריה של הפרובינציות הם התקשו למצוא תשובה, ולכן הוא אסף בטרה שבעה חכמים בכל אחת מן הפרובינציות וסיפר להם על חלוקת אירלנד לארבע הפרובינציות הגדולות הממוקמות סביב פרובינציית המרכז החמישית – מית´. טוב ויפה אם כן... המסורת הראשונה היא הנכונה! אחר כך הלכו כולם עם פינטן לראש גבעת אושנך, וכך ממשיך הטקסט של האגדה: "שם הציבו עמוד אבן ובו חמישה זיזים, ופינטן מינה לכל זיז את אחת מהפרובינציות של אירלנד, כי כאלו הן טרה ואושנך, כשתי כליות בגוף חיה. והוא סימן שם חלק לכל פרובינצייה על גבעת אושנך אחרי שהציב את עמוד האבן. קונכט, אלסטר, לינסטר ושתי המונסטריות." באותה אגדה שוב מופיעות לנו שתי התיאוריות ונראה שאפילו כותב האגדה לא הבחין שהן מנוגדות זו לזו. למי שחושב שניתן לשלב בין שתי התיאוריות, הרי זו טעות, כיוון שאז יווצרו לנו שש פרובינציות, והרי פרובינציה היא רק חמישית. מי שעוקב מעט אחרי מאמרי המיתולוגיה שלי אולי הבחין שישנן חמש פרובינציות וגם חמש פלישות שקדמו לבני מיל. כמו כן אולי הוא שם לב שאחת הפלישות (זו של קסאיר) מוטלת בספק ולא תמיד מופיעה בתור אחת מ"חמשת הפלישות לאירלנד" (ראו הפלישה הראשונה במאמרים). במקרים בהם היא לא מופיעה נחשבת פלישת בני מיל לאחת מ"חמשת הפלישות". מוזר הוא שגם בעניין הפרובינציות יש לנו פרובינציה מוטלת בספק, היא המונסטר השנייה, אך גם אם היא באמת איננה קיימת, עדיין יש לנו חמשת פרובינציות ולא ארבע... במחקר מעט מעמיק של המסורת של מונסטר ושל הפלישה הראשונה (של קסאיר) נגלה את הדואליות של מונסטר הפרדוקסלית. אומרים על מלך מונסטר שהוא ´כמו זבוב´ ועל אנשי מונסטר שהם ´כמו דבורים´ אולם על פי המסורת לדבורים יש ידע סודי אותו הם יונקות מעולמות אחרים. הדמויות הגדולות הקשורות למונסטר הן קסאיר, נכדתו הסוררת של נח שגורשה מביתו, וגם בנבה האלה המלכה שעל שמה קרואה כל אירלנד. גם פינטן, החכם הגדול שנקרא לשפוט במקרים הקשים ביותר, מקום מגוריו הוא במונסטר. מאג נואדט, ´המלך המשרת´ של מונסטר ידוע גם בשם אאוגן הגדול. גם מלכת מונסטר, מוגיין, היא לא אחרת ממור ממונסטר הצעירה לנצח. לעיתים מתואר מלך מונסטר כאחד מהמלכים הגדולים באירלנד, ולעיתים הוא דומה יותר לפומורים המעוותים, או שהוא נכה פיזית – דבר שעל פי המסורת מונע ממנו לשמש בכלל כמלך.

 

[Dia Leoghann]

דואליות בזמן, בעונות ועוד...