23.10.2015 היום הנורא ביותר בחיי

[Hiroshima36]

23.10.2015 היום הנורא ביותר בחיי

התעוררתי לי בבוקר ומצאתי את אישי(נהוג לקרוא לזה בעלי) שוכב על הראש בתנוחה מאד מוזרה. נגעתי בו.הוא היה קפוא כקרח. סובבתי אותו.פניו היו בצבע סגול מחריד ופיו פעור מלא בדם.אין צורך לתאר את התגובה שלי.אתם יכולים אולי לנסות לדמיין...
ניסיתי להזיז אותו והוא נפל כמו גוש אבן על הרצפה.
היינו 10 וחצי שנים ביחד.הוא היה אהבת חיי הראשונה והעצומה.הוא העריץ את האדמה שאני דורכת עליה.הוא היה יפה,חכם ומצחיק.הוא היה מושלם. אני לא יכולה להפסיק להתגעגע אליו.אני מנסה להיות עם גברים אחרים כדי למלא את הריקנות והבדידות.אני אפילו מצליחה לפתח קצת רגשות אבל לא מפסיקה לבכות ולהתגעגע.עוד 4 ימים-תשעה חודשים

 

[Hiroshima36]

הכרנו בבי"ח פסיכיאטרי.שנינו סבלנו נפשית כל חיינו

מי היה מאמין שממקום נורא כ"כ יצא משהו מדהים כ"כ.
כנראה שזה היה גלגל שמסתובב לו-זה התחיל נורא ונגמר נורא...

 

[אלישבע24]

הירושימה יקרה,

משתתפת בצערך,אובדנך הנוראי.
נשמע זוועה איך מצאת אותו.

קחי לך את הזמן שלך,
הוא הרופא הכי טוב.

 

[Gali04]

רושי אהובה

אכן, בלתי ייאמן שבמקום כזה קשה יצא משהו ככ מדהים שנמשך שנים.
תשמחי על כך שיצא לך להכיר גבר שכזה במשך 10 שנים מחייך,
תשמחי על כך שמלאך

היה חלק מעולמך לזמן של 10 שנים,
תשמחי על כך שהוא אהב אותך בצורה בלתי רגילה, ממש העריץ אותך, כפי שאת מתארת כל הזמן,
תודי על האהבה שזכית לה ותינצרי אותה בליבך לעד,
הוא המלאך שומר עלייך מלמעלה היכן שהוא נמצא,
הוא חרד לגורלך ורוצה שיהיה לך טוב,
תרגישי את האהבה שלו גם כעת

הלוואי ותדעי ימים שמחים יותר.
&nbsp
מחבקת חזק אהובה יקרה שלי

&nbsp

 

[סוף סוף רשום]

אני ממש מצטער לשמוע

היי קראתי את ההודעה שלך וממש רציתי לעזור אבל אני לא יודע כל כך איך. נראה לי שכל מילה שאני אכתוב תתגמד לעומת עוצמת הכאב
תהיי חזקה והלוואי ויהיה לך רק טוב בחיים.

 

[שחר חרישי]

האובדן שלך נורא

והכאב עליו נורא. ואין לי (גם הפעם ) מה להגיד שיכול לנחם...
לא הבנתי מה קרה, ממה הוא מת. נשמע שזה היה מוות לא צפוי ואלים ... וזה הולך את זה מאוד יותר קשה להתמודדות.
את אדם מאמין? את מאמינה שהנשמה נשארת גם כשהגוף כבר לא? ואת מאמינה שעושים טובים שאדם עושה בעולם הזה מועילים לנשמות יקיריו שבעולם שמעבר? אם את מאמינה הזה - יהיה לך יותר קל להתמודד עם אובדנו. כי הוא יחווה כפחות סופי, וכי יהיו דברים מעשיים שתוכלי לעשות למענו ...
אילו הוא היה יכול לתקשר איתך מהמקום בו הוא נמצא כעת, מה את חושבת שהוא היה אומר לך? מה הוא היה רוצה בשבילך טבעי אם היה קורה לך?

 

[לאורה101]

היי הירושימה

לא ממש יודעת מה לאמר לך כי אני מבינה שהכאב הוא עצום וגם האובדן. לא סיפרת לנו האם יש לך ילדים? ( או שאולי סיפרת ואני לא זוכרת)
האם את בקשר עם משפחתו, הוריו, אחים אם יש? אולי לחלוק איתם את צערך יקל עלייך קצת?
אם תרצי את מוזמנת לחלוק איתנו את היומיום שלך.
&nbsp
הלוואי ויכולתי לחבק אותך, יקירה.
&nbsp
&nbsp
אני מאמינה שאת תתגברי על הטראומה הזו בהמשך. לדעתי מה שאת חווה זה פוסט טראומה ולזה יש טיפול יעיל, גם Emdr ועוד, אבל אני לא אשת מקצוע אז קטונתי.
תרגישי טוב

 

[Hiroshima36]

רובכן כבר מכירות את הסיפור שלי מפורום אחר

אין לי מושג אם לכתוב בשני פורומים כ"כ דומים על אותו נושא, זה מה שיעזור לי, אבל אני מחפשת איפה לשפוך את לבי.
הלוואי והייתי אדם מאמין.חינכו אותי להיות מאמינה, כפו עלי את זה.אבל בגיל הנערות כשכבר עמדתי על דעתי והצרות שלי התחילו, האמונה שלי הלכה לעזאזל.אני לא אכתוב איזה תיאוריות יש לי על הדבר הזה שנקרא "אלוהים", כדי לא לפגוע באף אחד.
בכל מקרה אני מאמינה שבייבי שלי האהוב לא קיים יותר.נשארו אולי כמה שאריות של רקבון ועצמות בתוך הקבר המצחין שלו.זהו. הוא לא מסתכל עלי משום גן עדן והוא לא אוהב אותי מלמעלה.
אני מקנאה בו בכל לבי שהוא לא סובל יותר ולא מרגיש כלום.מקווה שאוכל סוף סוף להביא גם את עצמי למצב הזה...