|24| שאו שערים ראשיכם |24|

estersh

New member
|24| שאו שערים ראשיכם |24|

לְדָוִד, מִזְמוֹר: לַיהוָה, הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל, וְיֹשְׁבֵי בָהּ. כִּי-הוּא, עַל-יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל-נְהָרוֹת, יְכוֹנְנֶהָ. מִי-יַעֲלֶה בְהַר-יְהוָה, וּמִי-יָקוּם, בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר-לֵבָב: אֲשֶׁר לֹא-נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה. **יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ.** זֶה, דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? יְהוָה, עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְהוָה, גִּבּוֹר מִלְחָמָה. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? יְהוָה צְבָאוֹת-- הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה.
 
מה, באמת../images/Emo35.gif

ואני הראשונה שמגיבה
וממש במקרה הגעתי לפה (ממש). טובי, יומולדת שמח, שנה שמחה, חיים שמחים, ימלא ה' כל משאלות לבך לטובה (אמנם זה מפרק אחר, אבל אזמה). אגב, מי זה אנדי ריכטר
 
הבו לו כבוד ועוז!../images/Emo88.gif

מזל טובי, טובי שתהיה יומוליידת שמחה וכייפית, שתצליח לחגוג למרות התענית, שלא יישכחו את היומולדת שלך (טוב, זה כבר לא רלוונטי, אבל...בכולזות), שהקב"ה ימלא את כל משאלות ליבך לטובה, שתהיה ברכת ה' בכל מעשייך. ושתמשיך להיות הראש החושב שלנו
כי אין לנו על מי לסמוך...
 

לורוצה

New member
"לצום איזה זמן"

משך: 12 עד 36 שעות חומרים: שומדבר השפעה: מדברית זה לא מקרה שכל מוסדות הרוחניות, בכל מקום בעולם, ובכל תקופה, עשו שימוש בצום. פרט לסמים אין שום אמצעי רב-עוצמה יותר לשנות את היחס שלנו לעולם. להפחיד או לשכך, לא לתת מנוחה או להקהות את הרגש, לשבש את הדעת או להשרות שלווה, הצום יכול לעשות את כל אלה בהתאם לרגע, לעוצמה, לנסיבות. וזה גם לא צריך להפתיע: הקשר הכי קדום שלנו לממשות, הכי קבוע, הכי אורגני, הוא באמצעות התזונה. הימנעות מאכילה הוא משהו שנוגע אפוא ברובד הכי עתיק שלנו. למעשה כל אחד מגיב בדרכו, בהתאם לעברו, לארכיטקטורה הפנימית שלו. יש מי שמתחיל מיד לחרוד, משוכנע שהוא נמצא בנוף צחיח, מינראלי, מדבר אבנים ששום טעם לא ירככו ולא יביא בו נחמה לעולם. ויש מי שלהיפך, מוצא בו נחמה, הקלה מאילוצי תזונה, פטור סוף-סוף מהצורך לבלוע חומרים מוצקים בשעות קבועות. אם לא התנסית עוד בעניין הזה, תצליח רק יום אחד. אם אין לך איזו בעיה רפואית נדירה, זה לא מסוכן כלל. שתה מי סוכר בתדירות. אל תנסה להגיע לשיאים. אחרי שעות אחדות תבדוק את השינויים במצב-רוחך, ובכלל את מה שנראה לך כ"ממשות". קצת פחות גלוקוזה, דחיה של כמה שומנים, חלבונים חסרים, וכבר אתה לא רואה את העולם באותו אופן. אתה לא חושב שמן הראוי להוציא מזה את כל המסקנות האפשריות? נו טוב, תנסה. "פילוסופיה בחיי היומיום - 101 ניסויים" - כך קרא רוז'ה-פול דרואה לספר שלו. לא ברור לי למה, אבל אם estersh שפכה פה ים של מילים מצוטטות, גם לי מותר. בכל מקרה, הספר מלא בניסוים על עצמך שאמורים להוביל לתהיות פילוסופיות כאלו או אחרות. לא מדהים מדי (אני חושב שבשבילך הייתי צריך להביא את הפרק הבא דוקא - "לרטון עשר דקות". אולי בהודעה הבאה). בכל מקרה, תהיתי האם כאנשים דתיים אנחנו לא מפסידים כל מיני חוויות כי הם הפכו לאיזו רגילות? [ברור שכן, ברור שאנחנו יכולים לזכות בה בחזרה וברור ש(כמו שאומר טובי) "הכל שאלה של מינון" או משו כזה. העניין בתהיות אינו התשובות שלהן, אלא דווקא השיקולים לשני הצדדים ומה אפשר לעשות עם כל קיצוניות]. מכיוון שזה פורום שטותי בלבד, אוותר על ברכה לכבודך. מזל טוב.
 

לורוצה

New member
והנה המתנה האמיתי שלך:

לרטון עשר דקות משך: כנ"ל חומרים: שום דבר השפעה: מדקדקת (הערת לורוצה - מה זה מדקדקת?!) תמיד יש סיבה. מצב רוח רע ואי-שביעות רצון הם תגובה רגילה לפציעה. מישהו פגע בך. משהו לא נעם לך. אז אתה רוטן. בצדק או שלא בצדק (מנקודת ההשקפה שלך, כמובן). אתה מוחה על מורת-רוח, על עוול. אתה מכריז על כעסך בקולות שאתה משמיע, בחריקת שיניים. המשחק הוא לעשות אותו דבר, אבל בקור-רוח. בלי סיבה, סתם. אתה תבצע את מחוות הרוגז בלי לחוש אותו. לגמרי לבד, יושב בחדר, אתה מתחיל לרטון בלי שום גורם חיצוני. תעקוף את הבושה של הרגעים הראשונים. תשמיע מן אנחות, תכחכח בגרון. תכווץ את הסרעפת. תנבח, תרטנן, תשמיע ביטויים נדושים בנימה מאיימת: "לא להאמין!" "זה לא ייגמר ככה!" "איך אתה מעז!" "לא יעלה על הדעת" "ה$#$^#$^#! (הצנזור שלי - ל.) הנבלות! ##&^#$%^$ (כנ"ל - ל.)! שרץ! שרץ מזוהם" הימנע מכל מחשבה שהיא. הקפד שלא יתעוררו בך שום רגשי זעם ממשיים. הסתפק בהגיית המילילם. הישאר שליו. המשך. תחשוב שמצלמים אותך ושזה צריך להיראות אמיתי. המשך לרטון. הכה ברגל או באגרוף, או בשניהם, על מה שאתה רוצה. תצעק שזה נורא, מגעיל, נתעב, לא בא בחשבון. אתה תראה להם. הם כבר ישלמו. אתה תעשה מהם קציצות, תמחץ אותם, תכריח אותם להודות, הם עוד יתחרטו על זה. תשמיע עוד רעשים מעומק הגרון. עשה שימוש נבון בנשימה, במיתרי הקול. תפסיק הכל. תשתה כוס מים. תפתח את החלון. תזכור שהתפרצות של זעם יכולה להיות בדיוק מה שהיא ולא שומדבר אחר. אני חושב שאני אחליף את המשפטים ב"מה?! זה מה שקניתי?! את הספר המטומטם הזה?! אני אצרף את זה להגיגים שלי מכיתה ג' אולי לידם זה יראה נורמלי! אני אראה לו! אני אשלח אותו ליצירות של שמואל ירושלמי בצורה!" וכן הלאה. אני אפתח חלון ואזכר "אהה, זה בכלל ספר של חבר שלי". ביקורת על ספר יכוה הליות בדיוק מה שהיא ולא שומדבר אחר... (אם כי הספר בהחלט מעלה בי כמה תהיות, רק חבל שלא אלו שהוא מדבר עליהן) יומולדת שמח ומבדח (ואני, לפחות פעמיים בשנה באתי להתארח!)
 
לא`דע..

בקטעים של צומות דווקא אין בעיה להמנע מהרגשת יחוד - פשוט צמים יותר.. אני מכיר אנשים שצמו שלושה ימים וזו היתה להם התעלות שלא פגשו (למיטב ידיעתי) בצום "רגיל". בכולופן, נחמד מצדך לדבר על שני דברים שתהיה לי בעיה לעשות -לצום ולרטון בלי סיבה :p
 
עכשיו..

כולם הבינו שזה קשור ליום הולדתי ואין לי שמץ מה הקשר - הדבר היחיד שאני רואה בהודעה זה רק ציטוט של פרק תהילים..
 

estersh

New member
ימבם בם בם

זה לא כזה נחמד להסביר, אבל אולי זה יעשה לך טיפונת הרגשה טובה ובשביל זה בעצם אנחנו כאן.. 1) החתימה שלי, שגולשי פלאפון לא רואים, הוסיפה את ההכרזה על יום הולדתך. 2) זה פרק כ"ד.
 

estersh

New member
לגבי התאריך,

הקדמתי ביום אחד בגלל שבדקתי את התאריך העברי ברשומון ושם היה כתוב י' באדר. יש איזה סיבה להבדל? צום קל ואיחולי מזל טוב של היום הנכון.
 
משחקי שקיעה..

גרמו לכך שאוולד גם בזה וגם בזה. זה פשוטו, ומדרשו : "החלו הימים רבים ביניהם, זה אומר `עלי יניח צדיק את עוגת יום הולדתו וזה אומר `עלי יניח`, עד שעשאן הקב"ה ליום אחד" (נ"א : עד שנמאס לקב"ה ואמר להם `זהו! אף אחד לומקבל, לכו לחדר!`) נ.ב. שמתם לב שהקב"ה מדבר בשפה אינטרנטית שכזו? "לומקבל".. מגניבים המדרשים האלה..
 
אה, ובקשר לפרק התהילים..

אחלה של פרק מצאת לי, אם כי תמיד העדפתי את פרק כג - הפסטורליות (נאות דשא) שמשולבת בהגנה מריאליזם קודר (גיא צלמוות) עם ניחוח פרדוקסליות מפתה אך הרסנית (מעגלי צדק).. וכל זה בפרק אחד קצר? יותר מזה אנחנו לוצריכים.
 

estersh

New member
למה תמיד אנשים רוצים דברים שעברו?!

כל הפסטורליות, ריאליזם והניחוח הפרדוכסלי האהוב עליך כל כך, זה רק בגלל הגעגועים. אתה צריך לקלוט שזה עבר וזהו. היום אתה כבר בן 24. ילד גדול שהפרק הנוכחי הוא בדיוק מה שהוא צריך ואם תקבל את זה אולי אפילו תאהב אותו. אז קדימה! אל תדרוך במקום. אל תתבוסס בבוץ של העבר. תתחיל לעלות בהר השם ותראה שזה ישתלם- השם יברך אותך.. אהההההההההההה!!
 

estersh

New member
הי, לא לדחוק בי בדרך לפינה!

אתה מתכוון "אם לא הייתי יוצא.."? א"כ, זו בשורה מצערת. מאוד. למרות שהבנתי ממך שמלכתחילה כך היה צפוי להיות, זה מצטער מחדש.
 
אז זהו..

ששחררו את כל שסגרו שבת שעברה.. טוב.. נקווה לשבת זכור ופורים מעניין.. אולי סופסוף נכה בהם מכת הרג ואבדן נ.ב. מישו יודע איפה הפרסית נכנסת באילן השפות השמיות (אם בכלל)?
 
אז זהו..

ששחררו את כל שסגרו שבת שעברה.. טוב.. נקווה לשבת זכור ופורים מעניין.. אולי סופסוף נכה בהם מכת הרג ואבדן נ.ב. מישו יודע איפה הפרסית נכנסת באילן השפות השמיות (אם בכלל)?
 
למעלה