24 שעות
24 שעות, איך זה יכול להיות !? הרי תמיד שמרת על עצמך, לא עישנת, לא שתית, תמיד הייתה בריא כמו שור ועכשיו? איך זה ייתכן, 24 שעות. אתה חושב על החיים שלך, איזה בזבוז, 12 שנים של לימודים ובשביל מה? אתה שומע את אבא שלך צועק: "תלמד שיהיה ממך משהו, תלמד שתהיה לך אישה, יהיו לך ילדים תפרנס אותם". איזה אישה ואיזה ילדים 24 שעות והכול נגמר, כולה בן 20. מה עכשיו? יש לך תוכניות, שאיפות, חלומות, אהבות, חיים שלמים לדחוף ב- 24 שעות. תחשוב על זה 24 שעות זה לא הרבה זמן, אז מה אתה עושה בהן? לא שאלה קלה נכון? אז? אולי להיות עם החברים בשעות האחרונות? הרי תמיד היו שם בשבילך ואתה בשבילם. אולי עם המשפחה, כי משפחה זה הכי קרוב, זמן טוב להשלים עם האחים המעצבנים שלך לא? או אולי לעשות את כל הדברים שכל כך פחדת מהם? בנג´י או צניחה חופשית? פחדת מהם פחד מוות, אבל אתה כבר לא פוחד מהמוות נכון? לא, לא ב- 24 שעות האלו. אז מה בכל זאת? אני יודע, תעשה את הדבר שאתה הכי פוחד ממנו: להתחיל עם החמודה הזו מהסופר שאתה דלוק עליה כבר שנה, תמיד אמרת שתמות אם היא תגיד לך לא, נו זו ההזדמנות שלך. כל כך הרבה דברים, כל כך מעט זמן. אבל עכשיו כבר מאוחר, למה? כי מה- 24 שעות נשארו רק כמה שניות. את ה- 24 שעות בזבזת במחשבה איך לבזבז אותן. ובשניות האחרונות שלך אתה נזכר בבדיחה על הרופא שאומר לחולה שלו שיש לו חדשות טובות… וחדשות רעות.
24 שעות, איך זה יכול להיות !? הרי תמיד שמרת על עצמך, לא עישנת, לא שתית, תמיד הייתה בריא כמו שור ועכשיו? איך זה ייתכן, 24 שעות. אתה חושב על החיים שלך, איזה בזבוז, 12 שנים של לימודים ובשביל מה? אתה שומע את אבא שלך צועק: "תלמד שיהיה ממך משהו, תלמד שתהיה לך אישה, יהיו לך ילדים תפרנס אותם". איזה אישה ואיזה ילדים 24 שעות והכול נגמר, כולה בן 20. מה עכשיו? יש לך תוכניות, שאיפות, חלומות, אהבות, חיים שלמים לדחוף ב- 24 שעות. תחשוב על זה 24 שעות זה לא הרבה זמן, אז מה אתה עושה בהן? לא שאלה קלה נכון? אז? אולי להיות עם החברים בשעות האחרונות? הרי תמיד היו שם בשבילך ואתה בשבילם. אולי עם המשפחה, כי משפחה זה הכי קרוב, זמן טוב להשלים עם האחים המעצבנים שלך לא? או אולי לעשות את כל הדברים שכל כך פחדת מהם? בנג´י או צניחה חופשית? פחדת מהם פחד מוות, אבל אתה כבר לא פוחד מהמוות נכון? לא, לא ב- 24 שעות האלו. אז מה בכל זאת? אני יודע, תעשה את הדבר שאתה הכי פוחד ממנו: להתחיל עם החמודה הזו מהסופר שאתה דלוק עליה כבר שנה, תמיד אמרת שתמות אם היא תגיד לך לא, נו זו ההזדמנות שלך. כל כך הרבה דברים, כל כך מעט זמן. אבל עכשיו כבר מאוחר, למה? כי מה- 24 שעות נשארו רק כמה שניות. את ה- 24 שעות בזבזת במחשבה איך לבזבז אותן. ובשניות האחרונות שלך אתה נזכר בבדיחה על הרופא שאומר לחולה שלו שיש לו חדשות טובות… וחדשות רעות.