כותונת משוגעים
New member
27-2-06
היום הלכתי לישון, כאשר הסכין היתה זרוקה בפינת החדר. לא היה עליה דם בגלל התנועה המהירה שעשיתי, בלי חרטה בכלל. היד הפצועה שלי היתה מונחת בעדינות, על חולצה לבנה שאף פעם לא לבשתי וגם אף פעם לא אלבש, בצד גופי שגם הוא היה זרוק על המיטה בצורה טבעית לחלוטין. ישנתי עם חולצה שחורה, קרועה, ותחתונים שחורות, והחלון היה פתוח לחלוטין, כמו תמיד. אני מפחדת לישון לבד כשהוא סגור... למרות שהיה מאד קר בחוץ, לא הרגשתי זאת. נרדמתי מהר מדי. הייתי מאד עייפה, בלי קשר לכל איבוד הדם. הייתי צריכה את השינה הזאת. חבל שהתעוררתי. קמתי ב8 בבוקר. אבא שלי כבר לא היה בבית, אף אחד לא היה בבית, חוץ מהכלבות. אחת מהן ישבה ליד דלת חדרי ובכתה. שעון מעורר דפוק, היית אמור להעיר אותי ב7. פתאום הרגשתי כאב חד בידי, הזזתי אותה והיא השתפשפה בחולצה שעדיין היתה פרוסה מתחתיה. מוזר כאילו לא זזתי כל הלילה. התיישבתי והרמתי את היד. ראיתי את החתך ואת הדם שהתייבש לי על כל הזרוע. הסתכלתי הצידה,לצד שמאל וראיתי שרידים לחולצה הלבנה שלי, שעכשיו היתה בצבע אדום כהה מזעזע. נזכרתי על שעבר עלי בליל אמש. ניסיתי לקום, חצי עמדתי, רגל אחת על הריצפה, והרגל השניה על המיטה כאשר יד אחת תופסת את ראשי המסתחרר ויד אחרת תופסת את המיטה בחוזקה. רק שלא אפול. באיטיות העברתי עוד רגל לרצפה ושחררתי את ידי מהמיטה. לשניה אחת עמדתי ישר ואז אבדתי שיווי משקל והתיישבתי במהירות על הכיסא שהיה לידי. לקחתי את המראה האדומה והבטתי על הפרצוף שלי. הייתי חיוורת כ"כ והאישונים שלי היו גדולים מהרגיל. שפשפתי את העיניים עם ידי הימנית והלכתי לשרותים. התיישבתי על האסלה וחשבתי על מה אני עושה עכשיו. קמתי לאט, הורדתי את המים, ופניתי אל האמבטיה. פתחתי את המים החמים, תוך שניות המים הפכו לרותחים, הרטבתי את הפנים והכנסתי את ידי הפצועה אל מתחת למים. שוב, כאב. לקחתי סבון ושיפשפתי את שאריות הדם עד שאלו נעלמו. הושטתי את ידי למגבת, שכרגיל נפלה אל הרצפה, ויבשתי את גופי. זרקתי את המגבת אל הרצפה . נכנסתי לחדר וראיתי שוב את החולצה, "פאק". לקחתי את החולצה, הכנסתי אותה לשקית וקשרתי. נזכרתי שאני אמורה להיות בבדיקות דם ב8 וחצי, אז לקחתי את התיק של בצפר, שפכתי את תכולתו על הריצפה וזרקתי פנימה את הטפסים לבדיקות. החלפתי בגדים ושמתי מגן זעה על היד. שוב, כאב. תפסתי את הסיגריות והכנסתי לכיס יחד עם האמ.פי והפלאפון. רצתי למטה וראיתי שקית עוגיות שאבא הכין לי לקחת למבחן שהייתי אמורה לעשות באותו יום וזרקתי אותו לתוך התיק. שמתי את האוזניות והפעלתי את המוזיקה בעוד אני יוצאת מהבית ונועלת את הדלת. הפאקין שכנה שלי יצאה מהבית בדיוק כשנכנסתי למעלית, וירדנו למטה. ביקשתי ממנה לקחת אותי למרפאה, משום שאני כבר יודעת שהיא עוברת דרכה בדרך לעבודה. היא הסכימה, היא לא יכלה לסרב לפרצוף התמים שלי. הגעתי לשם ב8 וחצי בידיוק,רק כדי לגלות איזה עיקוב של חצי שעה יש שם, ובאמת חיכיתי חצי שעה. אני שונאת כל מה שקשור במרפאות ובתי חולים ואנשים זקנים, ובשעה כזו המרפאה הייתה מפוצצת בהם. אז אמממ... נו טוב התקף חרדה קטן.י שבתי בפינה עם ראש מושפל, מנסה לעצור את הדמעות. ב9:05 נכנסתי ולקחו לי 4 מבחנות מיד ימין. אני יוצאת מחדר האחות, אבל היא קוראת "רעות, רעות, תחזרי, שכחתי עוד מבחנה". אז כמו ילדה טובה שסופגת הכל אני מסתובבת וחוזרת לכיסא, והיא מבקשת את יד שמאל. הסתכלתי אליה בעיניים ואמרתי "לא, רק ימין, תמיד". יצאתי משם סוף כל סוף, ובלי לחכות שניה התחלתי ללכת הביתה, אין סיכוי שאחזור לבצפר. אין סיכוי שאעשה מבחן, גם ככה לא למדתי. לא רציתי לעלות הביתה את נשכבתי על הדשא בגינה שמאחורי הבית ,רק אח"כ גיליתי שהוא רטוב. הוצאתי את הסיגריות ואת העוגיות. וחלמתי שאני מאושרת. הצילו.
היום הלכתי לישון, כאשר הסכין היתה זרוקה בפינת החדר. לא היה עליה דם בגלל התנועה המהירה שעשיתי, בלי חרטה בכלל. היד הפצועה שלי היתה מונחת בעדינות, על חולצה לבנה שאף פעם לא לבשתי וגם אף פעם לא אלבש, בצד גופי שגם הוא היה זרוק על המיטה בצורה טבעית לחלוטין. ישנתי עם חולצה שחורה, קרועה, ותחתונים שחורות, והחלון היה פתוח לחלוטין, כמו תמיד. אני מפחדת לישון לבד כשהוא סגור... למרות שהיה מאד קר בחוץ, לא הרגשתי זאת. נרדמתי מהר מדי. הייתי מאד עייפה, בלי קשר לכל איבוד הדם. הייתי צריכה את השינה הזאת. חבל שהתעוררתי. קמתי ב8 בבוקר. אבא שלי כבר לא היה בבית, אף אחד לא היה בבית, חוץ מהכלבות. אחת מהן ישבה ליד דלת חדרי ובכתה. שעון מעורר דפוק, היית אמור להעיר אותי ב7. פתאום הרגשתי כאב חד בידי, הזזתי אותה והיא השתפשפה בחולצה שעדיין היתה פרוסה מתחתיה. מוזר כאילו לא זזתי כל הלילה. התיישבתי והרמתי את היד. ראיתי את החתך ואת הדם שהתייבש לי על כל הזרוע. הסתכלתי הצידה,לצד שמאל וראיתי שרידים לחולצה הלבנה שלי, שעכשיו היתה בצבע אדום כהה מזעזע. נזכרתי על שעבר עלי בליל אמש. ניסיתי לקום, חצי עמדתי, רגל אחת על הריצפה, והרגל השניה על המיטה כאשר יד אחת תופסת את ראשי המסתחרר ויד אחרת תופסת את המיטה בחוזקה. רק שלא אפול. באיטיות העברתי עוד רגל לרצפה ושחררתי את ידי מהמיטה. לשניה אחת עמדתי ישר ואז אבדתי שיווי משקל והתיישבתי במהירות על הכיסא שהיה לידי. לקחתי את המראה האדומה והבטתי על הפרצוף שלי. הייתי חיוורת כ"כ והאישונים שלי היו גדולים מהרגיל. שפשפתי את העיניים עם ידי הימנית והלכתי לשרותים. התיישבתי על האסלה וחשבתי על מה אני עושה עכשיו. קמתי לאט, הורדתי את המים, ופניתי אל האמבטיה. פתחתי את המים החמים, תוך שניות המים הפכו לרותחים, הרטבתי את הפנים והכנסתי את ידי הפצועה אל מתחת למים. שוב, כאב. לקחתי סבון ושיפשפתי את שאריות הדם עד שאלו נעלמו. הושטתי את ידי למגבת, שכרגיל נפלה אל הרצפה, ויבשתי את גופי. זרקתי את המגבת אל הרצפה . נכנסתי לחדר וראיתי שוב את החולצה, "פאק". לקחתי את החולצה, הכנסתי אותה לשקית וקשרתי. נזכרתי שאני אמורה להיות בבדיקות דם ב8 וחצי, אז לקחתי את התיק של בצפר, שפכתי את תכולתו על הריצפה וזרקתי פנימה את הטפסים לבדיקות. החלפתי בגדים ושמתי מגן זעה על היד. שוב, כאב. תפסתי את הסיגריות והכנסתי לכיס יחד עם האמ.פי והפלאפון. רצתי למטה וראיתי שקית עוגיות שאבא הכין לי לקחת למבחן שהייתי אמורה לעשות באותו יום וזרקתי אותו לתוך התיק. שמתי את האוזניות והפעלתי את המוזיקה בעוד אני יוצאת מהבית ונועלת את הדלת. הפאקין שכנה שלי יצאה מהבית בדיוק כשנכנסתי למעלית, וירדנו למטה. ביקשתי ממנה לקחת אותי למרפאה, משום שאני כבר יודעת שהיא עוברת דרכה בדרך לעבודה. היא הסכימה, היא לא יכלה לסרב לפרצוף התמים שלי. הגעתי לשם ב8 וחצי בידיוק,רק כדי לגלות איזה עיקוב של חצי שעה יש שם, ובאמת חיכיתי חצי שעה. אני שונאת כל מה שקשור במרפאות ובתי חולים ואנשים זקנים, ובשעה כזו המרפאה הייתה מפוצצת בהם. אז אמממ... נו טוב התקף חרדה קטן.י שבתי בפינה עם ראש מושפל, מנסה לעצור את הדמעות. ב9:05 נכנסתי ולקחו לי 4 מבחנות מיד ימין. אני יוצאת מחדר האחות, אבל היא קוראת "רעות, רעות, תחזרי, שכחתי עוד מבחנה". אז כמו ילדה טובה שסופגת הכל אני מסתובבת וחוזרת לכיסא, והיא מבקשת את יד שמאל. הסתכלתי אליה בעיניים ואמרתי "לא, רק ימין, תמיד". יצאתי משם סוף כל סוף, ובלי לחכות שניה התחלתי ללכת הביתה, אין סיכוי שאחזור לבצפר. אין סיכוי שאעשה מבחן, גם ככה לא למדתי. לא רציתי לעלות הביתה את נשכבתי על הדשא בגינה שמאחורי הבית ,רק אח"כ גיליתי שהוא רטוב. הוצאתי את הסיגריות ואת העוגיות. וחלמתי שאני מאושרת. הצילו.