...
הגיע החורף. נגמר הקיץ... נגמר ים... נגמר גופיות... הגיע חורף... אבל זה רק התחלה שלו... אני זוכרת את הסוף של החורף... שהיינו ביחד... אבל אז זאת הייתה רק ההתחלה שלנו... אני זוכרת... שעמדנו ביחד... באמצע שום מקום... והקולות שלנו הפריעו לדממה של ערב בחורף... אני זוכרת שהתחיל גשם... והסתכלת עליי במבט כזה... לא הכרת אותי עדיין... לא ידעת מי אני... המשכנו לעמוד ביחד בגשם... נותנים לטיפות להרטיב אותנו... זאת הייתה הפעם הראשונה שהסכלת עליי במבט ההערצה שלך... אני זוכרת... שאחריי שהיה לנו חודש אמרתי לי שאתה אוהב אותי.. אני זוכרת שסיפרת לי כמה פחדת בערב ההוא... שחשבת שאני רוצה להפרד... אני זוכרת את המלחמות... אני זוכרת את הדמעות... אוו.. הדמעות.. אין לך מושג כמה אני זוכרת... את הצעקות... את אמא שלי... את אחותי.. את זה שלא ויתרת... ולא עזבת... גם שרציתי לחתוך... גם שניסיתי לברוח... רדפת ולא עזבת... וסבלת אותי... ואהבת אותי... ובכית איתי... ובכית בגללי... ואני? כמו ציפור... רגע פה רגע שם... ובגדתי בך... ולא היה לי מצפון בכלל... המשכתי לשבור לך את הלב... ואתה אפילו לא ידעת... הייתי במצב נפשי כל כך קשה... ואתה חשבת שככה אני... וככה אהבת אותי... "מסתורית ומיוחדת" לא הבנתי שפשוט אני ילדה עצובה... אני זוכרת את השיר שלנו... את הטוסט... חחחח והמים... ואת אחותך הקטנה... אוי מתוקה! ואת אמא שלך... ואבא.. את מור... ואת הבורה... גם את הסובארו לא שכחתי... את הנסיעות שלנו לים את הנרות.. את המכתב... שכל כך רצית שאתלה בחדר.. ולא הסכמתי... ותליתי בחדר במקום המכתב שלך את מה שההוא נתן לי... וקראת לי נסיכה... והאהבה הייתה מתוקה... אהבה הייתה... מתוקה... שהיא הייתה... אני זוכרת את הצבא... את הטלפונים... את הקינאה שלך... את האובססיביות שלך... את השקרים שלי... זוכרת את הים... את המסיבות... את הכיף... את הריבים ואת החיבוקים... הייתי כל כך לבד מוקפת באנשים ובודדה הולכת לאיבוד בלב של עצמה... אני זוכרת את הלילה ההוא במסיבה... את היציאות... את הסינמה סיטי... זוכרת את ניר... זוכרת את רותם... זוכרת את שימרית... זוכרת את כולם... זוכרת את הסרטים... זוכרת את השירים... את המילים את הריבים.. את הטירוף... את הבגידות שלי והמשחקים בלב שלך... זוכרת את הלילה ההוא.. שהיו לנו 4 חודשים... שגילית שאני בוגדת בך... אני גם זוכרת את השבוע האחרון... השבוע הכי נוראי בחיים שלי... ואז דווקא אז לא הייית איתי.. והייתי כל כך בודדה... לבד לבד לבד לבד בוכה כל היום... זוכרת את החלום... החלום... שהתגשם... לא יכולה לשכוח אותו... קמה בבוקר והולכת לישון עם אותו תחושה... תחושה שמלאך המוות מלווה אותי הולך איתי לכל מקום ומחכה לרגע של יאוש שאכנע... שאכנע... ואתם לו את נשמתי... זוכרת שביום שנכנעתי כל כך איכזבת אותי... השארת אותי לבד עם המוות ולא היה אכפת לך... ועוד שיקרת... השארת חלון למוות לקחת אותי... לנוח במנוחת עולמים... ולא היה אכפת לך.. זוכרת את ההרגשה... ההרגשה... היא לא מרפה... זוכרת את היום ההוא... היום שזה נגמר... שסיפרת לי הכל... הרגשתי כל כך טיפשה... זוכרת שלקחתי את כל מה שנתתי לך והלכתי. ברחתי. ובדרך ניפצתי הכל.. קרעתי הכל... שברתי... סילקתי... זוכרת את הלבד... הלבד של בית ספר חדש... הלבד במשפחה... הלבד עם החברות הידידים... לבד בעולם... אני נגד העולם.. ואני נכנעת לפניי המלחמה... ועכשיו? שאני פה? ואתה שם? איתה? עדיין... אתה מצליח במילה. לשבור. להרוס. לתת לו... להשאיר שוב... למלאך המוות חלון... אני הייתי החזקה!! אני זאת שלא אכפת לה!! כל הקשר זילזלתי והרסתי ובגדתי!!! איך זה שאתה עכשיו ממשיך הלאה ואני לבד?! איך זה שכל כך מהר אתה איתה?! בודדה... הגיע החורף... נגמר קיץ... נגמר ים... נגמר גופיות... נגמר אנחנו... נגמרה אהבה.
הגיע החורף. נגמר הקיץ... נגמר ים... נגמר גופיות... הגיע חורף... אבל זה רק התחלה שלו... אני זוכרת את הסוף של החורף... שהיינו ביחד... אבל אז זאת הייתה רק ההתחלה שלנו... אני זוכרת... שעמדנו ביחד... באמצע שום מקום... והקולות שלנו הפריעו לדממה של ערב בחורף... אני זוכרת שהתחיל גשם... והסתכלת עליי במבט כזה... לא הכרת אותי עדיין... לא ידעת מי אני... המשכנו לעמוד ביחד בגשם... נותנים לטיפות להרטיב אותנו... זאת הייתה הפעם הראשונה שהסכלת עליי במבט ההערצה שלך... אני זוכרת... שאחריי שהיה לנו חודש אמרתי לי שאתה אוהב אותי.. אני זוכרת שסיפרת לי כמה פחדת בערב ההוא... שחשבת שאני רוצה להפרד... אני זוכרת את המלחמות... אני זוכרת את הדמעות... אוו.. הדמעות.. אין לך מושג כמה אני זוכרת... את הצעקות... את אמא שלי... את אחותי.. את זה שלא ויתרת... ולא עזבת... גם שרציתי לחתוך... גם שניסיתי לברוח... רדפת ולא עזבת... וסבלת אותי... ואהבת אותי... ובכית איתי... ובכית בגללי... ואני? כמו ציפור... רגע פה רגע שם... ובגדתי בך... ולא היה לי מצפון בכלל... המשכתי לשבור לך את הלב... ואתה אפילו לא ידעת... הייתי במצב נפשי כל כך קשה... ואתה חשבת שככה אני... וככה אהבת אותי... "מסתורית ומיוחדת" לא הבנתי שפשוט אני ילדה עצובה... אני זוכרת את השיר שלנו... את הטוסט... חחחח והמים... ואת אחותך הקטנה... אוי מתוקה! ואת אמא שלך... ואבא.. את מור... ואת הבורה... גם את הסובארו לא שכחתי... את הנסיעות שלנו לים את הנרות.. את המכתב... שכל כך רצית שאתלה בחדר.. ולא הסכמתי... ותליתי בחדר במקום המכתב שלך את מה שההוא נתן לי... וקראת לי נסיכה... והאהבה הייתה מתוקה... אהבה הייתה... מתוקה... שהיא הייתה... אני זוכרת את הצבא... את הטלפונים... את הקינאה שלך... את האובססיביות שלך... את השקרים שלי... זוכרת את הים... את המסיבות... את הכיף... את הריבים ואת החיבוקים... הייתי כל כך לבד מוקפת באנשים ובודדה הולכת לאיבוד בלב של עצמה... אני זוכרת את הלילה ההוא במסיבה... את היציאות... את הסינמה סיטי... זוכרת את ניר... זוכרת את רותם... זוכרת את שימרית... זוכרת את כולם... זוכרת את הסרטים... זוכרת את השירים... את המילים את הריבים.. את הטירוף... את הבגידות שלי והמשחקים בלב שלך... זוכרת את הלילה ההוא.. שהיו לנו 4 חודשים... שגילית שאני בוגדת בך... אני גם זוכרת את השבוע האחרון... השבוע הכי נוראי בחיים שלי... ואז דווקא אז לא הייית איתי.. והייתי כל כך בודדה... לבד לבד לבד לבד בוכה כל היום... זוכרת את החלום... החלום... שהתגשם... לא יכולה לשכוח אותו... קמה בבוקר והולכת לישון עם אותו תחושה... תחושה שמלאך המוות מלווה אותי הולך איתי לכל מקום ומחכה לרגע של יאוש שאכנע... שאכנע... ואתם לו את נשמתי... זוכרת שביום שנכנעתי כל כך איכזבת אותי... השארת אותי לבד עם המוות ולא היה אכפת לך... ועוד שיקרת... השארת חלון למוות לקחת אותי... לנוח במנוחת עולמים... ולא היה אכפת לך.. זוכרת את ההרגשה... ההרגשה... היא לא מרפה... זוכרת את היום ההוא... היום שזה נגמר... שסיפרת לי הכל... הרגשתי כל כך טיפשה... זוכרת שלקחתי את כל מה שנתתי לך והלכתי. ברחתי. ובדרך ניפצתי הכל.. קרעתי הכל... שברתי... סילקתי... זוכרת את הלבד... הלבד של בית ספר חדש... הלבד במשפחה... הלבד עם החברות הידידים... לבד בעולם... אני נגד העולם.. ואני נכנעת לפניי המלחמה... ועכשיו? שאני פה? ואתה שם? איתה? עדיין... אתה מצליח במילה. לשבור. להרוס. לתת לו... להשאיר שוב... למלאך המוות חלון... אני הייתי החזקה!! אני זאת שלא אכפת לה!! כל הקשר זילזלתי והרסתי ובגדתי!!! איך זה שאתה עכשיו ממשיך הלאה ואני לבד?! איך זה שכל כך מהר אתה איתה?! בודדה... הגיע החורף... נגמר קיץ... נגמר ים... נגמר גופיות... נגמר אנחנו... נגמרה אהבה.