3 שנים... פורסם גם בפורום אובדן
אני שונאת את חודש ספטמבר. בלאק ספטמבר אני קוראת לו. כי הוא מסמל עבורי תקופה של תהום. מסמל עבורי חיים אחרים שהם לא שלי. אני רואה תמונות שלי מהילדות וחושבת... הילדה הזאת לא יודעת שחייה הולכים להשתנות בגיל 29. לפני רק 3 שנים. 3 שנים מאז הייתי בהריון עם דימומים כבדים והמטומה 3 שנים מאז ירדו לי המים בערב ראש השנה בשבוע 23 3 שנים מאז החלטתי לוותר עלייך 3 שנים מאז ניגשתי לוועדה הארורה 3 שנים שאני נזכרת איך בהתחלה הם אמרו לי לא 3 שנים מאז אמרו לי תישארי איתנו כאן עד חנוכה 3 שנים שאני נזכרת איך שכנעתי אותם לתת לי לסיים את ההריון שלך 3 שנים מאז נזכרת בפחד המשתק שמשפחתי תיהרס 3 שנים מאז פחדתי שאחותך הגדולה תצטרך לשאת בתוצאות 3 שנים של כאב צורב בנשמה שלא היה יום שקמתי בלי לחשוב עלייך שאין שעה שעוברת שאני לא נזכרת בכל מה שקרה שאני מתחרטת שעשיתי את זה ולפעמים גם שלא ראיתי אותך ושאינני יודעת איפה את קבורה שאני אומרת למה? למה לא נתתי לך הזדמנות? שאני יודעת בתוך תוכי שאם היית נשארת הכל היה מסתדר 3 שנים מאז נולדה אחותך הקטנה בחנוכה (ורציתי כל כך לחשוב שזו את) 3 שנים מאז נולד גם אחיך הקטן שהתעברתי איתו בדיוק ביום השנה ללכתך 3 שנים שחיי לא רגילים שכולם בטוחים (כולל אבא שלך) ששכחתי והמשכתי הלאה שהאושר לעולם לא יהיה שלם שעד יום מותי אכאב את שקרה שאתן הכל כדי להחזיר את הגלגל אחורה שאוהב אותך בכל ליבי ושנה ראשונה שמבינה שזה לא משנה כמה ילדים יהיו לי אין לך תחליף. וסוף סוף יודעת, שנידונתי לחיות עם הכאב ולעולם, לעולם לא אסלח לעצמי.
אני שונאת את חודש ספטמבר. בלאק ספטמבר אני קוראת לו. כי הוא מסמל עבורי תקופה של תהום. מסמל עבורי חיים אחרים שהם לא שלי. אני רואה תמונות שלי מהילדות וחושבת... הילדה הזאת לא יודעת שחייה הולכים להשתנות בגיל 29. לפני רק 3 שנים. 3 שנים מאז הייתי בהריון עם דימומים כבדים והמטומה 3 שנים מאז ירדו לי המים בערב ראש השנה בשבוע 23 3 שנים מאז החלטתי לוותר עלייך 3 שנים מאז ניגשתי לוועדה הארורה 3 שנים שאני נזכרת איך בהתחלה הם אמרו לי לא 3 שנים מאז אמרו לי תישארי איתנו כאן עד חנוכה 3 שנים שאני נזכרת איך שכנעתי אותם לתת לי לסיים את ההריון שלך 3 שנים מאז נזכרת בפחד המשתק שמשפחתי תיהרס 3 שנים מאז פחדתי שאחותך הגדולה תצטרך לשאת בתוצאות 3 שנים של כאב צורב בנשמה שלא היה יום שקמתי בלי לחשוב עלייך שאין שעה שעוברת שאני לא נזכרת בכל מה שקרה שאני מתחרטת שעשיתי את זה ולפעמים גם שלא ראיתי אותך ושאינני יודעת איפה את קבורה שאני אומרת למה? למה לא נתתי לך הזדמנות? שאני יודעת בתוך תוכי שאם היית נשארת הכל היה מסתדר 3 שנים מאז נולדה אחותך הקטנה בחנוכה (ורציתי כל כך לחשוב שזו את) 3 שנים מאז נולד גם אחיך הקטן שהתעברתי איתו בדיוק ביום השנה ללכתך 3 שנים שחיי לא רגילים שכולם בטוחים (כולל אבא שלך) ששכחתי והמשכתי הלאה שהאושר לעולם לא יהיה שלם שעד יום מותי אכאב את שקרה שאתן הכל כדי להחזיר את הגלגל אחורה שאוהב אותך בכל ליבי ושנה ראשונה שמבינה שזה לא משנה כמה ילדים יהיו לי אין לך תחליף. וסוף סוף יודעת, שנידונתי לחיות עם הכאב ולעולם, לעולם לא אסלח לעצמי.
