30 ימי ניקיון (אתמול) - שיתוף.
אחרי שקראתי את בחורחת בחיים התחשק לי לשתף אותה ואתכם כי קרה לי משהו טיפה'לה דומה למה שקרה לה היום בחצי שנה ניקיון.. שלשום הייתי ב29 ימי ניקיון, הניקיון הראשון שלי בחיים אחרי 10 שנות שימוש. עברתי חודש מאוד סוער וקשה, לאו דווקא בגלל הניקיון אלא בגלל כל כך הרבה דברים שקרו מסביב.. שרק העצימו את הגאווה שלי על כל יום נקי שהצלחתי לעבור. שלשום נפל עלי משבר מאוד לא קל, הייתי במצב נפשי מאוד קשה, ממש בחוסר שפיות , מודה. ובאמצע כל הבלאגן , דופק לי בדלת מישהו שיצאתי איתו, ונפרדתי ממנו בתחילת הניקיון כי הוא גם מקומות גם אנשים וגם דברים בבנאדם אחד. זה לא היה קל לשנינו, אבל.. אין ברירה, אני החלטתי! המעידה פשוט באה ודפקה לי בדלת, הרגשתי כאילו כוח עליו פשוט החליט לתת לי אופציה לבחור, רוצה להתמסטל? לטשטש את הכאב? לברוח ? הנה. רוצה להתמודד? לשמור על יום נקי? תעשי מעשה. פתחתי את הדלת, הקשבתי במה מדובר, אמרתי לו שאני לא מעונינת לשוחח כרגע שאני במצברוח לא טוב וסגרתי את הדלת. כל הערב הוא לא הפסיק לצלצל, ועוד לטלפון החדש שלי, זיהיתי את המספר, ולרגע אפילו באתי לשמור אותו בזיכרון. אבל מהר מאוד קלטתי מה אני עושה וויתרתי על השמירה. עבר עלי לילה מאוווד קשה וכשהגיע הבוקר שומדבר לא השתנה בתחושה שלי, אבל על היום הנקי שלי שמרתי. כנ"ל אתמול, העברתי את כל היום ויצאתי לחדרים בתחושה לא טובה, כלומר שמחתי על שהולכת לאמר "יש לי רק להיום בחסד אלוהים ובזכות החדרים והחברים שלושים ימי ניקיון" אבל הרגשתי רע בגלל כל מה שקורה מסביב. ולרוע המזל האוטובוס איחר, נתקעתי בפקקים והשעה כבר קרובה מידי לשמונה.. איזה תיסכול חשתי, שלא אספיק בזמן להכרזה על ימי הניקיון שבתחילת כל פגישה. ממש הייתי על סף בכי. ירדתי מהאוטובוס בשמונה ורבע!! רצתי ממש למקלט וכשהגעתי קרוב איליו שמעתי מחיאות כפיים עולות מלמטה.. התעוררה בי התרגשות, רצתי את המדרגות למטה והגעתי בדיוק לרגע שבו המנחה אמר, "טוב, אם אין עוד אפ'חד שרוצה להכריז על יום נקי"... השלכתי את התיק על הכסא ואמרתי רגע רגע.. ניגשתי איליו ואמרתי שיש לי רק להיום....שלושים ימי ניקיון. ואו איזו שימחה והילולה התחילה שם
) כמעט בכיתי מהתרגשות, הודתי בלב לאלוהים שנתן לי בכל זאת את הצ'אנס להיות ברגע הזה, לשמוע את השירה ואת מחיאות הכפיים, להזמין חברה יקרה שתעניק לי את המחזיק הכתום היפה! שקיבלתי. אסירת תודה לאלוהים על כל המתנות וההזדמנויות שנותן לי אסירת תודה לחברים שלא עוזבים אותי לרגע לבד, ברע כמו בטוב. אסירת תודה על הפורום שמנהלת שמחזיק אותי ומחזק אותי אסירת תודה על הפורום הזה שמאפשר לי לכתוב ברגע זה ממש את הדברים האלה אסירת תודה על שלושים ואחת! ימי ניקיון שיש לי ומאחלת לעצמי יום נקי לכל החיים וגם לכם אמן. אוהבת אתכם וזקוקה לכם
אחרי שקראתי את בחורחת בחיים התחשק לי לשתף אותה ואתכם כי קרה לי משהו טיפה'לה דומה למה שקרה לה היום בחצי שנה ניקיון.. שלשום הייתי ב29 ימי ניקיון, הניקיון הראשון שלי בחיים אחרי 10 שנות שימוש. עברתי חודש מאוד סוער וקשה, לאו דווקא בגלל הניקיון אלא בגלל כל כך הרבה דברים שקרו מסביב.. שרק העצימו את הגאווה שלי על כל יום נקי שהצלחתי לעבור. שלשום נפל עלי משבר מאוד לא קל, הייתי במצב נפשי מאוד קשה, ממש בחוסר שפיות , מודה. ובאמצע כל הבלאגן , דופק לי בדלת מישהו שיצאתי איתו, ונפרדתי ממנו בתחילת הניקיון כי הוא גם מקומות גם אנשים וגם דברים בבנאדם אחד. זה לא היה קל לשנינו, אבל.. אין ברירה, אני החלטתי! המעידה פשוט באה ודפקה לי בדלת, הרגשתי כאילו כוח עליו פשוט החליט לתת לי אופציה לבחור, רוצה להתמסטל? לטשטש את הכאב? לברוח ? הנה. רוצה להתמודד? לשמור על יום נקי? תעשי מעשה. פתחתי את הדלת, הקשבתי במה מדובר, אמרתי לו שאני לא מעונינת לשוחח כרגע שאני במצברוח לא טוב וסגרתי את הדלת. כל הערב הוא לא הפסיק לצלצל, ועוד לטלפון החדש שלי, זיהיתי את המספר, ולרגע אפילו באתי לשמור אותו בזיכרון. אבל מהר מאוד קלטתי מה אני עושה וויתרתי על השמירה. עבר עלי לילה מאוווד קשה וכשהגיע הבוקר שומדבר לא השתנה בתחושה שלי, אבל על היום הנקי שלי שמרתי. כנ"ל אתמול, העברתי את כל היום ויצאתי לחדרים בתחושה לא טובה, כלומר שמחתי על שהולכת לאמר "יש לי רק להיום בחסד אלוהים ובזכות החדרים והחברים שלושים ימי ניקיון" אבל הרגשתי רע בגלל כל מה שקורה מסביב. ולרוע המזל האוטובוס איחר, נתקעתי בפקקים והשעה כבר קרובה מידי לשמונה.. איזה תיסכול חשתי, שלא אספיק בזמן להכרזה על ימי הניקיון שבתחילת כל פגישה. ממש הייתי על סף בכי. ירדתי מהאוטובוס בשמונה ורבע!! רצתי ממש למקלט וכשהגעתי קרוב איליו שמעתי מחיאות כפיים עולות מלמטה.. התעוררה בי התרגשות, רצתי את המדרגות למטה והגעתי בדיוק לרגע שבו המנחה אמר, "טוב, אם אין עוד אפ'חד שרוצה להכריז על יום נקי"... השלכתי את התיק על הכסא ואמרתי רגע רגע.. ניגשתי איליו ואמרתי שיש לי רק להיום....שלושים ימי ניקיון. ואו איזו שימחה והילולה התחילה שם
) כמעט בכיתי מהתרגשות, הודתי בלב לאלוהים שנתן לי בכל זאת את הצ'אנס להיות ברגע הזה, לשמוע את השירה ואת מחיאות הכפיים, להזמין חברה יקרה שתעניק לי את המחזיק הכתום היפה! שקיבלתי. אסירת תודה לאלוהים על כל המתנות וההזדמנויות שנותן לי אסירת תודה לחברים שלא עוזבים אותי לרגע לבד, ברע כמו בטוב. אסירת תודה על הפורום שמנהלת שמחזיק אותי ומחזק אותי אסירת תודה על הפורום הזה שמאפשר לי לכתוב ברגע זה ממש את הדברים האלה אסירת תודה על שלושים ואחת! ימי ניקיון שיש לי ומאחלת לעצמי יום נקי לכל החיים וגם לכם אמן. אוהבת אתכם וזקוקה לכם