30 שנה למותו של בוב מארלי

Dr Lehr

New member
מה כבר נשאר לסקר אחריי 30 שנה

איזו פיסת מידע חדשה הם מצאו שאין כבר שנים ברשת כל מה שיש לעשות זה במקום באנגים לעשן ג'ויינט יפה ביומהולדתו, לשמוע כמה קלאסים וגם זה סטרצ' או ללכת לאיזה פסטיבל פסיכי בחול למרות שזה נראה לי לא בסדר לעשות מסחרה מהשם שלו, בדיוק כמו שמוצאים אוספים אחריי שמישהו מת, מה זאת השטות הזאת, תשחררו ביסיידס בחינם ברשת עם אתר לזכרו וזהו ובנושא יותר עכשווי מה עם טראבין??
 
האמת שדי מעניינת הכתבה

כולם זוכרים לבוב מארלי את ימי התהילה של שנות ה70, אבל לדעתי התקופה הכי מעניינת של הוויילרס זה העשור שלפני, כשהם עשו סקא ורוקסטדי. דווקא לשירים שנעשו בתקופה הזו (ורובם הוקלטו בגרסאות חדשות בעשור הבא) יש הרבה פחות חשיפה ולדעתי זו אפילו הכתבה הראשונה בעברית שראיתי שמתייחסת לתקופה הזו. יש המון חומרים של מארלי והוויילרס שלא שוחררו עד היום, ונשמרים עד מי יודע מתי... ואין טראבין, מתקדמים בחיים חבר.
 

Dr Lehr

New member
לא משנה

טראבין מבחינתי זה כל צורה שבה אתה עושה מוסיקה בצורה מוגדרת כלשהיא (ווקלית הכוונה), אנד דונט מתקדמים בחיים אותי, אני רוצה לשמוע מוסיקה שלך וקח את זה בפוזיטיב שיש מעריץ שלא מוותר לך! :) אני גם אוהב סקא ורוקסטדי וקליפסו ומנטו וכל דבר אחר שיצא מהאי הזה אבל לפי דעתי מי שבעניין בעניין, קשה לי להאמין שמישהו שיקרא את הכתבה יחשף דרכה לסקא ורוקסטדי כפי שאתה אומר ויתחיל לשמוע את זה זה שזאת הראשונה בעברית מגניב, זה שאת הסיקור אפשר להחליף בחיפוש בגוגל ומתורגמן גם נכון לא?
 
למעלה