לייקרס - ברוקלין: ההר הוליד עכבר. תמיד מצפה למשחקי פריים טיים של יום חמישי, והפעם קיבלנו ערב מאכזב. עוד יותר מאכזב בלי קהל, מודה שעדיין לא יושב לי טוב שאין אוהדים. זה המצב, וזו ההחלטה הנכונה, אבל חבל שהגענו למצב הזה.
ברבע הראשון, הספסל של ברוקלין ברח ועלה ליתרון דו-ספרתי.
ברבע השני, לברון הגיעה כדקה לסיום המחצית ל-35,000 נקודות דרך העונשין, והפך לשחקן השלישי בתולדות הליגה שעושה את זה.
ברבע השלישי, זה כבר היה 20 הפרש. זה היה באוויר, הלייקרס לא הגיעו.
ברבע הרביעי, לברון קלע שלשה ראשונה [ולמעשה יחידה] במשחק והגיע ל-30 נק'. הופיע נתון שזה משחק 472 שלו בקריירה עם 30+ נק' [שלישי בכל הזמנים גם בנתון הזה], אבל לא נראה לי שזה נכון, כי ברשימה אחרת ראיתי שיש לו 500+. אולי פה מדובר רק ברגיולר סיזן, לא יודע. ואולי בכלל דמיינתי את זה!
בסיום 98-109 לברוקלין. התוצאה משקרת, זה היה משחק של מבוא ל-30. רק 8 מ-30 ללייקרס משלוש. הארדן וקאיירי היו טובים, אבל ה-MVP של המשחק היה לברון. פשוט לא היתה עזרה מסביב שהיתה מספקת להתמודדות נגד הכלים של ברוקלין בהתקפה. כדאי לציין את לברון בהגנה. אחד הפוזישנים על הארדן, לוקדאון דיפנס ברמה הגבוהה ביותר משחקן שלכאורה אמור להיות בירידה, גרם להארדן לשחרר סטפבק דרדרלה מקילומטר.
