|4ההשלכות ההרסניות של משברי התבגרות
שלום, אני חדשה בפורום ורציתי לשתף אתכם בדברים שקרו לי עד לפני חצי שנה. היום אני בת 19. כשהייתי בת 15 הייתי אובייקט להתעללות בידי ילדים מהכיתה ומהשיכבה שלי. בעקבות ההצקות הממושכות, כילדה מאוד רגישה, במשך שנות הלימודים התמוטטתי נפשית והייתי זקוקה לשיחות פסיכולוגיות ולתמיכה. לאחר סוף כיתה י', לא חזרתי יותר ללמוד בבית הספר. התמוטטתי לחלוטין ושקעתי בדיכאון עמוק, פיתחתי חרדות קשות, וסבלתי מהתקפי חרדה שהתבטאו באי יכולת לנשום, הזעה, דופק מהיר, סחרחורות, כאבי ראש ופיק ברכיים. היו לי גם מחשבות טורדניות. לאחר שהתגברתי על המצב, בעזרת כדורים לצערי, חזרתי למסלול חיים רגיל והתחלתי ללמוד ולהשלים בגרויות באופן אקסטרני. לפני כחצי שנה, הייתי אמורה לסיים את חמשת הבגרויות האחרונות שנותרו לי סופית, אבל החרדות חזרו - הייתי מפחדת ממוות, שמרוב שאני נתונה ללחצים- אז אני אקבל חלילה התקף לב. ובמשך הלימודים, הנסיעות מחוץ למקום מגוריי הקשו עלי מאוד, כך שהתמוטטתי שוב מעומס החרדות. כיום אני יצאתי כמעט לחלוטין מהעניין. אני בנאדם בריא יותר. סובלת ממתח ומעצבנות לעיתים, אבל לא יותר מזה. בזמן הקרוב - בעזרת השם, אני כניראה אסיים את סדרת נטילת הכדורים במינון נמוך ואחזור לעצמי לגמריי. הוספתי גם שם לשמי בהוראת הרב, וכעת קוראים לי בשמי הנוסף. היום אני עם 12 שנות לימוד ובגרות חלקית, מחפשת עבודה...אולי בקרוב המזל יאיר לי פנים ואמצא משהו. חבל שהילדות וגיל ההתבגרות משפיע באירועיו בצורה כזאת על העתיד שלך. חבל שלא הייתי חזקה יותר. אשמח לקבל מכם, גולשי הפורום, תגובות על מכתבי. יום נעים ורק-בריאות, הכי חשוב. קנדי 5.
שלום, אני חדשה בפורום ורציתי לשתף אתכם בדברים שקרו לי עד לפני חצי שנה. היום אני בת 19. כשהייתי בת 15 הייתי אובייקט להתעללות בידי ילדים מהכיתה ומהשיכבה שלי. בעקבות ההצקות הממושכות, כילדה מאוד רגישה, במשך שנות הלימודים התמוטטתי נפשית והייתי זקוקה לשיחות פסיכולוגיות ולתמיכה. לאחר סוף כיתה י', לא חזרתי יותר ללמוד בבית הספר. התמוטטתי לחלוטין ושקעתי בדיכאון עמוק, פיתחתי חרדות קשות, וסבלתי מהתקפי חרדה שהתבטאו באי יכולת לנשום, הזעה, דופק מהיר, סחרחורות, כאבי ראש ופיק ברכיים. היו לי גם מחשבות טורדניות. לאחר שהתגברתי על המצב, בעזרת כדורים לצערי, חזרתי למסלול חיים רגיל והתחלתי ללמוד ולהשלים בגרויות באופן אקסטרני. לפני כחצי שנה, הייתי אמורה לסיים את חמשת הבגרויות האחרונות שנותרו לי סופית, אבל החרדות חזרו - הייתי מפחדת ממוות, שמרוב שאני נתונה ללחצים- אז אני אקבל חלילה התקף לב. ובמשך הלימודים, הנסיעות מחוץ למקום מגוריי הקשו עלי מאוד, כך שהתמוטטתי שוב מעומס החרדות. כיום אני יצאתי כמעט לחלוטין מהעניין. אני בנאדם בריא יותר. סובלת ממתח ומעצבנות לעיתים, אבל לא יותר מזה. בזמן הקרוב - בעזרת השם, אני כניראה אסיים את סדרת נטילת הכדורים במינון נמוך ואחזור לעצמי לגמריי. הוספתי גם שם לשמי בהוראת הרב, וכעת קוראים לי בשמי הנוסף. היום אני עם 12 שנות לימוד ובגרות חלקית, מחפשת עבודה...אולי בקרוב המזל יאיר לי פנים ואמצא משהו. חבל שהילדות וגיל ההתבגרות משפיע באירועיו בצורה כזאת על העתיד שלך. חבל שלא הייתי חזקה יותר. אשמח לקבל מכם, גולשי הפורום, תגובות על מכתבי. יום נעים ורק-בריאות, הכי חשוב. קנדי 5.