4 שנים מסתיימות להן

4 שנים מסתיימות להן

הגדולה חוזרת הביתה עוזבת את ירושלים. ממילא הכל ימשיך דרך הזום (מסבלטת את החדר אם מישהו מעניין במרכז ירושלים). סוף תקופה והשינוי קשה לי. אולי כי הוא לא קורה בצורה מסודרת.

האמצעי מסיים טכניון וכבר יש שיבוץ לצבא. סיום הסימסטר נעשה בלמידה מרחוק. חוזר לעבודה עד להתחיילות. הטיול לאפריקה ירד מהפרק וכן התוכניות לדחות גיוס כדי להרוויח עוד כסף.

שוב שינוי באויר. כאילו 3+ השנים מאז שעברנו כל כך רחוק מההורים ומכל מה שרגילים היה רק אתמול.

וכמה קשה היה מאז.
 
ואו, איך הזמן עובר.

בהצלחה לבחור, אני מקווה שזה שיבוץ טוב, והוא יוכל להתקדם גם מקצועית.

ובהצלחה עם הבת בבית. אני משערת שזה גם לא יהיה קל.
קשה כשהם רחוקים ואת דואגת, אבל קשה גם כשהם בחדר הסמוך
 
גם אצלנו שינוי.

הבן השני, היחיד שלומד באוניברסיטה ליד הבית, עבר השבוע למרכז.
גם הוא, וגם אישתו, עדיין לומדים ועובדים כאן.הלימודים והעבודה נעשים עכשיו דרך הזום, כך שהם לא מרגישים כבולים לדרום. כשתגמר תקופת הקורונה, הם יצטרכו להתמודד.
השלישי חזר הביתה, לשמחת הרביעית. מבחינתנו זה לא שינוי גדול, כי הוא היה רחוק רק סימסטר אחד.
 

mykal

New member
ככה זה, השינויים

מביאים איתם הרגלים חדשים, ומפרים איזונים.
צריך כנראה הרבה סבלנות.
ואולי החשוב מהכל לשים גבולות לבאים המתחדשים,
אבל הם כבר גדולים--אז קצת מביך....
לא פשוט.
בהצלחה לכולנו.
 
למעלה