4 שנים עברו מאז שהוא מת
ועדיין לפעמים אני מרגישה כאלו אני בחלום רע שהנה עוד רגע אני אתעורר ממנו וכאלו כלום לא קרה והוא שוב יהיה איתנו, גבוה יפה ומקסים. הכאב הזה על מותו של חסרונו בחיי מקנן בי כמו מחלה חשוכת מרפא, אני לא מפסיקה להתגעגע אליו והלב המרוסק שלי לא מצליח להתאושש ולו במעט. ביום שישי חגגתי עם קומץ חברים, היה ערב מקסים ולרגע, רק לרגע כאלו שכחתי, ואז כשעליתי לחדרי הוא הביט בי מהתמונה ושוב הכאב הזה, הכאב הגדול של למה אתה לא איתי, למה עזבת אותנו, למה אתה לא חוגג איתנו, למה מתת? והדמעות חנקו את גרוני וחיבקתי חזק חזק את התמונה ונתתי לו נשיקה אבל זה לא היה אמיתי כי זה לא היה הוא זו היתה רק תמונה. כמה קשה, האם אי פעם נמצא מנוחה לנשמתנו הכואבת? ללבנו הדואב? הלוואי שיהיה לנו רק טוב שלכם das3
ועדיין לפעמים אני מרגישה כאלו אני בחלום רע שהנה עוד רגע אני אתעורר ממנו וכאלו כלום לא קרה והוא שוב יהיה איתנו, גבוה יפה ומקסים. הכאב הזה על מותו של חסרונו בחיי מקנן בי כמו מחלה חשוכת מרפא, אני לא מפסיקה להתגעגע אליו והלב המרוסק שלי לא מצליח להתאושש ולו במעט. ביום שישי חגגתי עם קומץ חברים, היה ערב מקסים ולרגע, רק לרגע כאלו שכחתי, ואז כשעליתי לחדרי הוא הביט בי מהתמונה ושוב הכאב הזה, הכאב הגדול של למה אתה לא איתי, למה עזבת אותנו, למה אתה לא חוגג איתנו, למה מתת? והדמעות חנקו את גרוני וחיבקתי חזק חזק את התמונה ונתתי לו נשיקה אבל זה לא היה אמיתי כי זה לא היה הוא זו היתה רק תמונה. כמה קשה, האם אי פעם נמצא מנוחה לנשמתנו הכואבת? ללבנו הדואב? הלוואי שיהיה לנו רק טוב שלכם das3