4 שנים

[אמא93]

4 שנים

זה המקום היחידי שאני יכולה קצת לפרוק. חלק מכם מכירים אותי כי הייתי פעילה בפורום עד שנסגר.

בכל אופן בגלל צורך ההשרדות לא תמיד אני יכולה להתאבל מספיק על הבן שלי. והיום כנראה פשוט הכל התפרץ לאו דווקא לאנשים הנכונים כלומר הילדים שלי. לא אטריד אתכם יותר מדי. אבל נראה לי שלא תמיד זה טוב להיות חזק מדי ולהראות שהכל בשליטה.אנחנו סך הכל בני אדם. גם אם אנחנו הורים.


מיכל

 

[דנה אז]

מיכל שלום

אנחנו אומנם הורים, אבל אנחנו גם אנשים שאיבדו את היקר לנו. מותר להשבר לפעמים.
לא חייבים להיות כל זמן בשליטה, וחזקים. מותר לפעמים להזיל דמעה.. גם לידלנו זה יכול להועיל לדעת שגם אנחנו מתגעגעים ועצובים.
וכאן זה המקום לשתף, לספר ולפרוק. אולי זה יעזור לך מעט ויתן לך כוחות להמשיך ולשרוד בחיי היום יום.

 

[יפית מן חדש]

שבוע טוב דנה ושבוע טוב לכולם

ראשית דנה רצוני לאחל לביתך שנת לימודים פוריה מוצלחת וכיפית ,היום היה יום הולדת לנכדי ,שהוא אחיו של מאורי המלאך שלנו,כולם ברכו אותו עם המון מתנות ונישנושים וכאילו ולי היה חסר מאורי שגם יברך וישמח ,את האח הזה מאורי לא הכיר כי הוא נולד אחרי חטיפתו של מאורי זה ילד שלא ידע את אחיו שבטח היה אוהב אותו אהבת נפש ,הילד הזה שיבדל לחיים טובים וארוכים מאוד דומה למאורי גם בפנים וגם באופי כולו טוב,כשמגיעים החגים זה שוב יושב על הלב המחנק הזה ,שהנה הילד שלנו לא ישב איתנו לשלחן והפצע נפתח שוב ומתרסקים ונשברים ומיד הדמעות לא מאחרות לבוא זה לעולם לא ירפה מאיתנו לדרעון עולם הפצע המדמם .השתפכתי.....

 

[דנה אז]

יפית שבוע טוב

שנת לימודים פוריה ומוצלחת לנכדך. תיאוריך נוגעים ללב, כה רגישים וכואבים.
בתקופות האלה של התחלה ושל חג זמנים משפחתיים, כשכולם בשמחתם, אצלנו הלב לא יכול להיות שלם. הם חסרים לנו, המשפחה לא שלמה בלי הבן שאבד.
מרגישה את הקושי המחנק והכאב עולים וגואים ככל שהחגים מתקרבים. יודעת שזה לא מנחם, אבל את לא לבד...
הזכרונות והגעגוע הם שלנו. מקווה שבחג תתחזקי בנכדיך וילדיך שישבו איתך אל השולחן.

 

[דנה אז]

מיכל שוב שלום

אולי תרצי לשתף ולספר על הבן שאבד, או על האירוע שקרה הפעם.
אולי התגובות והשיתוף, ואפילו רק הכתיבה, יאפשרו לך לראות באור מנחם ומחזק את הדברים.