5 דקות ביום של הוויה

5 דקות ביום של הוויה

לא מזמן כתבתי כאן הודעה על שינוי ועל קבלה, או משהו בסגנון הזה. והנה אני מוצאת את עצמי עוסקת שוב באיזון הזה שבין העשייה האינטנסיבית לקידום נושאים שחשובים לי, ובין לקיחת זמן לחיות את המציאות כפי שהיא. כמו בכל יום ראשון, התעוררתי גם היום עם המון מחשבות ומשימות לעשייה והתחלתי את היום שלי מוקדם כדי להספיק. ואז עשיתי הפסקה וחשבתי שיש לי עוד כל-כך הרבה דברים לעשות. ובכל זאת, החלטתי לקחת חמש דקות לעצמי. הכנתי לי קפה, ויצאתי לשמש לשבת ככה בלי לעשות הרבה, אלא להתבונן, להסתכל על השמיים והעננים, להנות מהשקט. להיות. נהניתי. נרגעתי. המחשבות קצת נרגעו (הכלל היה - אני לא חושבת על שום דבר שלא קשור בכאן ובעכשיו, בשנייה הזאת ממש). וכל זה בחמש עד עשר דקות. זה הספיק, בשביל תחושת השלווה, האיזון, הרוגע והמיקוד. ואז קטפתי לי פומלה מהעץ, קילפתי חצי ממנה והתיישבתי בחזרה לעיסוקים שלי. באמת שכיף. ואני ממליצה לכולכם לקחת לעצמכם במשך היום שלכם - חמש דקות של פסק זמן - להיות. פשוט להיות. בלי שום דבר אחר. רק אתם ועצמכם. אפילו עכשיו, ברגע זה שאתם קוראים את ההודעה הזאת. תעשו פסק זמן, לכו למרפסת, צאו החוצה לאנשהו. חמש דקות של מנוחה ולהיות. זה הכל. ומזמינה אתכם לספר איך היה לכם עם זה. שבוע טוב,
 

גור42

New member
וואלה? אחלה רעיון.

מכיוון שהיום, במקרה לגמרי, יש לי יום די פנוי, אני יכול להרשות לעצמי יותר מ-5 דקות של פסק-זמן. אקח לעצמי שעה, והכלל שבחרתי למחשבות ה"מותרות" יהיה קצת שונה: מותר לחשוב על כל דבר שגורם לי להירגע, גם אם הוא לא קשור דווקא לרגע הזה.
 

גור42

New member
טוב... אז לקחתי שעה לעצמי ו...

זה כל כך הרגיע אותי שנרדמתי
לא יודע עם זה טוב או רע
 
זה קורה בהתחלה....

אח"כ, מתרגלים לתת למחשבות לעוף ולא נרדמים. מומלץ כמובן לשבת על כיסא נוח ולא לשכב...
 
במקרה הגעתי לכאן ובמקרה נזכרתי...

לפני שנה הגעתי לפגישה עם פסיכולוג חדש (בסה"כ, ארבע פגישות...). את הפגישה הוא פתח ב...רבע שעה של שתיקה של שנינו. אחרי הפגישה הוא נתן לי "שיעורי בית" - עשרים דקות ליום לשבת בשקט עם עצמי. טוב, חשבתי שזה יהיה קל, במיוחד לאור העובדה שאני מאוד אוהב לשבת במרפסת שלי גם בלי התרגיל הזה, אבל הסתבר שזה לא פשוט לשבת סתם ככה בעיניים עצומות למשך 20 דקות... אחרי כמה ימים התרגלתי לזה וזה נתן לי המון - זה ממש טוען באנרגיה, כמה שזה נשמע מוזר... (כמובן שהתעצבנתי עליו שמתוך שעה אני צריך לשלם על רבע שעה של שתיקה...
שבוע טוב... ירון
 
כן, אפשר להבין את העצבים ../images/Emo13.gif

והאמת היא שלהיות נוכח בחדר עם עוד מישהו ולהיות לבד - אלו שני דברים שונים. בכל זאת שמחה שאימצת לעצמך הרגל שווה.
 
יעל את גרה בישראל../images/Emo8.gif

חחחח יצאתי איתך למרפסת ואכלתי פומלה אני מאוד אוהבת פומלות. בזמן האחרון אני לוקחת לעצמי הרבה דקות של שקט נכון אני גרה בעיר דירת עורף מולי עוד ועוד בנינים, אה יש גינה קטנה ועץ לימונים, אבל בניתי חדר לילדה ואין לי ממש מרפסת. אז מה בכל זאת עשיתי היום ראיתי בליפ ככה בשקט בשקט לפני שהתחלתי את הסדר והנקיון, שלחתי את הילדה לבית הספר, החשכתי שוב את הבית, הכננתי לי דייסת קוואקר טעימה וצפיתי פעם שניה בסרט. היה מענק, משחרר, ומלא תובנות.
 
תרגיל מעולה ../images/Emo45.gif

מה עשיתם אז בזמן השתיקה? הסתכלתם אחד על השני? או שכל אחד הסתכל לכיוון אחר?
 
למעלה