מתוך רצון
להסביר, וידיעה שמשהו מסוים שכתב פעם מישהו מסוים, יעשה את ה"עבודה" הרבה יותר טוב ממני, מצאתי עצמי, שלא בטובתי, נכנסת ל"חיפוש" ב"יואל" המנוח. "חיפוש" שעד לפני זמן מה עבד... וכעת כבר לא. וזה מרתיח. מאד. ומתסכל ומעצבן וגורם לי לרצות לקלל את "וואלה" במלוא גרוני וריאותי. (ושיהיה ברור "ליידי" או לא, לקלל אני יודעת. והייתי עושה זאת במלוא הכוונה לו חשבתי שזה יתקן משהו [ולו היו בי כוחותיה של אשפית וודו]) אז כיוון שכבר פתחתי בכך אומר: לדעתי אנשי וואלה חטאו חטא כבד ביותר, חטא ברמה של שריפת ספרים, ואני סבורה שכל גולש אינטרנט באשר הוא צריך לפעול במלוא כוחו על מנת ולהשפיע באופן שיאלץ את אנשי וולאה להחזיר את כל דפי ההסטוריה שנכתבו בכל הפורומים באשר היו. הקטע שחיפשתי היה דוגמה מובהקת לדבר כתוב שאסור שילך לאיבוד. אני מדברת על קטע שנכתב ע"י איש בניק "נבוך" ולמיטב זכרוני השם והנושא היה: " לכתוב על במה" וזה היה גם עיקר מהות התוכן ... נבוך ניתח בטוב מחשבה וכתב באופן מבריק, על חווית הכתיבה בפורומים. כתיבה אשר הגדיר כ"כתיבה על במה". חשבתי אז, ועודי חושבת שהוא תפס את עצם מהות הענין. ומי שהבין את זה, (על אף הסברי הלוקה בחסר) מבין למה ישנם דברים שאנו מעדיפים לכתוב בפורום... (ולא באייסי או במייל)ולעיתים גם באופן "מוצפן" כך שלא כולם יבינו עד הסוף. זה חלק מה ענין ובחיי אלה, שגם כקוראת, ניתן לגלות שיש הנאה בקריאת משהו שאינו מובן ומוחוור לנו עד סופו. ניתן אז לנסות לחדד את הדמיון ואת המחשבה... ולהנות מקיומן של כל מיני אפשרויות... זהו. הארכתי. סליחה. ואם מישהו יעשה בעקבות דברי משהו כנגד גזירת הטימטום והחטא של וואלה - יבורך.