-
אני מתפוררת להם בין הידיים. אלו שכביכול מגדירים אותי כאחת מאלה ש'הכי חשובים להם בעולם', אפילו לא שמים לב. כלכך קשה לראות שלא הכל בסדר? זה עד כדי כך מסובך לקרוא בין השורות? יושבת פה, בוכה, רועדת, וכואב לי. לפעמים, אני מרגישה על סף התמוטטות. לא נשאר בי עוד כׁח להמשיך. אין עם מי לדבר, אף אחד לא רוצה באמת לשמוע. ואני מפחדת להתחיל להפיל את עצמי על כולם, להמאיס את עצמי עליהם. ואחר כך, הם עוד תוהים למה אני מחשיבה את עצמי כמיותרת. (מצטערת על ההתבכיינות, הייתי חייבת לפרוק מעליי את הכל).
אני מתפוררת להם בין הידיים. אלו שכביכול מגדירים אותי כאחת מאלה ש'הכי חשובים להם בעולם', אפילו לא שמים לב. כלכך קשה לראות שלא הכל בסדר? זה עד כדי כך מסובך לקרוא בין השורות? יושבת פה, בוכה, רועדת, וכואב לי. לפעמים, אני מרגישה על סף התמוטטות. לא נשאר בי עוד כׁח להמשיך. אין עם מי לדבר, אף אחד לא רוצה באמת לשמוע. ואני מפחדת להתחיל להפיל את עצמי על כולם, להמאיס את עצמי עליהם. ואחר כך, הם עוד תוהים למה אני מחשיבה את עצמי כמיותרת. (מצטערת על ההתבכיינות, הייתי חייבת לפרוק מעליי את הכל).