...................................

[נצחית]

...................................

הקיץ האחרון זה הקיץ האחרון שלי איתכם עם הגשם הראשון אני אעלם דימעותיי יזרמו במורד הרחובות כמו עלה נושר ותקוות רחוקות. אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים אך בחורף הזה כבר לא היה קיים לאט לאט השכבות נמסות בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות. (פיזמון): אז תיזכרו שהבטחתם לא ליבכות כי השמיים גדולים והדמעות קטנות תעצמו את העיניים כל גשם ראשון ותחשבו עליי אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם לבקר במדינות מעבר לים לדעת אם יש צורות חיים אחרות ואם המתים ממשיכים לחיות. כי זה הקיץ האחרון שלי איתכם עם הגשם הראשון אני אעלם לאט לאט השכבות נמסות בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות כתבתי את השיר הזה כי הוא יפה ואיכשהוא אני מרגישה שייכת אליו ברגע זה.. ברגע שגיליתי שאין לי חברות אמיתיות... ברגע שגיליתי שאין לי ידידים! ואף פעם לא היו.... שגיליתי שאין טעם לחיים כמו שלי לחיים שלא מובילים לשום דבר... אבל אני לא ניכנעת ואני לא מסיימת את מה שנתנו לי (חיים) אני ימשיך אפילו אם זה בעצב רב... אפילו אם זה לא יוביל לשום דבר אני יהיה חייבת להמשיך. כי אני לא לבד פה יש פה עוד אנשים יש לי מה לתרום למרות שאין לי מושג מה זה בדיוק... עוד לא מצאתי שום דבר מיוחד בי... כל המיוחד טמון באנשים אחרים... אבל אני ימשיך לי לחיות פה בפינה השקטה שלי בלי עזרה מאף אחד ובלי יחס..... אני עצמי ואנוכי...

 

[בן דוד שלומי]

כל אחד הוא יחיד ומיוחד

למרות שהמסר שהשיר שולח לך הוא לא כלכך חיובי בהקשר להודעה שלך, לדעתי יש לך טעם טוב במוזיקה, הדרך שבא היצגת את הבעיה שלך מראה עד כמה את רגישה ומיוחדת. כל אחד מאיתנו הוא עולם שלם ומיוחד! אני בטוח שאם לא תהיי קשה עם עצמך כל כך תמצאי שיש הרבה דברים שאת מיוחדת בהם. את נמצאת בגיל ההתבגרות וגיל ההתבגרות הוא גיל שאנכנו מחפשים את המהות שלנו, מי אנו? מה אנו שווים? מה המהות של קיומנו? האם אחרים יותר טובים ומצליחים מאיתנו? כל אילה הן שאלות שכל נער מתבגר שואל במהלך גיל ההתבגרות. אני בטוח שיש לך איכויות שהן מאפיינות אותך ודברים שאת מיוחדת בהם יותר מאחרים, כל שעלייך לעשות זה להיות סובלנית עם עצמך ולחפש את המיוחד בך בלי להשוות את עצמך לאחרים הם זה הם ואת זו את עם כל מה שמשתמע מזה. שלומי

 

[נצחית]

אבל איך זה........

שכל אחד מצא משהו מיוחד בו....... חלק כותבים חלק מנגנים חלק מציירים.... ורק אני .. בלי שום כישרון זה מעצבן!-!-! והקטע הוא שכל אלה שיש להם כישרון טוענים שהם לא טובים בזה או בזה.... ןהדבר היחיד שנותר לי להגיד זה תגיו תודה על מה שיש לכם ותשתקו

 

[911]

לנצחית

גם אני עדיין לא מצאתי את הכישרון שלי במשהו... ותאמיני לי שרוב בני הנוער כיום עדיין לא יודעים מה הם רוצים לעשות עם עצמם בעתיד ורובם עדיין לא מצאו את עצמם. ככה שאת לא יוצאת דופן בכלל. לפי דעתי הכישרון שלך אולי לא מתבטא במשהו פיזי-ציור,נגינה אלא בדברים אולי רוחניים יותר... תחשבי על זה

 

[נוני הקטנטנה]

גם את טוענת שאין לך כישרון

אבל כמו שראינו יש ויש......וכנראה שאת בדיוק כמו הכשרונים האלה....

 

[lolly pop]

שלומי צודק לאללה!

לכל אחד יש משהו שמייחד אותו ומשנה אותו מהסביבה זנ לא בהכרח דבר שלילי אלא לעיתים גם חיובי ביותר!

 

[MetalBoy]

אסור לך לחשוב ככה!!

תסתכלי לכל אחד מאתנו יש משהו יחודי רק לו ואם את לא מצאת את זה עדיין זה לא אומר שאין לך את זה! כל אחד מאתנו מיוחד במיוחד את! למשל משהו שיחודי רק לך שאפשר אפילו לראות זה הטעם הטוב במוסיקה.. מטאל ושתהיי מאושרת ולא מדוכאת אחרת יהיו לך נקודות אדומות על כפות הרגליים

 

[never]

הכישרון שלך

לכתוב טלנובלות!!!!!!

 

[פו-הדוב]

נצחית תגובה בניסיון לעודד אותך קצת

נצחית ההרגשה שלך היא די-נורמלית לטעמי לגילנו, גיל ההתבגרות שבו אנו מחפשים את הפינה שלנו ואת המיוחד שבנו. את אומנם לא רואה את המיוחדות שבך אבל אני חושב שברגע שתמצאי את הפינה שלך תגלי את המיוחדות שבך ולפי הכתוב את הרגישות שבך וכך גם החברה תגלה אותה יותר טוב ,למרות שאני בטוח שיש אנשים שמכירים אותך וחושבים כבר עכשיו שאת מיוחד רק מתביישים להפגין את זה או שאת לא שמה לב שהם מפגינים אותה כלפייך כי את בטוחה שהיא לא קיימת. לסיום עם מציאת הפינה שלך את תכירי את עצמך יותר טוב ותגלי את המיוחדות. ביי אסף

 

[פאני1]

אני מסכימה איתך לחלוטין

לעומת זאת יש לי 2 3 חברות אמיתיות ( לפחות אני מקווה ) אבל אף לא היה לי חבר, ואין לי בשביל מה ובשביל מי לחיות... 8-(

 

[911]

לפאני

ואם היה לך חבר אז זה היה משנה לך את הגישה-זאת אומרת היית חושבת שיש לך בשביל מי לחיות???

 

[אין לי כוח]

לשלומי

כתבת בתגובה שלך ש``הם זה הם ואת זו את`` ושלא צריך להשוות את עצמך לאחרים אבל השאלה שלי היא: אתה באמת חושב שזה אפשרי? תן לי להסביר את עצמי, אנחנו חיים אחד ליד השני בבי``ס, בבית, ברחוב, בעיר ובעצם בכל מקום, אנחנו רואים אחד את השני ולומדים אחד על השני ומפתחים כשרונות ואישיות ואני מאמינה שבסופו של דבר לכל אחד יהיה את הכשרון שלו כי לא יכול להיות אדם חסר כשרון לגמרי (או לפחות אני מקווה כך) אבל אדם שרוצה לעשות משהו ולהיות מישהו יודע מה הוא רוצה להיות והוא רואה אדם אחר עם הכישרון שהוא היה רוצה שיהיה לו אתה רוצה להגיד לי שאתה אפילו אחרי שעברת את גיל ההתבגרות לא היית מקנא בו ולא הייתה מחפש להבין איך קרה שדווקא הוא קיבל את זה, את מה שאתה רצית? ואם גם אתה קיבלת את אותו כישרון אבל הוא עשה משהו יותר טוב ממך אתה לא היית מקנא? ואם לעזוב את עיניין הכישרון אז שמישהו ביישן ומנומס ולא משוחרר רואה מישהו אחר ההפך ממנו מישהו משוחרר וכזה שלא נשאר בצד כל הזמן אתה רוצה להגיד לי שלא הייתה מרגיש משהו בפנים ואני לא מדברת ממש על קנאה, כן קנאה נכנסת שם אבל יש שם גם עצב ולפעמים אפילו כעס על מישהו או משהו או סתם על העולם על כך שמשהו גרם לך להיות שקט ולמה את לא כמוהו? לסיכום: אתה באמת חושב שהרעיון של ``לא להשוות את עצמך לאחרים`` אפשרי? כי לדעתי אתה לא תמיד (אם בכלל) שולט בזה. שלך, מצטערת אם ההודעה נראית לך כמו התקפה למרות שזה רק ניסיון להבין מאיה

 

[בן דוד שלומי]

אין שחור ולבן...

הכוונה היא שאין דברים מוחלטים כמו אם תעשה משהו אז בטוח... כל מה שאפשר לעשות זה להשתדל ולתרגל את הרעיון ועם הזמן רואים תוצאות. שלומי

 

[bubble]

נצחית

בכל אחד יש משהו מיוחד....!!!! יש משהו שאת טובה בו...!!!! בקשר לחברותייך בררי לעצמך מדוע הם לא חברות אמיתיות יכול להיות שהתחושה שבה את שרויה גורמת לך לחשוב כך..! ותמיד אפשר להכיר חברה חדשים..כאלה שיהיו בראש שלך...! תנסי לחשוב מה הם הדברים החיוביים שבך.. תשאלי אפילו את קרובייך במה את מיוחדת שתרגישי את זה,.... אוהבת באבל.