6 ימים אחרי

[Broken Crown Bunny]

6 ימים אחרי

אז ככה...
ביום שלישי אחר הצהריים עברתי ניתוח שרוול בהדסה הר הצופים בירושלים, ובשבת שוחררתי הביתה.
יש לי אך ורק מילים טובות להגיד על הכירורגים ד"ר רונית גרינבוים וד"ר נחום בגלייבטר. שניהם היו מקצועיים ואנושיים להפליא איתי ועם המשפחה. רופאים אחרים שראו את צילום הבליעה שלי מאוד התפעלו מאיכות ה"עבודה" (המילים "שרוול סקסי" נאמרו חזור ואמור).
כנ"ל צוות האחים והאחיות הנפלא של גירורגית ב', הרופא המרדים ד"ר דאווד, המתמחים, הסטאזרים, הסטונדנט לרפואה (שאת שמו לצערי איני זוכר על אף שהשאיר עלי רושם משמעותי) ועובדי הבית שהקלו על המתח בשיחה קלילה בדרך לחדר הניתוח ולצילום.

אני מתאושש לאט לאט. אחרי הניתוח הופיע דימום שבמשך כמה ימים לא רצה להניח לי ולנקז. בסה"כ איבדתי בערך ליטר וחצי וכך נשארתי עם אנמיה, סחרחורות וחיוורון. כל יום המצב משתפר מעט ואני מקווה לחזור ללימודים כבר ביום חמישי.

אני כבר 10 קילו פחות (נו מילא, לא אכלתי דבר מוצק כבר שבוע) ועובר בהדרגה לכלכלה רכה.

תודה לפורום ולמנהליו על התמיכה הגלויה והסמויה

 

[אופירA]

דיווח מעולה - הרבה בריאות ותודה על העדכון.

סימנתי לעצמי, שבהדסה הר הצופים גרינבוים ובגלייבטר עושים שרוול חתיך ומתנהגים יפה!
מאוד חשוב שתשתפו אותנו בניסיונכם כנ"ל, וכך נקבל חוות דעת על המנתחים והמסגרות הרפואיות.

איך היה התור לניתוח במסלול הציבורי הזה? היה בסדר? הפרוצדורה היתה סבירה? תוכל להרחיב כמה מילים על כך?

ומי תמך בך בסמוי, ואנוכי לא ידעתי?

 

[קוביd1]

כייף לשמוע שהכל עבר בשלום

בהצלחה בהמשך


קובי

 

[Broken Crown Bunny]

ההמתנה לכשעצמה ארוכה

ידוע לי שתורים כעת לד"ר גרינבוים במסלול הציבורי הם לאוגוסט-ספטמבר.
הסיפור שלי קצת שונה. רופא המשפחה הפנה אותי לניתוח כבר במאי 2012. התחלתי את התהליך בהדסה עין כרם אצל ד"ר חלאילה בנחישות לעבור את ההליך במסלול הציבורי, בגלל העלויות אבל גם בגלל חשש מבתי חולים פרטיים ותקפודם במקרה של סיבוכים (שני הוריי רופאים במערכת הציבורית).
התהליך בשני הקמפוסים של הדסה מתחיל בהרצאה על סוגי הניתוחים השונים וטריאז' על ידי כירורג ודיאטנית. ההרצאה היא חובה לתחילת התהליך, גם למי שכבר מכיר את ההליך ואת סוגי הניתוחים היטב. לאחר מכן נשלחים לבדיקות הרלוונטיות. במקום הוועדה המפורסמת נפגשתי עם כירוורג, דיאטנית ופסיכולוגית בעין כרם (בימים נפרדים, המתנה של ימים עד שבועות לכל תור) וזה הספיק לקופתי (מכבי).
אחרי הרצאה, פגישה עם כירורג ודיאטנית הבטיחו לי שיתקשרו אלי לקביעת מועד לניתוח ומאז ניתקו איתי את הקשר. שבועות וחודשים עברו, ד"ר חלאילה לא עונה לטלפונים, והמחלקה היתה כמעט בלתי ניתנת להשגה. גם הפעלת קשרים מצד משפחתי לא עזרה.
הגעתי לד"ר גרינבוים בהר הצופים דרך המלצה של חבר שעבר אצלה שרוול לפני כארבעה חודשים ומרוצה עד מעל לגג, ומכיוון שד"ר גרינבוים היא קולגה של הוריי. מכיוון שאני בן של פרסונל נמצא לי תור בהתראה של חודש וחצי, אז העברתי את ההליך מעין כרם להר הצופים.
יומיים לפני הניתוח, כשבעה חודשים מאז התחלת התהליך, קיבלתי טלפון ממספר חסוי. על הקו היה ד"ר חלאילה מעין כרם, רוצה להזמין אותי לניתוח. ההודעה ממזכירות המלחקה על ביטול המועמדות לשלי לא הגיעה אליו.
ההתרשמות שלי היא שההליך הביורוקרטי בהר הצופים קל ונסבל בהרבה ממקבילו בהדסה עין כרם. כמו כן, היחס אישי יותר והמחלקה אינטימית יותר. יש לציין שתנאי האשפוז בעין כרם (טלוויזיות, צפיפות החדרים) טובים יותר.

התמיכה הסמויה היתה בעיקר מקריאת כמעט כל הודעה והודעה בפורום הזה בשנה האחרונה. גם פורום משורוולים סייע לי מאוד אבל קל לי יותר לעבוד עם הממשק של תפוז (עניין של הרגל...).

 

[שמחה37]

ברוך בואך לחיים שאחרי

מאחלת לך תהליך כיפי ממלא ומעשיר

ממרחק של שנים (כן כן בקיץ חוגגת חמש שנים לשרוולי)

זה תהליך משנה צורה וחיים תרתי משמע.

קח את כל התמיכה הרצויה לך כדי לעבור את זה בצורה הטובה והמיטיבה ביותר עבורך

החלמה מהירה והרבה הנאה

שמחה