7

[מרעישה בשקט]

7

דימום השתרשות בערב פסח.
בדיקה ביתית חיובית בשבוע 3 ו-4 ימים.
היום שבוע 4+2.
בטא בדם היום 2539

(!) ולא, אני לא רוצה תאומים. מתפללת בדרכי שלי שזה ביוץ מוקדם עם עובר יחיד עקשן ותקין.

מקווה, מחזיקה אצבעות ומנסה לחשוב מחשבות חיוביות.

 

[איןאריותכאלה]

אמן ואמן למספר 7

שהבטא היפה תמשיך ותכפיל והתאים ימשיכו להתחלק והדופק יפעם 120 שנים. ברוכה הבאה לשמונת החודשים הבאים, מחזיקה לך 20 אצבעות!

 

[איןאריותכאלה]

ועוד כמה אמן

כי מבחינתי באמת מגיע לך כבר..... הלוואי שהביולוגיה, הגורל והמזל יחברו אלי. מזל טוב!

 

[shira3121]

יששששששש

חיכיתי להודעה ממך פה. מחזיקה אצבעות בידים וברגליים

 

[רונית 294]

אמן ואמן!

שיצליח שיצליח שיצליח. כל הריון של התחיל בדימום השתרשות קל. וגם אני גיליתי על ההריון שאחרי האובדן בערב פסח. הכי בהצלחה!

 

[אם הבנות2]

הההההללויה

יאללה מחזיקה 20 אצבעות להריון "תקין ארוך ומשעמם"
ועכשיו באמת. הלוואי אמן שיצליח ושיגדל לו בנחת ברחם.
חיבוק

 

[כבשה0פועה]

משעמם הוא לא יהיה, אבל שיהיה תקין ומלא, אמן.

אמן ואמן ואמן.
אחד ה"אמנים" הגדולים שלי בפורום הזה.

 

[שירהד1]

מצטרפת לתפילות ולתקווה

 

[הקשת שלי]

אמן ואמן!

מחזיקה אצבעות איתך

 

[plumaria]

מחזיקה אצבעות עבורך!

 

[ספרקית]

חוזרת בדיוק בזמן כדי להחזיק אצבעות

מאחלת לך הריון תקין, בריא, שמח ורגוע שיסתיים בידיים מלאות ובהמון אושר.

 

[snoopy96]

משמח לשמוע

מחזיקה אצבעות כמובן! בהצלחה , שיהיה משעמם וארוך

 

[מרעישה בשקט]

תודה לכולן

גם הפעם אני חיה בכמה תסריטים מקבילים.
מצד אחד חושבת על הלידה, על המכתב שאני רוצה לכתוב לרופא שלי אחרי הלידה, על כל חפצי התינוקות ששוב יהיה להם שימוש, על בגדי ההריון שאולי אזכה להוציא מהארונות, על הבת שלי שתהיה אחות גדולה נהדרת.
מצד שני אני מתכוננת לדופק שייפסק בשבוע מוקדם, לסיסי שליה (כבר יש לי תור), לחרדה האיומה לקראת התוצאות של הצ'יפ, לבחירה איפה לעבור ועדה להפסקת הריון, לבחירה איפה לעבור גרידה (פרטי אצל הרופא שלי. גם אם בשבוע מוקדם וגם אם יזום בעקבות הצ'יפ).
יש רק תסריט אחד שנגמר בטוב, וכל כך הרבה תסריטים שנגמרים ברע, וכולם מציאותיים ואפשריים וקרו לי בעבר.

הבוקר דיברתי עם חברה קרובה, הבעתי חשש מכל מיני תרחישים אפשריים. היא ניסתה להניא אותי מלחשוב על התרחישים הללו.
היא אמרה שאני צריכה להיות אופטימית. עניתי שזו הגרסה האופטימית שלי.

לא יודעת איך אפשר שלא לחשוב. לא יודעת איך אפשר שלא להתכונן לתרחישים שהם מאוד ריאליים מבחינתי.
ספרו לי מנסיונכן, איך אתן הצלחתן להימנע מלחשוב על כל האפשרויות הרעות?

 

[ספרקית]

כל כך מבאס שאין תרופת פלא להחזרת התמימות

אני לא חושבת שאפשרי לא לחשוב על האפשרויות הרעות.
הדבר הכי טוב שאפשר לעשות אולי זה לאזן אותן טיפה במחשבות אקטיביות על האפשרות הטובה והרצויה.

 

[אם הבנות2]

אני הכי אוהבת את החברות

שלא ניסו להניא אותי מתסריטים שליליים.
שמותר לי לידן להוציא את כל המרה השחורה שלי.
הרוב לא מסוגלים להכיל מציאות שבה אישה בהריון והיא לא מאושרת ותמימה.
אני מודה שבהריון הזה אני פחות חרדתית. אבל עדיין לא חיה בלהלה לנד. ויותר קשה לי מקל.
בעלי שאל אותי אם זה כיף להיות בהריון. אם זה לא תחושה מעצימה של "אני עושה משהו מדהים"
וזה נשמע טוב על הנייר אבל אני לא חושבת שנשים בהריון מרגישות תמיד בהתאמה לדבר הגדול שהן עושות. אולי כי לנו יש הכי הרבה מה להפסיד
&nbsp

 

[אמאלוסי]

מחזיקה אצבעות

ממש לא הצלחתי להימנע מאפשרויות הרעות.
בדיעבד, אולי הייתי טפשה שלא לקחתי תרופות נגד חרדה.
הסתובבתי עם חבילות לוריוון בתיק ומרשם לציפרלקס ולא לקחתי לא זה ולא זה.
אז הרגשתי הכל "על חי".
כמובן, אין פה המלצה או דיסהמלצה.
פשוט בדיעבד היה לי עדיף להעביר 8 חודשי הריון מסויט כשאני קצת מטושטשת.

אני הלכתי לטיפול פסיכולוגי שלדעתי לא כל כך עזר. מצד שני, בהתחלה הלכתי כל שבוע ובסוף כבר לא רציתי ללכת. עשה לי רע לדובב את הסיוטים שלי. גם לא הרגשתי שהיא ממש עובדת עם מחשבות טורדניות שלי.

מה שכן לדעתי היה עוזר והבנתי את זה כבר בסוף - דמיון מודרך / היפנוזה. לקראת סוף הריון הייתי בהרצאה מעלפת של רופא שעושה היפנוזה והבנתי שזה היה יכול לעזור לי. אז ממש ממליצה על זה.

 

[shira3121]

מבינה אותך כל כך

אני חישבתי את כל האפשרויות הרעות ועדיין מחשבת אותן למרות הסקירה התקינה

 

[nn0aa]

אני לא הצלחתי

עד הרגע האחרון שלא לחשוב על האפשרויות הרעות (סיפרתי לבן שלי שיש לי תינוק בבטן רק שבוע לפני הלידה..)
כשהייתי קובעת בדיקה הייתי רושמת אותה על דף מיוחד כדי שאם אצטרך לבטל את התורים - אוכל לתת את הדף לחברה כדי לא לשמוע את ה"למה?" המיותר של האחות
השארתי תשעה חודשים בתוך הבית זוג אופניים (בהריון אני לא רוכבת) רק בשביל שיהיה ברור שאני יודעת שכל רגע זה עלול להסתיים
ועוד מלאן דברים
אני חושבת ששיא האופטימיות שלנו זה הניסיון להביא ילד.ה אחרי כל מה שעברנו
כל היתר - הייתי מוותרת על כל מאמץ מיותר
אמרו לי לאורך ההריון שאני צריכה לחשוב חיובי שאני צריכה להרגע וכו' (היו גם כאלה שאמרו לי שזה פוגע בתינוק !!). ואני אומרת לך - כל המחשבות שלך נהדרות. אלה הזהירות, אלה החוששות, אלה המצפות, כל כולן .. מכל מה שעשיתי בחיי ההריון הזה היה הכי קשה - הייתי ממליצה לך לעשות מה שהכי מקל עליך, טוב לך, ועוזר לך להתמודד עם הימים הקשים, ולהנות אם יש ימים קלים..

 

[TheWindCriesMary]

הלוואי שזה מסםר המזל שלך

 

[nn0aa]

כתבתי משהו למעלה , ועדיין בוכה אני רואה את השבע שלך

ונהיה לי חיוך מטורף עדיין עם הדמעות

יקרה, איזה כיף

מחזיקה לך אצבעות!
הלוואי הלוואי והפעם
חיבוק