תקוות בתשלומים
New member
...
חושך. רק צל הנר על הקיר מעיד על חיות בחדר. הצל זז, אבל היא לבד. אז בנשיפה מהירה היא מכבה את הנר, בורחת ממנו. אולי מעצמה. ציפה זוגית לשמיכת פוך יחיד, הכל מתבאלגן, אבל היא עייפה מכדי לסדר. לובשת את הפיז`מה במהירות, אך לא במהירות מספיקה. מבעד לחריכי התריס, אור הירח שיקף את האמת המרה. עוצמת עיניים, כאילו זה ימחוק, נכנסת למיטה. חזק חזק. לפעמים היא תוהה אם המיטה יכולה לשקוע, ואם כן- האם היא יכולה לקחת אותה איתה? עוצמת עיניים, חושבת. מבלי משים היא מניחה את היד על הבטן, מרגישה ונגעלת אז מורידה במהירות. מגוללת בראשה את כל שאכלה היום, יודעת כבר בשעת מעשה שתתחרט, ובכל זאת. לשבריר שניה היא אפילו שוקלת את האפשרות לגשת לחדר השירותים שנמצא בסמוך, אך היא מתעשטת, מבינה שזה גבול שאסור לה לחצות. היום זה נקרא אנורקסיה, היא מספרת לעצמה. מספיק שטויות, מחשבות יש לכולן. את לא עושה כלום. לא, באמת שהיא לא. ומחשבות? מחשבות יש לכולן. היא צריכה להיות מושלמת. דווקא יש לה גוף יפה, כשהיא לא מסתכלת. תוהה מי המציא את המראה, לשם מה זה טוב? בכל פעם שנכנסת למעלית ונתקלת בהשתקפות שלה, מסיתה מבט מהר, לא לחשוב. היא בעצמה לא כ"כ מבינה מה היא רוצה, כולם אומרים שבסדר. אבל היא יכולה יותר. היא פשוט עצלנית. אז היא מתכסה בשמיכה. יש בה משהו שקוסם להם. למה הם מסתכלים? לפעמים היא מכוערת, אבל יפות לה הדמעות. מפחדת כשמבינה; היא לא תשאר בשבילו רזה לנצח, היא כבר לא. היא לא תשאר בשבילו צעירה לנצח, הרעננות תתחלף בבליה. רק יודעת שרוצה להשאר איתו לנצח. בשבילה.
חושך. רק צל הנר על הקיר מעיד על חיות בחדר. הצל זז, אבל היא לבד. אז בנשיפה מהירה היא מכבה את הנר, בורחת ממנו. אולי מעצמה. ציפה זוגית לשמיכת פוך יחיד, הכל מתבאלגן, אבל היא עייפה מכדי לסדר. לובשת את הפיז`מה במהירות, אך לא במהירות מספיקה. מבעד לחריכי התריס, אור הירח שיקף את האמת המרה. עוצמת עיניים, כאילו זה ימחוק, נכנסת למיטה. חזק חזק. לפעמים היא תוהה אם המיטה יכולה לשקוע, ואם כן- האם היא יכולה לקחת אותה איתה? עוצמת עיניים, חושבת. מבלי משים היא מניחה את היד על הבטן, מרגישה ונגעלת אז מורידה במהירות. מגוללת בראשה את כל שאכלה היום, יודעת כבר בשעת מעשה שתתחרט, ובכל זאת. לשבריר שניה היא אפילו שוקלת את האפשרות לגשת לחדר השירותים שנמצא בסמוך, אך היא מתעשטת, מבינה שזה גבול שאסור לה לחצות. היום זה נקרא אנורקסיה, היא מספרת לעצמה. מספיק שטויות, מחשבות יש לכולן. את לא עושה כלום. לא, באמת שהיא לא. ומחשבות? מחשבות יש לכולן. היא צריכה להיות מושלמת. דווקא יש לה גוף יפה, כשהיא לא מסתכלת. תוהה מי המציא את המראה, לשם מה זה טוב? בכל פעם שנכנסת למעלית ונתקלת בהשתקפות שלה, מסיתה מבט מהר, לא לחשוב. היא בעצמה לא כ"כ מבינה מה היא רוצה, כולם אומרים שבסדר. אבל היא יכולה יותר. היא פשוט עצלנית. אז היא מתכסה בשמיכה. יש בה משהו שקוסם להם. למה הם מסתכלים? לפעמים היא מכוערת, אבל יפות לה הדמעות. מפחדת כשמבינה; היא לא תשאר בשבילו רזה לנצח, היא כבר לא. היא לא תשאר בשבילו צעירה לנצח, הרעננות תתחלף בבליה. רק יודעת שרוצה להשאר איתו לנצח. בשבילה.