8 כיוונים

arcidea

New member
8 כיוונים

שלום לכולם, מזל טוב על הפורום החדש והמעניין. רציתי לשאול אם תוכלו לשתף מנסיונכם לגבי דרכים המובילות אל מחוץ למעגל העבודה (ה"שוק") ולאו דווקא אל תוכו. ואיך אפשר לאזן בחיים בין הצורך והמוסכמה החברתית להיות יצרני תמיד, ותמיד- יותר לבין תקופות, בלתי נמנעות, של אי עשייה- דממה תעשייתית תודה
 
שערים בדרך לשינוי

את יכולה לשמוע חוויות מסע של אחרים, לקרוא מדריכי דרך רוחניים - מעשיים ופתאום יפול אסימון. אני מאמין שניתן להתקרב להתמודדות שאת מדברת עליה, לשינוי הצריבה בדיסק הפנימי, ע"י שילוב של עבודת מודעות רגשית, בעיקר עבודה עצמאית, ובדיקת הנחות המוצא, אמונות היסוד עליהן ומתוכן גדלת. הרי ינקנו כולנו ערכים, "אמיתות", תובנות שכך פועל העולם - כדי להגיע לאיזון חדש, כדי ליצור שקט פנימי, לתרדמת חורף אישי, למשל, אני חייב להסתכל פנימה ולהכיר מה מקשה עלי לא לעבוד. חייבים להכיר בתקופות ובעונות אישיות. כמו שבחורף העץ לא מוציא ניצנים, כי הוא יודע שזה מסוכן מידי, קר והניצנים הרכים עלולים להיפגע, כך גם מי שעובד מבפנים על יציאה לעולם עם משהו אישי וחדש, חייב להבין את העונה בה הוא נמצא כדי לדעת ולהחליט מתי יהיה נכון לצאת עם פרי הביכורים, או שהפירות שלו לא יוצאים לשוק, הפירות שלו מיועדים ל . . . ריק ג´ארו בספרו "אנטי קריירה", ( מופיע בקישורים ) מספר על המשורר מלואו מאי שלא כתב 6 שנים, הוא פשוט לא היה יכול ליצור, הוא לא הפסיק לחיות כמשורר לאורך כל התקופה. אני מרגיש שאת מזמינה התייחסויות לאחד מהנושאים הכי מורכבים, רגישים וחשובים בכל השאלה של מימוש אישי. אני כאבא, אני כאח, אני כבן, כאדם שרוצה לתרום ולהשאיר חותם, איך אני מכיר את כל הרובדים של עצמי, ונמצא בדיאלוג יומיומי עם עצמי ועם התהליכים השונים שמתחוללים בי. שאלה ענקית. תודה.
 

arcidea

New member
אולי כדאי לפצל

לשני תחומים את מה ששאלתי- אחד נוגע לעניין המחזוריות, עונתיות- שכל אחד מתוך למידה עצמית יכול להכיר על עצמו ויכולת האדפטציה לסביבה שלא מכירה במחזוריות- ששואפת רק לשיאים ומושתת על תבניות מקובעות. והשני- לאדפטציה של האינדבידואל, על עונותיו, למערכות הנטיות-ציפיות כפי שבאה לידי ביטוי במערכות היחסים שלו עם האנשים הקרובים אליו. הראשון הוא עניין תלוי תרבות. אצלי למידה עצמית ועשייה מקצועית תמיד היו קשורים הדוק. זה עזר לי להבין את עצמי, זה עזר לי לדעת לאיזה צורת עבודה אני מתאימה ומה מעניין אותי. אבל בסופו של דבר אני מאמינה שזה הביא אותי לאובר-קריסטליזציה. עם כל האינפורמציה הזאת חשבתי שאוכל לעשות תאום ציפיות עם הבוס והכל יהיה נפלא- הוא יקבל את המיטב שבי, אני אקבל תנאי עבודה הולמים לי-אבל זה לא עובד ככה. המערכת בנויה על ברגים, לא אינדבידואלים. קשה מאוד לייצר מערכת שמתחשבת בעונות של בני אדם, בבני אדם בכלל. ונתקלתי במעט מאוד מערכות שבכלל גילו בזה עניין או חשיבות. (גם השתתפתי בנסיונות לצור מקום עבודה כזה שמתחשב. ונכשל) מי שנהיה יותר מדי מודע לאינדבידואליות שלו וגם נותן לה קדימות (=שואף למימוש עצמי)- סיכוי טוב שייאלץ לחלץ עצמו מהמערכת לפני שייפלט ממנה. - הסתייגות- כמובן שכל זה מאוד אישי ונסיבתי, יש אנשים שיכולים להרכיב לעצמם קומבינה אינטימית יותר שיכולה לעבוד לאורך זמן. דווקא במערכות יחסים עם אנשים אני לא רואה את זה ככה, כי הכל יותר גמיש וחי. בכלל- הויזואליזציה שלי את העניין היא ברמת תיאום בין מערכות- אדם (מערכת אורגנית, מחזורית) מול ציפיות עבודה (מערכת מכנית- ולרוב אינטרסנטית קצרת רואי).זה זיווג כפוי, לא טבעי. אדם מול אדם (שתי מערכות דינמיות). זה ריקוד. אולי אני נהיית סגרירית-פנימית כדי לפצות על חוסר החורף מבחוץ,,, אבל בימים אלו אני רואה בעיקר איך העולם (המערבי, שלי) עוין אמת פנימית. ומעניש את מי שמתעקש לחתור אליה. הבעיה היא, שזה לא מה שיעצור אותי
 
הזמנה לעוד התמקדות

מתוך הדברים שלך הרגשתי שלא ממש בחרת האם לדבר בגוף ראשון, אישי, אולי אפילו אינטימי משהו לבין לנסות ולראות או להסביר את התנהגות העולם. אם אני יכול להציע, עזבי את ההכללות, את האינטלקטואליזציה ונסי להתמקד רק בעצמך, רק במה שכעת נמצא במחשבות, במה את מרגישה. דיבור נוסף שהרגשתי רלוונטי זה עם הקטגור שלך שהתיישב על הכתף שלך והתריע מכל מיני . . . . לא יודע ולא משנה איך נגדיר זאת, הוא פשוט זוקף אצבע ומדבר שיחת ביקורתיות. לעולם מביא נימוקים הגיוניים, נסי לבקש ממנו שימתין עד שתוודאי שבינך לבין עצמך העניין הרגשי ברור. מקווה שחשתי נכון, מוכן לשמוע כל התייחסות ולמחוק כל השערה, אמיר.
 

arcidea

New member
תודה על התגובה

כן, כפי שכתבתי בסוף הודעתי הקודמת- ברור שהייתי במצב רוח כבד ודכאוני משהו, מה שמעיר את המבקרת והמקטרת. חשת נכון. רק שבמקום להגיב לתוכן דברי, כפי שהם נוגעים לנושא הפורום ניתחת אותי פסיכולוגית לא שזה לא נחמד לקבל קצת תשומי אבל אני עדיין אשמח לקבל את תגובתך העניינית אקח את הזמנתך לעוד התמקדות- אתה מבקש לעזור לאנשים בתהליך הכרות עצמית שמטרתו- מציאת היעוד האישי בתחום המקצועי. אני מקווה שניסחתי נכון. גם- מדבריך ניתן להבין כי מי ש"מוצא" את היעוד המקצועי שלו זוכה לסיפוק. הנקודה שלי היתה ,בגדול, שאני מחפשת את התייחסותך לצד השני- למעסיק ומקום העבודה, ולתפקיד שהם לוקחים בתהליך הזה. אנחנו לא חיים בואקום בתוך הפנימיות שלנו- אנחנו עובדים במקומות עבודה עם בוסים ופוליטיקות ודרישות וציפיות- במערכת עבודה- שלעיתים רחוקות מאוד מסוגלת או רוצה להתחשב בצרכים של הפרט. ובעצם התהליך שאתה מציע, כפי שאני מבינה אותו, הוא לגרום לפרט לנסח בצורה מדויקת את צרכיו, נטיותיו ורצונותיו. זה מוביל לקונפליקט ולתסכול, כי מערכות מסודרות לא אוהבות אינבידואלים אישיים מנוסחים. ממש לא. במקרה שלי, "מצאתי את עצמי" בתחום המקצועי, אבל גם מצאתי שבדרך,בידלתי את עצמי עד כדי כך שכמעט בלתי אפשרי למערכת לעכל אותי. אז עכשיו אני יודעת במה אני טובה ומה בא לי לעשות- אבל אין לי איפה לעשות את זה. כמה שאני מכירה את עצמי יותר ככה קטנה הנכונות שלי להתפשר על דברים שלא מתאימים לי, ובהתאמה מצטמצמים הסיכויים שלי למצוא עבודה. שאלת- מה מפריע לך לא לעבוד? (בהקשר עונות..) משכורת! מה שמפריע לי לא לעבוד זה שלא יהיה לי איך לשלם שכר דירה. זהו. חוצמזה- אני לחלוטין קשובה לעונות שלי, אבל לבוס שלי לא אכפת אם קיצ חורף או סתיו עכשיו הוא רוצה תפוקה תפוקה תפוקה ובצדק מבחינתו, ככה הדברים עובדים... לגבי האינטלקטואליזציה.. נמאס לי להתנצל על זה אז אני לא. ככה אני כותבת, זה הסגנון שלי. לגבי ההכללות- אני תמיד סובייקטיבית לגמרי אבל אני כותבת כמו שאני חושבת- זה כולל הרבה קפיצות פרספקטיבה וניסיונות למצוא "חתכי רוחב" בין דברים, את המשותף והמאחד, זה עוזר לי להתבונן על עצמי מבחוץ. דווקא נראה היה לי שתוכל להבין את זה, כטכניקה. בכל מקרה- אני לא מנסה לנסח ידיעה אבסולוטית ואם משתמע מהסגנון שלי אחרת, הנה הסתייגות והתנצלות. תודה
 
תמונה ריאלית

כשאנו עוסקים בשאלות אישיות אין תשובות התוכן מנותקות מהחוויה הרגשית, ועלכן בקשתי להסב את תשומת הלב ולהבטיח אינטגרציה, זה לא בשביל "תשומי" זה חיוני. את מוזמנת לקרוא נספח בפורום "התבוננות רגשית" ולראות מה את יכולה לקחת ולהיעזר מזה. אם את חשה שאת יודעת מה את רוצה לעשות ואת עדיין לא שם אז יכול להיות שלא השקעת את הנדרש בבניית תוכנית פעולה בהירה. אם הגעת למקום שבו פוליטיקה, בוסים, דרישות וציפיות מנהלים אותך למקום שבו את כבר לא מוכנה להיות מנוהלת - אז הגעת לנקודת בדיקה עצמית חשובה - אל תפסחי עליה. את חייבת להיות בבהירות רגשית וחשיבתית שם, אחרת המערבולות הצפויות יהיו קשות ומסוכנות. אם קשה לך להבטיח את עצמך כדאי שתמצאי עזרה נקודתית או תהליכית, בהתאם למה שתגדירי שנכון לך בדיאלוג הייעוצי. אם כל הכבוד למה שפורום יכול לאפשר בואי לא נשלה את עצמנו - ככה קשה לעשות תהליך, במיוחד בנקודות קריטיות. מקווה להמשיך ולהיות לך לעזר ככל שאוכל, אמיר
 
תוספת

האם קראת את השיחה עם deep ocean מלפני כמה שרשורים ? מציע לנסות ולראות אם זה מדבר עליך. אמיר
 
למעלה