8 קומות למבנה בית ספר בצפת

8 קומות למבנה בית ספר בצפת

בשנים האחרונות כבר הבינו כי מיעוט השטחים הציבוריים בלב הערים מצריך תכנון צפוף יותר למבני ציבור כמו בתי ספר וכן מועמסים עליהם פונקציות נוספות כך שאולם הספורט הבית ספרי הופך לאולם ספורט עירוני ואולמות בתי הספר מתוכננים כאודיטוריומים שכונתיים ואפילו הספריה הבית ספרית הופכת לספריה עירונית. ביהוד כמדומני השכילו לתכנן את אולם בית הספר מעל הכיתות ולא כאגף נפרד חד קומתי. בתל אביב וגני תקווה תכננו אודיטוריומים המשמשים כאולמות בית ספר וגם היכלי תרבות מקומיים. בראשל"צ תוכננה לאחרונה הרחבת הגימנסיה הריאלית לגובה 6 קומות. אבל החדשות הטריות הן תוכנית להקמת בית ספר בצפת שיגיע לגובה של לא פחות מ9 קומות. דבר מאוד מפתיע מול בתי הספר הותיקים שבקושי הגיעו ל3-2 קומות. לדעתי הגיע הזמן שגם בבתי ספר ותיקים ישקלו תוכניות בנייה לגבוה במקום לדרוש הקצעת קרקעות להקמת בתי ספר חדשים מאפס.
 
עוד כתבה על תכנון חדשני לכמה בתי ספר

ומצד שני אני חייב לומר שאם לא טועה כתבו פעם על כך שהוטל איסור למוסדות חינוך חרדים לעשות שימוש בשטחים שהוקצו להם להקמת אולמות שמחות וכדומה ששימשו כמקורות הכנסה למוסדות. אם אני לא טועה בעניין שם היה קשור בעיקר לשימושים שהותרו לקרקע שהפעלת אולם שמחות חרג מהמותר או סעיפים הקשורים למיסי הארנונה השונים של מוסד לימודי ושל אולמות אירועים או אולי מבנים שלא התאימו לתקנות הבטיחות הנדרשים. אבל עדיין מדובר מבחינה תכנונית באילוץ רציני לדחוס שימושים רבים ככל האפשר לבתי הספר שמוקמים בשטחים החומים המצומצמים המיועדים לשטחי ציבור. בכל אופן גם אם לא כל בית ספר יתפקד כמתנ"ס עדיין לאט לאט אפשר לצפות שיותר ויותר בתי ספר (תיכוניים) ימשיכו להרחיב את הפונקציות ומלבד מוסד חינוכי יתפקדו כמתנ"ס, אולמות ספורט, היכלי תרבות, ספריות ועוד כל עוד התכנון ייעשה בהתאם. ואגב אפשר להזכיר שגם המונח גן ילדים דו קומתי כבר לא תמוה כמו פעם. ודרך אגב מחקר שקראתי בשבת האחרונה בעיתון הנדל"ן בונוס של ידיעות ירושלים התלונן על כך שגודל השטחים החומים שהוקצו בעיר לצד פרוייקטי דיור היו קטנים באלפי מ"ר מהמומלץ לפי ועדות התכנון מה שמעורר קרבות רציניים על כל פיסת קרקע בעיר שצבועה בחום (מיועדת לשימוש ציבורי) ומה ששוב מעלה צורך בתכנון חכם ורב שימושי ובבנייה צפופה במוסדות ציבור שמוקמים כי אין קרקע בשפע.
 

choo

Active member
מה תעשה בעניין מעליות?

9 קומות - כבר לא מעשי להתנייד ברגל בין הקומות. מצד שני, כמות האנשים שצריכים להגיע בבת אחת ממקום למקום (לתחילת שיעור) - די גדולה - אז צריך מספיק מעליות - וזה יהיה מאוד יקר מבחינת תחזוקה ומבחינת עלויות הקמה.

שלא לדבר על הקשיים בפינוי במקרי חירום, והצורך להקים ממ"דים בכל הקומות [בבניין נמוך אפשר להגיע מהר למקלט. בבניין גבוה?]
 

ציוניסט

New member
והרי גם לעלות במעלית לבד עד גיל 14

גם אם רוב האנשים לא מקפידים על זה, נראה לי מצחיק שבבית ספר יצפצפו על העניין.
 
בבית ספר כזה תהיה בעיה עם החצרות

צורך בהפרדה סבירה בין שכבות הגיל השונות בזמן ההפסקות.

הייתי שוקל להפוך גם את הגג לסוג של חצר (עם מעקות מתאימים, וללא משחקי כדור). כמו כן, באזור הררי כדאי מאד ליצור מעברים מהקומות העליונות למדרון הסמוך (אם זה אפשרי) כדרכים יומיומיות המשמשות גם כדרכי מילוט בשעת חירום.
 

ש מים

New member


 

ש מים

New member
אותי מעניינת הפרוגרמה

פרוגרמת משרד החינוך מחייבת X מ"ר לחצר (לא זוכר כרגע את המספר).
בניה בצפיפות כזו לא מייתרת את החצר, ולכן קשה לי לראות כאן את ההתייעלות/צמצוןם השטח הנדרש.
בכל מקרה, מאחר ואני נתקל לא אחת בבעיות דומות ("מחסור בשטחי ציבור". בעיקר לבתי-ספר), הייתי מאוד מאוד מעוניין לראות את הפרוגרמה ולדעת מה עמדת משרד החינוך...
יש לי גם הרגשה שמדובר בחלום בלבד, ושזה לא יעבור את אישור מתכנני משרד החינוך, אבל אשמח לדעת אם כן יעבור/עבר.
 
התוכנית מתוארת בכתבה כולל 3 כניסות מ3 רחובות

כניסה לגנים מקומת קרקע, כניסה בקומה 4 (שרובה בעצם חצר פנימית) וכניסה בקומה 7 (שגם היא בעצם מתפקדת כחצר פנימית) וגם קומה 9 היא כולה אולם ספורט. זה לא מבנה אידיאלי אבל לה כזה נורא יחסית לנסיבות ולמיקום ולמעשה הוא מדורג בהתאם לתוואי ההר. מעניין גם שההשראה להקמתו הגיעה מתכנון בתי ספר במנהטן. מתי שמעתם שראש עיריית תל אביב למשל טרח לבדוק איך מסתדרים במנהטן אבל אני מניח שגם במדינות צפופות במזרח ברחוק עם שטחי קרקע מוגבלים?
 

ש מים

New member
מה שאתה מתאר זו תכנית בינוי, לא פרוגרמה

כמה מ"ר חצר לילד?
גודל כיתה?
מתקנים משחק?
כמה ילדים בביה"ס?
כמה ילדים לכיתה?
 

jeshu

New member
הניחוש המושכל והניסיון שלי הם שכוח המשיכה פועל גם בדיזינגוף ובאותו הכיוון שאליו אנחנו רגילים. מה שכן, אתה מוזמן לשאול את רותי ובני מושקוביץ' - הארכיטקטים שתיכננו את המבנה.
 

jeshu

New member
אםפ ימלאו בהליום אולי יגדל דור שיעריך ארכיטקטורה.
 

jeshu

New member
אני ממליץ להתעניין בתכנון של תיכון וחטיבת ביניים אורט "מגדים" בכרמיאל - המבנים פחות סטנדרטיים ונוצרים בתוכם חללים פנימיים שמשמשים גם כאולמות למפגשים מרובי משתתפים וגם כאזור הפסקה ומנוחה מוגן מפגעי מזג האוויר (וגם אין שם מחסור בגינון). בי"ס זה לא ממש חסכוני בקרקע, אבל המבנים מעניינים.
 

ש מים

New member
תרשימים? פרוגרמה??

ישו, המון תודה! אבל אני ממש מתעניין בנושא, ונורא חסרים לי הנתונים הפרוגרמתיים (והייתי גם שמח לתרשימים), לשם לימוד והבנת הפתרונות.
אני עוסק המון בתחום התכנון הכולל את הדילמה הענקית של שימושי הקרקע: מבני/שימושי ציבור לעומת שימושים סחירים. הדילמה היא לא רק כלכלית (היבט שקשה להגזים בחשיבותו), אלא ממש אקוטית ואולי קיומית: ישובים שעתודות הקרקע שלהם אפסיות, הריבוי עצום ועתודות הקרקע הנוכחיות(!) שליליות. בישובים כאלה, כל מ"ר קרקע ש-"יחסך" משימוש אחד, יופנה מייד לשימוש אחר, חיוני ואקוטי לא פחות.
לכן אני מאוד מתעניין בנושא ובפתרונות.

תודה.
 

jeshu

New member
למדתי שם לפני הרבה שנים...אז אין לי פרוגרמות אני מניח שאתה יכול לעשות סיור ולבקש את הנתונים ממשרד מהנדס העיר כרמיאל או מהארכיטקט שתכנן (שכנראה כן היה מהסוג החושב ולא רק בונה קוביות בטון לא יעילות).
 

Artpopist

New member
במקרה סיימתי הקיץ את לימודי במגדים

שאגב, כבר נקרא "פסגות". אני לא יודע הרבה על מבנים ותכנון, אבל הפשטות שאפיינה את חט"ב אורט הורוביץ הישן בעיר (מסדרון ארוך ובצדדיו חדרי הלימוד ומשרדי המורים) הייתה הרבה יותר נוחה מאשר מבנה מגדים המסובך יחסית אליו.
 
למעלה