אינתי עמרי
New member
8
מכיוון שאני נמצא בעיר עם האוניברסיטה מספר 1 לכתיבה בארה"ב, המוזה וההשראה עדיין נחות עלי. משהו שחשבתי עליו, ואפילו כתבתי עליו פה בהודעת הווידוי, למי שזוכר. מתוך הבלוג. לאחרונה הסתיימה בחיים שלי מערכת יחסים של פחות או יותר שנתיים. התוצאות שלה, והנסיבות שבגללן היא הסתיימה היו מאד שליליות. לא לחינם לעיתים היה מדובר בכמעט "מלחמה". הרגעים האלה, שאתה בתור בן זוג, לא מצליח להבין או להקשיב לזוגתך, והעסק מתחיל להסתבך הם בעצם הרגעים בו נמדדת המערכת יחסים להמשכיות (ורצינות) או לסיום (ופרידה). ישנן מגוון עצום של מערכות יחסים, כשם שיש מגוון עצום של בני אדם. כל בן אדם ואופיו, כל בן אדם ומה שהוא מביא למערכת היחסים. לעיתים יש חיבור ויש קליק, ובכך יש התחלה, לעיתים מדובר בקליק מאד רציני, ועוברים לגור ביחד, ולעיתים מבינים שזה הקליק הכי מאושר שיש לך, ואז שוברים כוס. אבל החיים לימדו אותי, לשמחתי בגיל יחסית צעיר, שאותו קליק לא בא בקלות, וכאשר הוא בא, אין דיי רק בכוחה של אהבה לשמור אותו ולשמר אותו. מישהו חכם אמר שהאמת מאחורי מערכת יחסים היא הסיפור הלא כתוב בין תמונה לתמונה באלבום התמונות המשותף. לכולנו יש רגעים כאלה מאושרים, שאהבה שם מלאת ניצוצות וברקים, אבל יום אחר כך, שאתה לא מרגיש הכי שיכור ממנה, או שהיא עברה יום מגעיל בעבודה, אלה הם בעצם המבחנים ואמות המידה בהן נבחנת מערכת יחסים לטוב או לרע. בעצם ניתן לכנות את אותו סיפור לא כתוב בין תמונה לתמונה באלבום לשגרת מערכת היחסים. או בשינוי אותיות לשגרע. ישנם מספר מודלים שבני זוג יכולים לבסס את אותה שגרה, רובם הינם שגויים, לא מתאימים לבני הזוג, ולעיתים קטלניים בטווח הארוך למערכת היחסים. המודל הראשון הוא הקווים המקבילים. דמיינו בראשכם שני קווים מקבילים. קווים אלה מדמים כל אחד מהם, את בן ובת הזוג[1]. עד כה בני הזוג לא הכירו אחד את השני וגם לא נפגשו, כיהה לקווים מקבילים. לפתע, ראה קו אחד את הקו השני והבזיקה משיכה בליבו. עם הזמן התקרבו הקווים זה לזה, אך לא נפגשו, כל אחד המשיך בכיוון שלו. עם הזמן הקווים שולחים אלכסון אחד לשני. אבל כל אחד מהם ממשיך בכיוון שלו. התוצאה היא, ככל הנראה קשר שטחי, רדוד שכל צד לא מבין למה משעמם בו, או למה הם מצליחים להתקדם בו. ישנה משיכה, אך לא מתפתחת אהבה. התוצאה ברוב המקרים היא פרידה, התרחקות, והמשך הליכה קדימה, כל אחד והקו שלו, או יזיזות במקרים מסוימים. האפשרות השניה, היא שאותם קווים מקבילים יתקרבו אחד לשני במהירות כמו מגנט הנמשך למתכת. משני קווים נפרדים, הם מיד הופכים לקו אחד עבה וחזק. הקו מרגיש הכי חזק בעולם, מהר מאד מוצא את עצמו מתפתל ועוקף מכשולים, מרגיש שהעולם קטן עליו ושהכל אפשרי. כעבור מספר שלבים הוא פשוט מתפוצץ. התוצאה לאחר הפיצוץ היא שכל קו מקורי אוסף את שבריו, מאחה אותם למשהו שהזכיר את עצמו לפני אותה התקרבות, וכך ממשיך בחייו. מה הוביל לפיצוץ הזה? העובדה שבניגוד למודל הקודם, שם כל אחד שמר על המקור שלו, כאן היה איחוד וביטול של ה"אני" בשם האהבה. היה משהו בה שעצבן אותו? הוא שמר את זה בבטן. הוא עשה משהו שלא עלה בקו הישר והנוקשה של הקשר שלהם, היא צעקה עליו. כך זה ממשיך וממשיך עד לאותו פיצוץ כואב. באותו שימוש נחמד מעולם הגאומטריה, ניתן לעשות אנלוגיות למגוון גורמים אחרים שמשפיעים על המודל של הקשר הבין זוגי. למשל, הרבה גברים מוצאים בת זוג שדומה לאמא שלהם. במקרים מסוימים, הופך הקשר לתלותי כמו קשר של בן-אמא. ידידה טובה שלי ציינה, בתירוץ למדוע אינה מסיימת קשר עם חבר בעייתי, "אבל הוא כמו הבן שלי, איך אני אזרוק אותו?". לא צריך להרבות במילים בעקבות משפט שכזה. רבים מהזוגות לא מודעים לכך, כי בעצם המצב שהם הגיעו אליו הוא טבעי כמו הקן המשפחתי שלהם, שלמרות היותו מועד לפורענות, מוצאים בו רוגע, טבעיות וחמימות של בית. אותה חוסר מודעות תגרום בסופו של דבר מתישהוא לסוף המר. ישנם עוד מודלים אחרים[2], חלקם משותפים לזוגות שכשלו וחלקם יותר נדירים, התלויים לפי מצב בני הזוג. אבל מהו המודל הנכון? מהו המודל שיכול לספק יסודות מספיק חזקים בכדי לבחון עם הקשר הוא רציני ומיועד לחופה, או שאין התאמה מספיקה. התשובה לשאלה הזאת היא במספר 8. לראשונה נתקלתי בתאוריה הזאת דווקא במקום לא צפוי. יש לי חבר דתי שאיתו אני נפגש אחד לכמה שבועות, בד"כ בבית המדרש השכונתי, שם אנחנו מדברים וחוקרים את נפלאות היהדות. באחד המפגשים, ציינתי בפניו עד כמה אני מאוכזב ממערכת היחסים שאני נמצא בה, וכמה שאני לא שמח איתה. חברי, מיד צייר לי את המספר 8 על דף. היהדות, שרובנו חושבים עליה כדת מיושנת שבטח לא נוגעת לענייני רומנטיקה. אז תתפלאו. היהדות נוגעת בכל תחום בחיים. אחד הנושאים הינו זוגיות. המודל שיהדות מציעה, על פי פרשנותו של הרמב"ם, הוא המספר 8. ללא כל קשר, המספר 8 כאשר הוא במאוזן מציין את הסימון ל"אין סוף". וזהו הפוטנציאל שיש באהבה. אין סוף אפשרויות לטוב ולרע. בנוסף הרעיון הוא ששני בני הזוג נמצאים על מסלול אחד. במסלול הזה הם נעים כל הזמן, כל אחד לפי החיים שלו, התכונות שהיו לו לפני הקשר, הקריירה שלו ומה שמייחד אותו. הייחוד הוא שמדובר כאמור במסלול – משותף. לעיתים בני הזוג יהיו ביחד, פיזית ורגשית – בצורה מאד קרובה. או שהם יעצרו ויהיו ביחד במרכז ה-8, או שהם יצעדו ביחד, כשתי נקודות על המסלול המשותף. באותה צורה אפשר להמשיל את ההפך, הספייס, המרחק, החופש והעצמאות שיש לכל אחד מבני הזוג. כך יהיו בנקודת זמן מסוימת שני בני הזוג בקצוות ה-8, הכי רחוק שאפשר זה מזה. הייחוד בכך, בשונה ממודלים אחרים, שגם כשיש ריחוק, פיזי ו/או רגשי, יודעים שני בני הזוג כי בשניה אחת, הם יוכלו לנוע זה לקראת זה, על מסלול ה-8 ולהיפגש. הם יכולים להיפגש במרכז, מה שמצביע על תנועה הדדית של שניהם אחד לעבר השני, או בשעה מצוקה, בן זוג אחד יכול להגיע ולחדור ממש לעולם של בן הזוג השני וכן הלאה וכן הלאה. אותה אין סופיות שמייצגת הספרה הזאת, רק ממחישים את אין סוף המצבים שאפשר להדגים על פי מודל זה. היתרונות שמודל זה מספק הינם רחבים מאד. כאן נשמר עולמו הפנימי של הפרטנר. אין ביטול למען האחר, אין התנשאות והתסכול יורד למינימום. זוגות חכמים אפילו מצליחים לשמור על רוחב וגודל ספרת ה-8 שלהם. כך הם כל אחד לחוד אבל קרובים למרכז, או ברגעי משבר הם יודעים למתוח את ה-8 למקסימום מרחק בין אחד לשני, ואחרי מספר רגעים לשחרר ואז כל הסיפור מתכווץ לקרבה חמה. לסיכום המודל שאני מציע למערכת יחסים[3] מבוסס על מספר עקרונות שהם מאסט בכדי לשמור על ה-8 שלכם יציב. מדובר בתקשורת, מודעות עצמית וכבוד לעצמך, ולפרטנר. באמצעות שמירה על שלושתם, בעזרת ריכוז ו"מיינדפולנס" רלוונטים, אתם יוכלים לשמור את המערכת יחסים שלכם מוצלחת ויציבה לאורך זמן. בצורה כזאת הבחינה שלה, לטוב ולרע, תהיה בחונה יותר שקולה הבנוייה על יסודות יציבים ואיתנים. על המודעות העצמית, במאמר הבא. בהצלחה לכם. תגובות יתקבלו בברכה.
מכיוון שאני נמצא בעיר עם האוניברסיטה מספר 1 לכתיבה בארה"ב, המוזה וההשראה עדיין נחות עלי. משהו שחשבתי עליו, ואפילו כתבתי עליו פה בהודעת הווידוי, למי שזוכר. מתוך הבלוג. לאחרונה הסתיימה בחיים שלי מערכת יחסים של פחות או יותר שנתיים. התוצאות שלה, והנסיבות שבגללן היא הסתיימה היו מאד שליליות. לא לחינם לעיתים היה מדובר בכמעט "מלחמה". הרגעים האלה, שאתה בתור בן זוג, לא מצליח להבין או להקשיב לזוגתך, והעסק מתחיל להסתבך הם בעצם הרגעים בו נמדדת המערכת יחסים להמשכיות (ורצינות) או לסיום (ופרידה). ישנן מגוון עצום של מערכות יחסים, כשם שיש מגוון עצום של בני אדם. כל בן אדם ואופיו, כל בן אדם ומה שהוא מביא למערכת היחסים. לעיתים יש חיבור ויש קליק, ובכך יש התחלה, לעיתים מדובר בקליק מאד רציני, ועוברים לגור ביחד, ולעיתים מבינים שזה הקליק הכי מאושר שיש לך, ואז שוברים כוס. אבל החיים לימדו אותי, לשמחתי בגיל יחסית צעיר, שאותו קליק לא בא בקלות, וכאשר הוא בא, אין דיי רק בכוחה של אהבה לשמור אותו ולשמר אותו. מישהו חכם אמר שהאמת מאחורי מערכת יחסים היא הסיפור הלא כתוב בין תמונה לתמונה באלבום התמונות המשותף. לכולנו יש רגעים כאלה מאושרים, שאהבה שם מלאת ניצוצות וברקים, אבל יום אחר כך, שאתה לא מרגיש הכי שיכור ממנה, או שהיא עברה יום מגעיל בעבודה, אלה הם בעצם המבחנים ואמות המידה בהן נבחנת מערכת יחסים לטוב או לרע. בעצם ניתן לכנות את אותו סיפור לא כתוב בין תמונה לתמונה באלבום לשגרת מערכת היחסים. או בשינוי אותיות לשגרע. ישנם מספר מודלים שבני זוג יכולים לבסס את אותה שגרה, רובם הינם שגויים, לא מתאימים לבני הזוג, ולעיתים קטלניים בטווח הארוך למערכת היחסים. המודל הראשון הוא הקווים המקבילים. דמיינו בראשכם שני קווים מקבילים. קווים אלה מדמים כל אחד מהם, את בן ובת הזוג[1]. עד כה בני הזוג לא הכירו אחד את השני וגם לא נפגשו, כיהה לקווים מקבילים. לפתע, ראה קו אחד את הקו השני והבזיקה משיכה בליבו. עם הזמן התקרבו הקווים זה לזה, אך לא נפגשו, כל אחד המשיך בכיוון שלו. עם הזמן הקווים שולחים אלכסון אחד לשני. אבל כל אחד מהם ממשיך בכיוון שלו. התוצאה היא, ככל הנראה קשר שטחי, רדוד שכל צד לא מבין למה משעמם בו, או למה הם מצליחים להתקדם בו. ישנה משיכה, אך לא מתפתחת אהבה. התוצאה ברוב המקרים היא פרידה, התרחקות, והמשך הליכה קדימה, כל אחד והקו שלו, או יזיזות במקרים מסוימים. האפשרות השניה, היא שאותם קווים מקבילים יתקרבו אחד לשני במהירות כמו מגנט הנמשך למתכת. משני קווים נפרדים, הם מיד הופכים לקו אחד עבה וחזק. הקו מרגיש הכי חזק בעולם, מהר מאד מוצא את עצמו מתפתל ועוקף מכשולים, מרגיש שהעולם קטן עליו ושהכל אפשרי. כעבור מספר שלבים הוא פשוט מתפוצץ. התוצאה לאחר הפיצוץ היא שכל קו מקורי אוסף את שבריו, מאחה אותם למשהו שהזכיר את עצמו לפני אותה התקרבות, וכך ממשיך בחייו. מה הוביל לפיצוץ הזה? העובדה שבניגוד למודל הקודם, שם כל אחד שמר על המקור שלו, כאן היה איחוד וביטול של ה"אני" בשם האהבה. היה משהו בה שעצבן אותו? הוא שמר את זה בבטן. הוא עשה משהו שלא עלה בקו הישר והנוקשה של הקשר שלהם, היא צעקה עליו. כך זה ממשיך וממשיך עד לאותו פיצוץ כואב. באותו שימוש נחמד מעולם הגאומטריה, ניתן לעשות אנלוגיות למגוון גורמים אחרים שמשפיעים על המודל של הקשר הבין זוגי. למשל, הרבה גברים מוצאים בת זוג שדומה לאמא שלהם. במקרים מסוימים, הופך הקשר לתלותי כמו קשר של בן-אמא. ידידה טובה שלי ציינה, בתירוץ למדוע אינה מסיימת קשר עם חבר בעייתי, "אבל הוא כמו הבן שלי, איך אני אזרוק אותו?". לא צריך להרבות במילים בעקבות משפט שכזה. רבים מהזוגות לא מודעים לכך, כי בעצם המצב שהם הגיעו אליו הוא טבעי כמו הקן המשפחתי שלהם, שלמרות היותו מועד לפורענות, מוצאים בו רוגע, טבעיות וחמימות של בית. אותה חוסר מודעות תגרום בסופו של דבר מתישהוא לסוף המר. ישנם עוד מודלים אחרים[2], חלקם משותפים לזוגות שכשלו וחלקם יותר נדירים, התלויים לפי מצב בני הזוג. אבל מהו המודל הנכון? מהו המודל שיכול לספק יסודות מספיק חזקים בכדי לבחון עם הקשר הוא רציני ומיועד לחופה, או שאין התאמה מספיקה. התשובה לשאלה הזאת היא במספר 8. לראשונה נתקלתי בתאוריה הזאת דווקא במקום לא צפוי. יש לי חבר דתי שאיתו אני נפגש אחד לכמה שבועות, בד"כ בבית המדרש השכונתי, שם אנחנו מדברים וחוקרים את נפלאות היהדות. באחד המפגשים, ציינתי בפניו עד כמה אני מאוכזב ממערכת היחסים שאני נמצא בה, וכמה שאני לא שמח איתה. חברי, מיד צייר לי את המספר 8 על דף. היהדות, שרובנו חושבים עליה כדת מיושנת שבטח לא נוגעת לענייני רומנטיקה. אז תתפלאו. היהדות נוגעת בכל תחום בחיים. אחד הנושאים הינו זוגיות. המודל שיהדות מציעה, על פי פרשנותו של הרמב"ם, הוא המספר 8. ללא כל קשר, המספר 8 כאשר הוא במאוזן מציין את הסימון ל"אין סוף". וזהו הפוטנציאל שיש באהבה. אין סוף אפשרויות לטוב ולרע. בנוסף הרעיון הוא ששני בני הזוג נמצאים על מסלול אחד. במסלול הזה הם נעים כל הזמן, כל אחד לפי החיים שלו, התכונות שהיו לו לפני הקשר, הקריירה שלו ומה שמייחד אותו. הייחוד הוא שמדובר כאמור במסלול – משותף. לעיתים בני הזוג יהיו ביחד, פיזית ורגשית – בצורה מאד קרובה. או שהם יעצרו ויהיו ביחד במרכז ה-8, או שהם יצעדו ביחד, כשתי נקודות על המסלול המשותף. באותה צורה אפשר להמשיל את ההפך, הספייס, המרחק, החופש והעצמאות שיש לכל אחד מבני הזוג. כך יהיו בנקודת זמן מסוימת שני בני הזוג בקצוות ה-8, הכי רחוק שאפשר זה מזה. הייחוד בכך, בשונה ממודלים אחרים, שגם כשיש ריחוק, פיזי ו/או רגשי, יודעים שני בני הזוג כי בשניה אחת, הם יוכלו לנוע זה לקראת זה, על מסלול ה-8 ולהיפגש. הם יכולים להיפגש במרכז, מה שמצביע על תנועה הדדית של שניהם אחד לעבר השני, או בשעה מצוקה, בן זוג אחד יכול להגיע ולחדור ממש לעולם של בן הזוג השני וכן הלאה וכן הלאה. אותה אין סופיות שמייצגת הספרה הזאת, רק ממחישים את אין סוף המצבים שאפשר להדגים על פי מודל זה. היתרונות שמודל זה מספק הינם רחבים מאד. כאן נשמר עולמו הפנימי של הפרטנר. אין ביטול למען האחר, אין התנשאות והתסכול יורד למינימום. זוגות חכמים אפילו מצליחים לשמור על רוחב וגודל ספרת ה-8 שלהם. כך הם כל אחד לחוד אבל קרובים למרכז, או ברגעי משבר הם יודעים למתוח את ה-8 למקסימום מרחק בין אחד לשני, ואחרי מספר רגעים לשחרר ואז כל הסיפור מתכווץ לקרבה חמה. לסיכום המודל שאני מציע למערכת יחסים[3] מבוסס על מספר עקרונות שהם מאסט בכדי לשמור על ה-8 שלכם יציב. מדובר בתקשורת, מודעות עצמית וכבוד לעצמך, ולפרטנר. באמצעות שמירה על שלושתם, בעזרת ריכוז ו"מיינדפולנס" רלוונטים, אתם יוכלים לשמור את המערכת יחסים שלכם מוצלחת ויציבה לאורך זמן. בצורה כזאת הבחינה שלה, לטוב ולרע, תהיה בחונה יותר שקולה הבנוייה על יסודות יציבים ואיתנים. על המודעות העצמית, במאמר הבא. בהצלחה לכם. תגובות יתקבלו בברכה.
