לגבי השאלה שלך
האם זה קרה לי בעבר שקיבלתי בחילה, אז כן, הייתי בנסיעה לבאר שבע באוטובוס וחברה שלי נוטה לקבל בחילות בנסיעות.. פעם זה בכלל לא הזיז לי, אבל מאחר ובאותה תקופה קיבלתי הרגשה של פחד ובחילה הרבה (אני אספר למה בהמשך) אז באותה נסיעה היא ישבה ליידי והתחילה לבכות, כי היא לא רצתה להקיא, אז חשבתי לי שאני יודעת איזה הרגשה חרא זה, ואני מבינה אותה, וכמה שאני לא רוצה להיות במקומה... אבל היא ישבה לידי ואני שומעת אותה בוכה וסובלת, ונתקפתי חרדה בגלל הסיבה הזאת: מה אם גםלי עכשיו תהיה בחילה? -וכמובן, שנתקפים חרדה או פחד, אחד המאפיינים של פחד הוא בחילה.. אז כנראה קיבלתי בחילה גם מהפחד וגם מה "מה אם..." זאת עוד בעיה שלי, אני תמיד תמיד פוחדת מה "מה אם" זה יקרה ומה אם זה יקרה... זאת עוד בעיה שלי, אני תמיד מרגישה שכל מה שאני אוהבת, ממש כל מה שאני אוהבת יעלם לי.. כמו שזה קרה לי עם האהבה לנסיעות, וכמו שזה קרה עם עוד מס' דברים... *פחד ממה שיקרה לי, ואני לרוב חוזה לא טוב.. אני פשוט הייתי רוצה, בקשר ל"מה אם" פשוט לזרום עם הדברים, ואני לא יודעת איך.... בזה מאוד הייתי רוצה עזרה... -עכשיו, כתבתי למעלה שהחילות קרו לי יחסית הרבה באותו זמן..בגלל זה. אני, מה לעשות, כשאני נדלקת על בחור, אני קצת נלחצת כשהוא לידי, באופן טבעי.. אבל שמעת על זה שלפעמים יש כאלה שמרגישים בחילה מפחד וממתח? אז ככה אני. זה קרה לי עם מישהו, והרגשתי מאוד רע, אבל כשהלכתי הבייתה נרגעתי, ויומיים אח"כ נפגשתי איתו, והייתי קצת במתח, מזה שאולי אני שוב יקבל בחילה, אבל הצלחתי להירגע, ולבסוף לא קיבלתי יותר בחילה איתו. נפרדנו, והנה, שוב אני דלוקה על מישהו. והייתה לי בחילה כשהוא ישב ליידי, (חשוב לציין שידעתי שהם גם התעניינו בי, יש לזה קשר?) אז בכל אופן, גם לידו קיבלתי בחילה, ולמרות שעברתי את זה בעבר, אז הצלחתי להשקיט את עצמי, אבל בכל פעם שהסתכלתי עליו, נתקפתי בבחילה במהירות, וחזק, ולבסוף הקאתי לו בגינה.. : )) מאז פחדתי מהדבר הזה, לא רוצה שזה יקרה לי שוב עם בחורים, ואני פשוט.... נמנעת מלצאת עם בחורים, שזה לא יקרה לי שוב... אני רואה את החברות שלי, הן ממשכות עם החיים, הן יוצאות עם בחורים, ורק אני צריכה להגיד לכולן שאני לא רוצה אף אחד.. וגם אם אני נדלקת על מישהו, והוא גם מתעניין, אני מזהה את הפוטנציאל של זה, ואני נתקפת חרדה מפחד שתהייה לי בחילה ממנו... אני מצטערת על מגילת האסתר, זאת בעיה בתוך בעיה כזאת... מה הבעיה שלי?!! *שאלת אותי אם הייתי מעוניינת להיפגש עם פסיכולוג לעבוד בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית. מאוד הייתי רוצה, נפגשתי עם שני פסיכולגים של בית הספר, ואף אחד לא ירד לשורש הבעיה, ויותר מזה,.. חלק מהזמן לא הבנתי על מה הם מדברים איתי, והם גם לא ממש נתנו לי כלים להתמודד עם חרדה... אמרו לי שנשימות נכונות יכולות לעזור לי להרגע...אבל לא אמרו לי איך לנשום. וואו, היה כ"כ טוב להוציא את זה החוצה, זאת כבר טרפיה...
תודה רבה לך.. אני מקווה שהצלחת לעקוב, כי יש פה הרבה עירבובייה.... כל כך מתתי להוציא את זה..