9 שנים אחרי

[samc]

נזכור בשירים עברו 9 שנים

הנה קישור האם למדנו משהו?

 

[skito]

נזכור בחתימה

 

[actress]

../images/Emo16.gif

 

[ישראליאנה]

לא למדנו דבר!

זה דיון ארוך וטעון שמקומו בטח לא כאן. חבל שלא למדנו דבר. לצערי מקרה כזה עלול לקרות לנו גם בימינו אלה עם ראש הממשלה הנוכחי. אני מקווה שישמרו עליו טוב טוב.

 

[ט י נ ה]

מסכימה עם כל מילה שלך ורוצה להעלות

מעין מחשבה לכולם . כל אחד ביום הנורא ההוא ,ברגע נתון הנוראי ההוא יזכור לעד איפה הוא היה. עם מי הוא היה ? איפה תפסה אותו הידיעה . אני מאוד אשמח לקרוא ולרשום רשימה משלי . שכלאחד מאיתנו יוכל להתחלק עם השני . זה יכול להיות מענין לראות איפה כולנו היינו לפני 9 שנים ברגע ההוא ... את הסיפור שלי ארשום ואוסיף מחר ... שיהיה לכולנו שבוע טוב טוב אמן סי

 

[fasulya]

הייתי חייל

הייתי חייל בח"א ועקב צרות שביצעתי הייתי מרותק לבסיס. הנורא גם שהייתי מרותק ביום הולדת שלי כמה חברים מהבסיס הקדימו את חזרתם לבסיס ע"מ לחגוג איתי את היום הולדת ישבנו יחד לראות את הסרט שפשוף נעים שהוקרן בערוץ 2 והזמנתי לכל החברה כהערכה ובשביל החגיגה כמות נאה מאוד של מגשי פיצה ואז היה מבזק חדשות והודיעו מה שקרה לא ידענו מה קורה ונהיה בלאגן שלם היה עצוב ואפילו מאוד עצוב מיותר לציין שלחגוג ממש לא חגגנו נשארנו כולנו מתבוננים בטלויזיה בחוסר הבנה האם דבר כזה יכול לקרות במדינתנו לא נגענו בפיצות ובשתיה השמחה של כולם הפכה לעצב . למרות שהתרגלתי בימי ההולדת שלי למקרי מוות פתאומיים (זוהר ארגוב,הרב מאיר כהנא) שהמדינה רעשה בגללם בכל זאת זה לא היה אותו הדבר אפילו שדעותיי הן ההפך הגמור מדעותיו של רבין כמו כולם גם אני ישבתי מתבונן ומזיל דמעה בהספד המרגש של נכדתו. קיוויתי שלא יהיה יותר איזה רצח של אדם שמאמין והולך בדרך שלא ולא משנה מה דעתו ובכל זאת התאכזבתי שוב גם לאחר הרצח של רחבעם זאבי. בתקווה שיהיה רק טוב לנו ולכולם בארץ ישראל ובכלל בכל העולם א-מ-ן

 

[samc]

אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה היש

הייתי ליד איכילוב כאשר איתן הבר נתן את הבשורה הרעה

 

[skito]

הסיטואציה, נכון להיום זה מצחיק אותי

אני הייתי בתפקיד בקבלת הידיעה כאילו חרב עולמי.. הייתי מכונס כזה בתוך עצמי לא מאמין וחושב "איך בכלל לא הצליחו לאבטח בצורה נכונה?" למרות שלא הייתי שם היו לי המון רגשי אשמה..אולי הרגשתי שאני חלק ממערכת, כושלת לטעמי. אז אם שאלת מה עשיתי את בטח תצחקי כמוני, או שלא..לא יודע.. לאחר הרצח קיבלתי מייד הנחיה להגביר את הסיורים בבתיהם של חברי הכנסת ועל מי נתבקשנו לשמור? נו..נו... בין שאר האח"מים נתבקשנו לשמור גם על ביתו של גונן שגב - זה נראה לי די מגוחך לאחר מעשה וכיום ממממצחיק לא? 9 שנים אחרי האסון אי אפשר לומר שלא למדנו דבר, לפחות בנושאי האבטחה דברים השתנו.. לצערי הקיצוניים עדיין בשטח ואותם לא לימדנו דבר.

 

[א מ א ש ל א ו ר]

הסיפור שלי

אני הייתי בדיוק בטיול של אחרי צבא. בלילה שלפני עליתי על מעבורת מהולנד והגעתי ללונדון אחרי לילה לבן לגמרי. יצאתי לשוטט עד שהרגליים שלי הפסיקו לדבר איתי וחזרתי למלון. החלטתי שכדי לא להרוס לעצמי לגמרי את הלילה אני אדליק טלויזיה ואסחוב עוד איזה שעתיים. מיותר לציין שסחבתי את כל הלילה. למחרת הסתובבתי בלונדון ושמתי לב שאני היחידה שמסתובבת ובוכה. פתאום, אחרי חודשים של טיול לבד, פתאום הרגשתי בודדה לגמרי. למחרת קניתי כרטיס וחזרתי הביתה.

 

[actress]

הסיפור שלי

בעצם הסיפור שלי הוא דיי נדוש, הייתי תלמידת חטיבת ביניים והלכתי לישון פתאום אמא שלי התנחלה אצלי בחדר ראתה טלוזיה ודיברה עם חברה אני קמה לשמע הקולות של הטלוזיה ושאלתי אותה מה קורה היא ענתה לי ירו ביצחק רבין חשבתי שאני הוזה או חולמת ואמרתי לה טוב לילה טוב כעבור כמה דק' התעוררתי והבנתי שזה לא היה חלום ראיתי את כל מה שהלך בטלוויזיה, למחרת כבר בבוקר שמעתי את הבשורה והבנתי שזה לא היה חלום להלוויה לא הלכתי, אבל שלחתי המון מכתבים ללאה רבין ז"ל ולמשפחה וקיבלתי מלאה 4 מכתבים אני אסרוק אותם בהמשך לא שמרתי את הטיוטות כי מה הבנתי אז הייתי ילדה קטנה בת עשרה שראש הממשלה בשבילה היה כמו אבא, אבא ששמר על המדינה שהייתי קטנה היו לי המון חלומות ולעוזי חיטמן ז"ל היתה תוכנית בשם "חלום עליכם" שלחתי לו כל מיני מכתבים בינהם גם להפגש עם רבין לאחר שרבין נרצח שלחתי ללאה את תנחומי וסיפרתי לה הכל עד לפני שנתיים לא היה לי אומץ להתקרב לכיכר פחדתי לא יודעת למה אבל הרגשתי שלא יכלתי אבל לאט לאט בגלל שרוב הזמן אני בת"א אני עוברת שם מסתכלת וחושבת על האיש ההוא...

 

[אהוד_]

מצטרף

אז הייתי נער מאוד תמים בן 14, אני זוכר שהראו את ההפגנה למען השלום בטלוויזיה שבדיוק שיצחק רבין עלה על הדוכן ונאם "אלימות היא כירסום יסודות הדמוקרטיה הישראלית ..." אני זוכר טוב את אמא שלי אומרת בסלון. יש לי הרגשה שיקרה כאן משהו הערב. צדקה. אולי שעה, שעתיים אח"כ אני הייתי רעב אני זוכר וחיממתי אפונה מקופסת שימורים, בסלון הטלוויזיה הייתה פתוחה ואבא שלי ראה את "קרוקודיל דנדי" ששודר בערוץ 1...לפתע הודיעו שיעברו למבזק מיוחד. את ההמשך כולנו יכולים להמשיך בנתיב שלו. שהודיעו רשמית, לא יכלתי שלא לבכות, כולנו, אחותי והגבר שלה גם הם לפתע חזרו אל הבית של ההורים ובכו איתנו. עצוב.. לצערי לא הייתי אז מדור הנרות, וגם לא השתייכתי אז לדעות השמאל. אני התבגרתי והחכמתי, ראיתי עולם ותרבויות שהעשירו את חיי במסגרת עבודתי והאישית שלי. אני משוכנע כי הדרך שיצחק רבין ושמעון פרס הלכו הייתה ועדיין היחידה שתוכל להבטיח חיים נורמליים וטובים למדינה מיוחדת כמו ישראל. כי אחרת לא יהיה פעם טוב באמת. לפני שלושה שבועות אני עברתי לייד ה"פסל" לא יודע איך לקרוא לזה..במקום שיצחק רבין נרצח. קיבלתי תחושת דה ז'ה וו, כמעט כמו ש9 שנים חזרו לרגע ואני למציאות שהייתי מחובר אליה כלכך אז....

 

[actress]

יום שבת הקרוב 12:00 סי בגל"צ

שרים נגד אלימות

 

[actress]

וב 3.11 בשעה 13:00 בערוץ 2 החלק ה2

של המופע שנערך לזכרו של אריק לביא "בדרכי שלי" סי בחלק הזה.

 

[actress]

קבלו תיקון קיבלתי עידכון זה יהיה ב2

 

[אהבה עבודה וחדר קטן]

אלייזה דיי עכשיו.

 

[ט י נ ה]

אילו רק ניק היה מקשיב ...

דמיין לך איתן את ניק קייב שומע רדיו מרים את השפורפרת ופתאום מבקש אותי בקו השני ? אולי איזה דואט או טור קטן ברחבי יבשת אנגליה ? אח יא ראב יא ראב הייתי רוצה ... בכל מיקרה קיבלתי שתי שיחות בהן דווחה ההשמעה וזה מעלה שאלה חשובה ... האם כל כך נדירות ההשמעות שלי ברדיו שכל אחת כזו זוכה לתהודה שכזאת ? או האם פשוט שמחתם שמשמיעים שיר אחר מלבד גיבור גדול לשם שינוי ... בכל מיקרה בשורה לי אלייך יקירי ואל כולם ... ב 07.01 גבעתיים חוזרת על עצמה והפעם " אדית פיאף של תל אביב הקטנה " מצטרפת לחבורה ... לילה טוב ומבורך

 

[אהוד_]

האם השיר "נפגשים" גם יופיע?

 

[actress]

9 שנים אחרי../images/Emo16.gif

 

[איתיצוף]

סיפור נחמד

היי לכולם הנה לפניכם סיפור נחמד על האיש ששמו יצחק רבין ז"ל שלושה חודשים לפני הרצח נפגשנו בארוע פרטי והנה הסיפור קרובת משפחה שלי התחתנה ויצחק אמר לדודתי "תשמעי אני לא בטוח יגיע הערב אז שיהיה לך מזל טוב". יצחק אמר את זה בנימה מאד חייכנית. אך הערב הגיע והגיע עימו עזר ויצמן ובסביבות תשע וחצי מכוניות מגיעות ללא סוף מאבטחי םרצים כמו משוגעים והנה אני רואה ראש שיבה לידו מעגל של אבטחה ולאח זמן קצר אני רואה את האישיות שאותה הערצתי כרה"מ יצחק רבין. הוא חלף על פני ולחצתי את ידו החמה והנעימה והחלפנו מבטים במשך אולי שתי שניות אבל בשבילי זמן לא נחשב ולכן זה היה כמו שתי דקות ויצחק חייך את החצי חיוך שלו המפורסם הרגשתי שתי הרגשות האחת הנה כמו סבא שלי שהבטיח בלחיצת יד ובקולו העמוק כי לא אלחם יותר באף אחד ובשנייה הרגשתי את החום האוהב של סבא שלי ז"ל וכאשר יצחק נרצח בכיתי ללא סוף ושערותיי סמרו מפחד של מה יהיה עכשיו ולצערי חלפו תשע שנים ללא הרגשה. וכעת בתוך התשע שנים האלה אני מבין כי הדמוקרטיה נרצחה יחד איתו. עצוב לחשוב ככה אבל ככה זה . יצחק נזכור אותך תמיד אתה יודע. אני מתגעגע אליך סבא של המדינה

 

[fasulya]

אחלה סיפור אך מה הקשר שלו לפורום???