MsUnderstood
New member
...
שנים שלא כתבתי פה...ומי שמכיר אותי...בקשה לא לספר...תודה.. לונג סטורי שורט..התחלתי תהליך של חזרה בתשובה.. מי שעזר לי בהתחלה והיה ידיד שלי עוד לפני נהפך לפני 4 חודשים להיות חבר שלי... היום במקום לחגוג נפרדנו... אבל מה שיותר כואב,זה ששנינו אוהבים אחד את השני...דיברנו בטלפון שעה ומשו ושנינו בכינו ולא יכולנו להגיד שלום לא יכולנו להיפרד קשה לי להסביר עד כמה אני אוהבת אותו...וזה הרבה יותר זמן ממשך הקשר שלנו.. אני כבר שלושה ימים לא מפסיקה לבכות והיום זה היה השיא שדוגרי דיברנו על הכל... אנחנו רוצים להמשיך לדבר...אבל זה כואב יותר ויותר אין לי כוח לכלום רק לשקוע בעצבות ולבכות.. אני אוהבת אותו....כ"כ אוהבת אותו... ואני כבר לא איתו... וזה נוראי לשמוע "אני אוהב אותך" ואז ניתוק כי רק ככה נוכל להיפרד...בלי להגיד ביי שנים לא בכיתי כמו שבכיתי בשיחה שלנו היום... ואני גם לא רוצה להפסיק מה שהתחלתי....אבל אני לא רואה את עצמי אוספת אותי וממשיכה בתהליך וארוך והקשה הזה...אני לא רוצה להפסיק...אבל קשה להמשיך..הוא היה שם לאורך כל הדרך...מההבנה והצעד הראשון...הכל...ואין לי כבר את החבר הטוב שלי לידי שיתמוך...ואין לי את החבר שלי שיגיד לי שהכל יהיה בסדר.. אני הולכת להעביר את השבת במיטה...רוב הסיכוי שהדמעות יהיו שם גם לצידי... הייתי חייבת לפרוק...
שנים שלא כתבתי פה...ומי שמכיר אותי...בקשה לא לספר...תודה.. לונג סטורי שורט..התחלתי תהליך של חזרה בתשובה.. מי שעזר לי בהתחלה והיה ידיד שלי עוד לפני נהפך לפני 4 חודשים להיות חבר שלי... היום במקום לחגוג נפרדנו... אבל מה שיותר כואב,זה ששנינו אוהבים אחד את השני...דיברנו בטלפון שעה ומשו ושנינו בכינו ולא יכולנו להגיד שלום לא יכולנו להיפרד קשה לי להסביר עד כמה אני אוהבת אותו...וזה הרבה יותר זמן ממשך הקשר שלנו.. אני כבר שלושה ימים לא מפסיקה לבכות והיום זה היה השיא שדוגרי דיברנו על הכל... אנחנו רוצים להמשיך לדבר...אבל זה כואב יותר ויותר אין לי כוח לכלום רק לשקוע בעצבות ולבכות.. אני אוהבת אותו....כ"כ אוהבת אותו... ואני כבר לא איתו... וזה נוראי לשמוע "אני אוהב אותך" ואז ניתוק כי רק ככה נוכל להיפרד...בלי להגיד ביי שנים לא בכיתי כמו שבכיתי בשיחה שלנו היום... ואני גם לא רוצה להפסיק מה שהתחלתי....אבל אני לא רואה את עצמי אוספת אותי וממשיכה בתהליך וארוך והקשה הזה...אני לא רוצה להפסיק...אבל קשה להמשיך..הוא היה שם לאורך כל הדרך...מההבנה והצעד הראשון...הכל...ואין לי כבר את החבר הטוב שלי לידי שיתמוך...ואין לי את החבר שלי שיגיד לי שהכל יהיה בסדר.. אני הולכת להעביר את השבת במיטה...רוב הסיכוי שהדמעות יהיו שם גם לצידי... הייתי חייבת לפרוק...