A A, כל כך כואב לפעמים

Shaycus

New member
A A, כל כך כואב לפעמים

באמת שאני מעדיף להפסיד כי טעיתי ולא כי שיחקתי נכון וקיבלתי באד ביט לפנים.. תן לי להכניס אול אין עם 2 7 אוף סוט ולהגיד לעצמי אחר כך "איזה מפגר אתה מה אתה מצפה, שתיקח את היד הזאת?" 2 באד ביטים מהסרטים שפשוט מוציאים לי את החשק מהמשחק הכל כך ממכר הזה: שבוע שעבר אני משחק עם חברים בליינדים 1-2 סוף הערב אני בערך עם 180 בקאש חבר אחר עם 200 בערך, כמובן מקבל ליד A A, הוא מדבר ראשון עושה רייז ל8 אני עושה רירייז ל20 הוא דוחף רייז של 45 אני כמובן דוחף אול אין הוא כמובן משווה הוא יושב עם KK, מיותר לציין שהוא מקבל את הסט שלו על הפלופ אני עם הראש בין התחתונים מפסיד את התחת והולך הביתה ממורמר אחרי ששיחקתי כל כך טוב באותו הערב שלשום, שוב פעם בליינדים 1-2 אמצע הערב אני משחק פשוט מושלם באותו יום, בלופים במקומות הנכונים, אגריסבי מתי שצריך ושמרני מתי שצריך, לאט לאט מטפס לרווח של 150 ש"ח, שחקן שנשאר עם "מעט" כסף (בערך 40) מעלה מעמדה מוקדמת ל6, אני אחריו לא רוצה חברה יחד איתי עושה רייז ל20 כולם מתקפלים עד אליו הוא דוחף אול אין אני כמובן משווה עם A A ניצב מול QQ, על הפלופ מקבל סט, ואני שוב הפעם עם הראש בין התחתונים לפחו ביום השני יצעתי ב EVEN ולא הפסדתי 150 ש"ח כמו ביום הראשון אבל זה כל כך מעצבן לשחק מושלם ולהיכנס ליד שאתה ביתרון של 80% ופשוט ככה בצורה אכזרית להפסיד הבעיה העיקרית היא שאני משחק נכון ומרוויח לאט לאט את הכסף ופתאום ביד אחת שאין לך יותר מדי ברירה, אתה עם היד הכי טובה שקיימת ואתה משחק פריפלופ כמו שצריך וזה פשוט משביז את התחת המשחק הזה כל כך אכזרי למה אני כל כך מכור אליו..?
 
לפעמים זה כיף להיות בצד השני של הסאק אאוט:

אני עם KQd בבלינד. רייז , מקפלים עד לשחקן מעולה שעושה אול אין. היחס לקופה היה בערך 1-2. ידעתי שאני מאחורה אבל היה לי משום מה אינסטינקט להשוות. הוא פותח בגאווה AA, אני אומר בצחוק יש לי אאוטים... בטרן נהיה לי סטרייט, בריבר כבר היה פלאש. הבן אדם לא יכל לחזור לשחק 15 דקות , היה בשוק. בסוף לקחתי הטורניר (עשינו ספליט בהדס אפ) .
 
גם אני מבין אותו הייתי בצד שלו הרבה פעמים אבל

מתעצבנים שותים כוס מים קרים וחוזרים לשחק. צריך לקחת את זה כחלק מהמשחק.
 
למעלה