אלבום מצוין,אחד הכי לא מוערכים
החל מ let there be more light המעניין,אפשר לשמוע עדיין אלמנטים באפקטים ברקע ובצורת הנגינה מימי בארט שאמנם בא לידי ביטוי פחות כבר,אבל עדיין ניכרת מאוד ההשפעה שלו. remember a day שיר שקט,התחלה יפהפיה של פסנתר...מאוד הזוי set the controls for the heart of the sun אחרי נסיונות בודדים של ווטרס בלכתוב (take up thy statoscope and walk) זה מעיין ה"בייבי" שלו....מאוד שקט מאוד קודר מאוד מעניין... הריף שחוזר על עצמו לאורך כל השיר בוריאציות שונות והשירה השקטה של ווטרס מעבירים צמרמורת ומעוררים עניין. corporal clegg אחד השירים היפים והנשכחים של הפלויד...אני לא יודע על מי הוא ממש נכתב אבל אפשר להגיד שהוא אולי השיר הכי קליט באלבום...אבל פלויד לא הולכים בהכרח על מה שקליט והשיר דיי לא נעשה בהופעות אחר כך...אני מדבר על טווח רחוק של 5-6 שנים אחר כך כשSOS וSTCFTHOTS נעשו... a saucerful of secrets מחולק לכמה חלקים...אני אישית אהבתי הרבה יותר את הגרסה של פומפיי..גם בגלל השירה של גילמור בסוף (אוווווווווו) וגם בגלל ההתעללויות של ווטרס בגונג ובקראשים...החלק הראשון מאוד לא מסודר...הרבה הדים ואפקטים,גילמור משחק הרבה עם הגיטרה...והסלייד...עד שמגיע המקצב הנהדר של מייסון שנותן קצת סדר שנשבר עד מהרה ואז מתחילה ההתעללות של ווטרס בגונג... ולבסוף הקטע המלודי המתחיל באורגן בלבד של רייט (שבקטע הקודם התעלל בקלידי הפסנתר ללא הבחנה) ולאט לאט הצטרפות הלהקה כולה להרמוניה מוסיקלית נהדרת..באלבום יש גם קולות רקע שבפומפיי נעשים על ידי גילמור כפי שהזכרתי. see saw גם שיר דיי קליט...מבחינת שיר רוק טיפוסי בן 3 דקות בערך...אבל גם שיר נשכח... ולבסוף...מן אמרת שלום ולהתראות של בארט ב jugband blues הנהדר והנוגה...פשוט נהדר.. זהו אלבום מעבר בסך הכל...אבל החומר שם נהדר וכיף לשמיעה...כשנמאס לחרוש על פייפר ודארק סייד וויש יו ור היר....
