המומחה בדיוק בשנת שבתון
אבל ההדיוטות שכאן ישמחו לחוות את דעתם. 8.4 הוא מספר גבוה שבהחלט מצדיק התערבות רפואית, ובהחלט ייתכן שאינסולין הוא הדבר הנכון. חלק מהרופאים ממלצים על אינסולין כתרופה הראשונה לסוכרת (אני מניח שאנחנו מדברים על סוג 2, אחרת אין מה להסס בכלל), בין השאר מפני שיש כאלה אצלם הלבלב מצליח להתאושש יפה לאחר המנוחה שהוא מקבל בזכות האינסולין המוזרק. פרופ' חוליו וינשטיין מבי"ח וולפסון הוא אחד מהם, אם אני זוכר נכון.
מצד שני, ההחלטה על הזרקה אינה החלטה קלה, כך שאולי יש טעם לנסות שינוי דרסטי באורח החיים (תזונה, פעילות גופנית, ירידה במשקל) עם או בלי תרופה בצורה של גלולה (בד"כ מטפורמין) לפני תחילת ההזרקות, מה עוד שאינסולין גורם לעליה מסוימת במשקל מה שעלול להיות לא ממש רצוי.
מצד שלישי, לא כדאי להתלבט הרבה זמן כי נזקי הסוכרת הולכים ומצטברים וחלקם בלתי הפיכים. אם נמנעים מאינסולין בשלה הזה, צריך לעקוב בקפדנות אחרי הסוכר בצום (מה זאת אומרת איך? עוד לא קניתם גלוקומטר?) ואם לא רואים ירידה משמעותית תוך שבועות אחדים, יש להתחיל להזריק. הרבה אנשים כאן בפורום עושים זאת והם יוכו לעזור להתגבר על החששות, אם יש כאלה.
והערה לסיום: נחמד מצידך שאת פונה בשמו של בעלך, אבל כדי להצליח במאבק במחלה כדאי מאד שהוא יהיה זה שלוקח אחריות על המחלה שלו.
בהצלחה.