הגר ברשותך
תשובתך נפלאה אך היא כללית מעט ומחברת שני חלקים. חלק ראשון: עיגון - Anchoring העיגון הוא בעצם תהליך מוכר אשר גילה אותו אדם בשם פאבלוב בניסויו המפורסם עם הכלבים. הוא יצר התניה בין צלצול פעמון ובין ריור (הוצאת ריר ) אצל כלבים. הוא עשה זאת ע"י כך שהיה מגיש לכלבים מזון ומצלצל בפעמון. אחרי כמה זמן, הוא הפסיק להגיש לכלבים מזון ורק צלצל בפעמון והכלבים רירו כאילו שהוגש להם מזון. הטכניקה של העיגון קיימת ומשתמשים בה כל הזמן בכל מקום, אך על פי רוב השימוש שנעשה בה איננו מודע או מכוון. כאשר לדוגמה מחייכים אל מישהו, זוהי התניה קלאסית ובד"כ האדם ממול יחייך בחזרה. עוד עיגון כזה זוהי התחושה שעולה כאשר מריחים ריח של חדר הטיפול אצל רופא השיניים. עולמנו מלא בהתניית/עיגונים כאלה. ישנם גם עיגונים מכוונים, לדוגמה כל הפרסומות למיניהם, שברגע ששומעים שיר מסויים שהיה עם הפרסומת הספציפית למשהו, חושבים על אותו המשהו. בנל"פ לקחו את ההתניות הללו ושיכללו את זה לטכניקה אשר ניתן לעשות בה שימוש בכדי ליצור תגובה מסוימת לגירוי ספציפי. ניתן לעגן כל הרגשה לכמעט כל גירוי. גירוי של אחד או יותר של חמשת החושים. ניתן להגיע לרמות מיומנות גבוהות ביותר בטכניקה הזו. לשימושים שונים. כמו מספר הסיפורים, אשר עומד בצד אחד ומדבר בקול עבה ומציג את האב, ואז עומד בצד השני מסתכל למעלה ומדבר בקול ציוצי יותר ובכך מציג את הבן. בעצם באותו הרגע מספר הסיפורים יצר עיגון מרחבי/ויזואלי ושמיעתי - כל פעם שהוא יעמוד בצד אחד יסתכל למטה וידבר בקול עבה, האסוציאציה/המחשבה שתעלה בנו היא של האב המדבר אל בנו. ובכל פעם שמספר הסיפורים יעמוד בצד השני, יסתכל מעלה וידבר בקול הצייצני, או אז נידע כי זהו הבן שמדבר. יש עוד הרבה הרבה התניות/עוגנים שאנשים משתמשים במכוון או שלא במכוון. חלק שני: תבנית (Pattern) עיגון לעבר שזוהי תבנית פעולה של נל"פ אשר מורכבת מהטכניקה של העיגון ובשילוב של טכניקות שונות, מאפשרת להעלות חוויה ריגשית קשה, ולגשת אליה עם כלים ומשאבים שנמצאים בבעלותינו היום ואולי לא היו נגישים בעבר כאשר חווינו את אותה החוויה בפעם הראשונה. וכך בעצם יוצרים ריפוי של חוויה קשה מהעבר / טראומה. (זוהי תבנית אחת מתוך רבות אשר קיימות בנל"פ) מיק.