הבעיה שלי היא כזו:
אני שונא "זרם מרכזי". אבל בארץ, בשל כמות האנשים הקטנה יחסית, אין להם אפילו שוק מינימלי להחזיק מעבר לתקליט אחד מקסימום. לדוגמא: "השוונג של הפיתה"(למישהי יש את הדיסק במקרה?), ונושאי המגבעת. אחרי זה עברתי לראפ. מצאתי חנויות שמכרו ראפ ישראלי מחתרתי, וזרחתי. כאן אתן כבר יודעות, זה עבר לקיצוניות השניה, עד גועל. עכשיו אני מחפש ז'אנר חדש. המוסיקה שנכנסת תחת הקטגוריה "מזרחית" מגעילה אותי. שפה של בוגר אולפן עילג, עמוק כמו ים המלח. אנשים לא מבינים שגם אהוד בנאי לדוגמא הוא מזרחי. תמיד יש עוד (או אוד), יש מנדולינות וסיטר ורבאק ודוניה. אבל פשוט מוסיקה טובה. כנ"ל אמיר בניון.