Atavisms ../images/Emo188.gif
Atavism (אטביזם) - הוא מונח שמתאר הופעה של תכונה אשר הייתה שייכת לאב קדמון, והייתה רדומה במשך דורות ארוכים, ואשר התכונה לא נצפתה אצל אף ולו אחד מההורים/סבים/סבי_סבים של אותו אורגניזם. ל-Atavism (אטביזם) יש מספר מאפיינים: (1) נוכחות של התכונה בבגרות. (2) העדר קיומה של התכונה אצל הורים/סבים וכו' (3) תכונה נדירה בתוך האוכלוסיה. מסיבות התפתחותיות, הארעיות של הופעת אטביזם צריכה להיות תואמת את שושלת ההתפתחות. בתור דוגמא היפוטית לכך אפשר לחשוב על סוסים. אם סוסים שעברו מוטציה גנטית היו מציגים לעיתים קרובות סנפירים זה היה נחשב לאטביזם-פוטנציאלי, מאחר וסנפירים הם תכונה של דגים. כמו באותו מקרה עם Vestigial Organs (תוספתן, שיני בינה, עצם הזנב, פסאודו-גנים), אין אורגניזם שיכול להכיל מבנה אטביסטי אשר לא היה לפני כן קיים אצל אחד מאבותיו. לכן, לכל אחד מהמינים, העץ הביולוגי צריך לחזות את התכונות האטיבסטיות שיכולות לצוץ. ראיות תומכות באטביזם: יש ראיות רבות לכך הכוללות בתוכם: (1) בוהנות נוספות אצל סוסים, אשר תואמות את הסוסים הקדומים אשר מהם הם התפתחו - Mesohippus and Merychippus. (2) שרירי ירך אצל ציפורי דרור וציפורים מסוג Passeriform (3) עצמות לשון אצל כלבים (4) כנפיים אצל חרקים (בדרך כלל לא שימושיות) (5) עצם פיבולה אצל ציפורים (6) בוהן נוספת אצל חזירי-ים ואצל סלמנדרות (7) טפרים אצל מינים שונים של כלבים (8) ואטביזם אצל בני אדם (יפורט למטה) דוגמאות לאטביזם: אחת מהדוגמאות הידועות לכך היא אצל לוויתנים. על פי השושלת של הלוויתנים, לוויתנים הם צאצאים של אב קדום שהיה יבשתי ואשר היה בעל גפיים. לכן, כאשר מחפשים אטביזם מצפים למצוא שחלק מהלוויתנים יהיו בעלי גפיים. ולמעשה, נתגלו מקרים רבים אשר בהם ללוייתנים יש גפיים לא מפותחות, אצל חלק מהלוויתנים נתגלו גם אצבעות שלמות באותם הרגליים. ניתן לראות בתמונה הבאה רגליים_של_לוויתן דוגמא נוספת: אצל בני אדם נודעו הרבה הופעות של תכונות אטביסטיות. אחת מהדוגמאות לכך היא "זנב אנושי" ידוע גם בשמותיו הלועזיים:
Atavism (אטביזם) - הוא מונח שמתאר הופעה של תכונה אשר הייתה שייכת לאב קדמון, והייתה רדומה במשך דורות ארוכים, ואשר התכונה לא נצפתה אצל אף ולו אחד מההורים/סבים/סבי_סבים של אותו אורגניזם. ל-Atavism (אטביזם) יש מספר מאפיינים: (1) נוכחות של התכונה בבגרות. (2) העדר קיומה של התכונה אצל הורים/סבים וכו' (3) תכונה נדירה בתוך האוכלוסיה. מסיבות התפתחותיות, הארעיות של הופעת אטביזם צריכה להיות תואמת את שושלת ההתפתחות. בתור דוגמא היפוטית לכך אפשר לחשוב על סוסים. אם סוסים שעברו מוטציה גנטית היו מציגים לעיתים קרובות סנפירים זה היה נחשב לאטביזם-פוטנציאלי, מאחר וסנפירים הם תכונה של דגים. כמו באותו מקרה עם Vestigial Organs (תוספתן, שיני בינה, עצם הזנב, פסאודו-גנים), אין אורגניזם שיכול להכיל מבנה אטביסטי אשר לא היה לפני כן קיים אצל אחד מאבותיו. לכן, לכל אחד מהמינים, העץ הביולוגי צריך לחזות את התכונות האטיבסטיות שיכולות לצוץ. ראיות תומכות באטביזם: יש ראיות רבות לכך הכוללות בתוכם: (1) בוהנות נוספות אצל סוסים, אשר תואמות את הסוסים הקדומים אשר מהם הם התפתחו - Mesohippus and Merychippus. (2) שרירי ירך אצל ציפורי דרור וציפורים מסוג Passeriform (3) עצמות לשון אצל כלבים (4) כנפיים אצל חרקים (בדרך כלל לא שימושיות) (5) עצם פיבולה אצל ציפורים (6) בוהן נוספת אצל חזירי-ים ואצל סלמנדרות (7) טפרים אצל מינים שונים של כלבים (8) ואטביזם אצל בני אדם (יפורט למטה) דוגמאות לאטביזם: אחת מהדוגמאות הידועות לכך היא אצל לוויתנים. על פי השושלת של הלוויתנים, לוויתנים הם צאצאים של אב קדום שהיה יבשתי ואשר היה בעל גפיים. לכן, כאשר מחפשים אטביזם מצפים למצוא שחלק מהלוויתנים יהיו בעלי גפיים. ולמעשה, נתגלו מקרים רבים אשר בהם ללוייתנים יש גפיים לא מפותחות, אצל חלק מהלוויתנים נתגלו גם אצבעות שלמות באותם הרגליים. ניתן לראות בתמונה הבאה רגליים_של_לוויתן דוגמא נוספת: אצל בני אדם נודעו הרבה הופעות של תכונות אטביסטיות. אחת מהדוגמאות לכך היא "זנב אנושי" ידוע גם בשמותיו הלועזיים:
"coccygeal process", "coccygeal projection", "caudal appendage", and "vestigial tail"
בספרות הרפואית דווחו על יותר ממאה מקרים של זנב בלידות, כאשר בלידה העובר היה בעל זנב אנושי. פחות משליש מהמקרים הרפואיים היו של "פסאודו-זנב". "פסאודו-זנב" איננו זנב אמיתי אלא תוצאה של חבורה - פגיעה בזמן הלידה באזור של הזנב או תוצר של מום מסויים. אך באופן שונה מפסאודו-זנב, זנב אמיתי אצל בני אדם הוא תוצר דומה לזנב שקיים בזמן התפתחות העובר ברחם האישה. הזנב האמיתי, מאופיין ע"י מבנה מורכב של רקמות ושרירים, כלי דם, ועצבים הזנב מכוסה בעור רגיל, ועם שכבה דקה של שערות, בלוטות זיעה, זנב אנושי הוא באורך של כאינץ אחד עד לחמישה אינצים (אצל תינוק) כאשר התינוק יכול להזיז את הזנב בצורה חופשית ע"י התכווציות בתגובה למצבים רגשיים. תמונה של סריקת רנטגן של זנב_אנושי