Atom Heart Mother

BananushkA

New member
Atom Heart Mother

יש כאן עוד מישהו שחושב שהאלבום הזה הוא האלבום הכי טוב שלהם? (אולי חוץ מDark Side) דרך אגב, אני חדש פה
 

bernie92

New member
היי בננושקע

ממ. אצלי זה וויש יו וור היר, אח"כ דארק סייד ואז אטום הארט מאדר.
 

שלום חן

New member
אלבום מצויין

בין הטובים שלהם שקשה לי להגיד אם הוא הכי טוב או לדרג אותו אבל אין ספק שמהטובים של הפלוייד. ולחשוב שווטרס רצה לזרוק אותו (ראה חתימה).
 

vegetable man

New member
שנוי במחלוקת

אני אוהב את 3 השירים שכתב ווטרס (if), רייט (summer 68) וגילמור (fat old sun). שירים מצויינים של שלושתם. אבל, AHM נשמע לי לעיתים בומבסטי, פומפוזי וארוך מדי למרות שאני אוהב קטעים בו. קשה לעיתים לשמוע את כולו, הוא כבד, וגם ממחזר קצת את עצמו. ניכרת שם ההשפעה של Ron Geesin במוסיקה התזמורתית, מה שעושה את הקטע הזה לא כ"כ פלויידי טיפוסי. רצועה כזאת, שהיא חצי מהאלבום, מתישה אותי כ"כ, שלא יודע עד כמה יש לי כוח לשמוע אחרי זה את השאר...מה גם שהמעבר חד מדי - וזה החסרון של אלבום שאין בו קונספט או אפילו קשר קטן בין השירים. הקטע החמישי, APB (אין לי כוח לכתוב), הוא כבר קטע רע, נטול מקוריות וכוונה, והוא נשמע לי כמו סתם רצון למלא "חור" כדי להשלים את האלבום... המשך חג פסיכדלי לכולם...
 

new revolution1

New member
אלבום מצויין

נמצא בין האלבומים שמדורגים הכי גבוה בסולם הסלטו
מה אני יכולה להגיד על האלבום הזה.. קטעים אומנם ארוכים ומתמשכים במין באנליות מורכבת אבל יצירות מדהימות. עכשיו כשאני חושבת על זה.. שילוב מעניין- העטיפה הכל כך פשוטה ביחד עם השירים והקטעים הכל כך מורכבים. אלבום אינסטרומנטלי סימפוני מתקדם בניחוח פינק פלויד..
 

One Echoe

New member
אני ממש לא חושב ככה.

לטעמי, אלבום די טוב, עוד אלבום ניסיוני מבית היוצר של הפלויד. אני הכי אוהב באלבום את השיר של גילמור - fat old sun. את summer 68 אני לא הכי אוהב, הוא נחמד. if שיר מרגש, ומוזר. וAPB הוא קטע חשוב, ניסיוני ואוונגרדי, וכיף להאזין למה שהולך שם לפעמים. שיר הנושא מורכב מאוד, וכמו שאמרו לפני מושפע מרון גיסין...אבל אני דווקא חושב שעדיין השיר לא מאבד מה " פלוידיות " שלו. בסך הכל אלבום די טוב, אבל הוא לא בין ה5 האהובים עלי, אפילו. אבל כמובן שזו רק דעתי
 

afon

New member
האלבום האהוב עלי

וזה אומר הרבה. אין לו את המושלמות של הדרק סייד, אין לו את הרגש של ויש, אין לו את המחאה של החומה. אבל ואולי בגלל כל הנ"ל הוא האהוב עלי. היצירה המרכזית היא פשוט מצוינת, לרגע אחד לא משעממת, יש בה כל כך הרבה קטעים מוצלחים, הווקליות של המקהלה, השיא של החצוצרות, הסולו גיטרה של גילמור (אולי הטוב ביותר) הקלידים המציונים של רייט. פשוט יצירה שמרגשת אותי כל פעם מחדש. שלושת השירים האחרים הם מהשירים הכי אוורתיים של פינק פלויד, פשוט מצליחים להעביר אוירה, רגש, מצב בצורה כל כך אמיתית, עד שאפשר לדמיין את המדשאות של קיימברידג' ואת סיד ורוג'ר יושבים ומדברים. פשוט שירים פשוטים ונוגעים... מושלמות לשמה. והארוחה הפסיכודלית? ניסיתי למצוא מה רע, באמת, אבל היא נסיון שהצליח. הפסנתר (או שמה הקלידים) פשוט עושים שם עבודה מצוינת, אולי קטע הקלידים הטוב ביותר של רייט. יש קצת הרגשה של פיספוס... מה היה קורה אם הם היו מפתחים את הקטע הזה למשהו יותר מגובש. אבל בסף הכול קטע מעניין ומרתק שמצליח תמיד לאתגר אותי מחדש.
 
אחד האהובים עלי.

הוא הראשון שקניתי אחרי שכבר רכשתי את החומה, דארק סייד וויש. והעטיפה שלו היא גם מהאהובות
 

BananushkA

New member
העטיפה

היא בהחלט העטיפה הכי יפה של פינק פלויד (למרות האיש הבוער בוויש והעטיפה של דארק סייד)
 

new revolution1

New member
דארק סייד אומנות מופשטת.. ../images/Emo13.gif

סתם רציתי להשוויץ במה שהשכלתי מתולדות האמנות
 

נימרודל

New member
קודם כל, ברוך הבא.

באמת היא שבפעם הראשונה ששמעתי את AHMS היצירה נשמעה לי קצת משעממת. אני מניחה שצריך להתרגל אליה... עכשיו אני יכולה להגיד שאני מסוגלת להנות ממנה הרבה יותר, למרות שהיא מסורבלת לעיתים. כל שאר השירים באלבום פשוט מקסימים, ואיתם זאת הייתה אהבה משמיעה ראשונה. למרות ש APB הוא קטע מעט ביזארי ולא ברור. אפשר להגיד שהוא גם בכלל לא קשור ולא זורם עם כל שאר האלבום.
 

itaikuskus

New member
הוא לא הכי טוב

כשיש לך 5 קטעים באלבום, כל הקטעים צריכים להיות מצוינים ע"ע WYWH,animals,meddle (למרות שבמדל היו 6) ובAHM יש את alan's psychedelic breakfast שהוא נסיון נחמד, אבל דיי נופל משאר האלבום ומשאיר טעם מוזר בפה אחריו. קטע הנושא, הארוך מאוד, הוא אכן בומבסטי מרגש מוזר ונהדר, עם עבודה נפלאה על התזמורת של גיסין, המלים בג'יבריש שווטרס נתן למקהלה לדקלם, גיטרת הסלייד האלוהית של גילמור, וגם הקטעים האחרים מעולים-if הנוגה, שבעצם מגלה קצת מנבכי נפשו של ווטרס, summer68, אחד מרגעיו הגדולים של רייט, למרות שאני הייתי מוותר על קטעי כלי הנשיפה, וfat old sun שאני תמיד אוהב לשמוע בקטעים של הופעת חיה (פשוט כי גילמור מוסיף סולו הרבה יותר יפה). אלבום מצוין בסכה"כ, אבל רחוק מלהיות הכי טוב. אני לא חושב שהייתי כולל אותו אפילו בחמישיה הכי טובה.
 
אלבום טוב מאוד - בחלקו

לטעמי יצירת הנושא נופלת מהרמה שהפלויד הגיעו אליה, לפניה ואחריה. אבל שלושת השירים בצד השני של האלבום - If, Summer 68 ו-Fat Old Sun, הם מהדברים הטובים ביותר שהפלויד עשו, ולכן הופכים את האלבום הזה לחשוב. אנו נדון בשירים האלו כשנגיע לאלבום במסגרת פרוייקט השירים, ואז נוכל להכנס לעובי הקורה. Alan's Psychedelic Breakfast היה המשך של הנסיונות אותם הפלויד עשו, בעיקר בהופעות, לתת ביטוי מוסיקלי לחיי היומיום. זה התחיל עם The Man and The Journey והסתיים, כידוע לכולנו, עם Dark Side of the Moon.
 

jonbirion

New member
summer 68

הוא שיר נפלא. אחד השירים הכי מרגשים עבורי שכתבו פינק פלויד וריק רייט בפרט. הוא הכי מתחבר ליצירה אטום הארט הודות לשמוש המדהים בסקציית כלי הנשיפה. השיר הזה מרגש אותי וימשיך לרגש אותי בכל פעם שאשמע אותו יונתן
 
למעלה