זו התיאוריה של בראדלי-צימר, שהיא
ניאו-פגאנית בעצמה. הרקע ההיסטורי האמיתי קצת שונה (מתוך 'האנציקלופדיה הארתוריאנית', מהדורה שניה): אבאלון: ------- המקום נזכר לראשונה אצל ג'פרי ממונמאות' (נזיר וולשי מהמאה 12 לספירה), והוא מפורש כ'אי התפוחים' (aval; למעשה שיבוש של שם וולשי, או אולי בעקבות הפואמה של טאלייסין על אי התפוחים. בשם הוולשי, 'איניס אבאלאך' יש אלמנט שפירושו 'זכוכית', ולכן נטען שיש קשר בינו ל'גלאסטונברי'). זהו בעצם מקום שנלקח מאגדות וולשיות על העולם שמתחת לארץ ('אנון'), בו בני אדם מורשים לבקר מדי פעם. מסופר שבאי חיו תשע אחיות, ושמה של אחת מהן מורגאין. זהו האי שאליו פורש ארתור לאחר קרב קמלאן, בו הוא נפצע אנושות מידי מורדרד, לאחר שהרג אותו. שם מורגאין מרפאת אותו. ג'פרי טוען שהוא אמור לשוב משם ביום מן הימים. מאוחר יותר, כשהאגדות הארתוריאניות הגיעו לצרפת, השם קושר עם מנזר שאליו הובא הגביע הקדוש של ישו, ושם הוא נשמר. באחד המקורות נאמר שזה היה מנזר גלאסטונברי. בשנת 1191, זמן לא רב אחרי שנכתבה האגדה על הגביע הקדוש, הכריזו הנזירים ממנזר גלאסטונברי שהם מצאו את קברו של המלך ארתור, ואת מצבת-הצלב בה נרשם שמו. ההכרזה הזו מובאת בכתביהם של כל מחברי הכרוניקות מאותה תקופה, ואין ספק שאכן הם גילו משהו. אבל סביר שדובר בזיוף מכוון. הצלב מכל מקום נעלם במאה ה-17, ורק איורים שלו שרדו. למרות שכנראה דובר בזיוף, מעניין לציין שצורת האותיות שעליו אכן דומה לכתב שהיה מקובל בתקופתו ההיסטורית של ארתור, במאה השישית לספירה. כיום ניתן למצוא בחורבות המנזר (המרשימות מאוד כשלעצמן) מלבן מצוייר על האדמה, ועליו שלט המכריז ש'כאן היה קברם של ארתור וגווינביר'.