Bellboy, מלון ברדצ'בסקי

  • פותח הנושא Gרר
  • פורסם בתאריך

Gרר

New member
הבעיה זה לא כמה אני כותב... אלא כמה אני אוכל


לצערי תכיפות הביקורים במסעדות קצת פחתה אצלנו, מסיבות שונות, אבל אני כותב כמעט על כל ביקור במסעדה שאני יוצא החוצה.

ותודה על המחמאות, אם כי לא ידוע לי שהפורום מחלק תעודות הערכה. מאמין שלכל אחד יש את הכותבים שהטעם שלהם יותר קרוב לליבו. זו אחת הסיבות לקיומו של המנוע חיפוש: שיהיה אפשר להסתכל על כל הדיווחים של כל אחד מהכותבים ולראות מה הוא דיווח על מסעדות אחרות שאתה מכיר, וככה לראות אם אתם באותו "ראש".
 

Gרר

New member
Bellboy, מלון ברדצ'בסקי

זה לא שאם אין לחם אוכלים עוגות ואם מסעדות בתל אביב נסגרות אז הולכים לברים... סתם התחשק לנו משהו פחות מסעדתי הפעם, והבל-בוי כבר הרבה זמן ב-todo שלנו.

מדובר על בר קוקטיילים במלון קטן ברחוב ברדצ'בסקי, באיזור של סוף רוטשילד, לא רחוק מהמילגו ומלבר. כשהולכים ברחוב קשה להבחין שמדובר במלון ולא בבניין מגורים. הלובי נמצא בחלק האחורי של הבניין, ומשם יש דלת שמובילה לבר. לא הבנתי איך עולים מהלובי לחדרים שלא דרך המעלית שנמצאת בתוך הבר... חלק מהמיסתורין של המקום כנראה


בחלל עצמו יש במרכז בר ריבועי לא גדול שממנו עולים כל הזמן קולות שיקשוק הקוקטיילים. דווקא כאן העדפנו את הישיבה שלא על הבר, על כורסאות אה-לה-שוק הפשפשים כשמסביב עירבובייה נחמדה של מנורות ושמונצעס אחרים. יחד עם המלצרים שמסתובבים בחליפות והמלצריות שחלק מהן דובר רק אנגלית ההרגשה היא של חו"ל.

הצוות נחמד מאד. סבלני, עם תשובות מפורטות לכל שאלה. למרות זאת אצלנו לא נרשם ציון מושלם על השירות בגלל שתי קטנות (א) את מנת הלחם, שאמורה להיות מוגשת לכל שולחן, היינו צריכים לבקש במיוחד (ב) למרות שביקשנו להוציא כל מנה בנפרד קיבלנו שתי מנות ביחד. הגורם לשני אלה, ככל הנראה, היה שהמלצרית שלקחה מאיתנו את ההזמנה היא לא זו שבסופו של דבר שירתה אותנו, וכנראה העניינים לא עברו מאחת לשניה בצורה מושלמת. עם זאת, התרשמנו שהפאקים הקטנים האלה הם היוצאי דופן במקום, ולא הנורמה. אבל דיווח זה דיווח.

אישית, אני איש של יין ולא של קוקטיילים. למעט קוקטיילים מאד בנאליים או "נקיים", כמעט בכל קוקטייל מושקע שיצא לי לשתות בלט לי לרעה איזה שפיץ של טעם חזק מדי או לא קשור. גם הפעם נהנתי בעיקר מהאוכל ומהאוירה, והקוקטיילים, מושקעים ככל שיהיו, כל אחד מוגש בכלי ייחודי (סחטיין!), פחות שיקחו אצלי תפקיד בחוייה, ולכן אשאיר את עניין הקוקטיילים לאישה.

אציין רק שלהבדיל ממקומות שמגישים תפריט מפלצתי של 800 עמודים (בתאילנד קיבלתי פעם משהו כזה שלקח לי עשרים דקות רק לעבור על הדפים שלו) התפריט כאן די ממוקד, ועם קצת עזרה מהמלצרים הבחירה היא לא מסובכת מדי.

המנה הראשונה שטעמנו היתה טרטר בקר (58) שהוגש כפס צר על צלוחית מאורכת עליה גם הוגש טוסטון מאורך. יחד עם הבשר היו עגביות, זרעי חרדל, ועל פי התפריט - גם תמרים. המנה היתה חביבה, אבל הבשר, שאמור להיות הכוכב של המנה, התחבא מאחרי ה"קוקטייל" (הייתי חייב...) של המרכיבים האחרים. בטרטר אני מעדיף לקבל את המרכיבים בצד, ולהרכיב כל ביס בעצמך. בטח לא כסלט, שהבשר נחבא בו אל הכלים. חבל, כי מעט הבשר שכן הורגש, עשה רושם איכותי.

המנה הבאה: סקאלופס (68) ומעליהם טוביקו ירוק שלא כל כך הורגש. הוגש בקערה ובה ציר צדפות עם בייקון ועוד כמה רכיבים שאני כבר לא זוכר. גם כאן הרוטב, שהיה מאד מלוח ושתלטן, פגם בהנאה מהסקאלופס העדינים שהיו מצויינים בפני עצמם. השתדלתי לדלות כמה שפחות רוטב כדי לאזן ככל האפשר, אבל נראה לי שלמרות העידון של הסקאלופס היה רצוי שהרוטב שמלווה אותם יתן פחות קונטרסט.

המנה הבאה היתה ה-מנה של הארוחה: סלט תמנונים צרובים (76) עם מעט עגבניות שרי, תפוחי אדמה, צנוברים וזיתים. בצד על הצלחת נמשחה שכבה דקה של איולי פפריקה מעושנת. התמנונים היו רכים ועסיסיים, ויתר המרכיבים לא נלחמו זה בזה אלא יצרו חגיגה שלמה, כשפה זה חם, שם זה רק, פה זה פריך, פה זה משחתי. בקיצור - מנה שלדעתי היא מנת חובה במקום.

עם המומנטום של התמנונים העדפנו לקחת מנה נוספת, גם על חשבון קינוח, ובחרנו במנה של נתחי סינטה שהוגשו משופדים על סכין, שעליו שופד גם ריבוע של תפוח אדמה מטוגן. נתחי הסינטה הוגשו מדיום רייר, כשעליהם מלח גם (הייתי מעדיף טיפה פחות מלח גס - אבל זה באמת בקטנה). גם כאן נמשח על הצלחת איולי חזרת שמאד החמיא למנה. עוד מנה מצויינת, אם כי יש לציין את מחירה - 94 שקלים לפחות מ-100 גרם בשר.

ככלל, מי שיש לו תיאבון ממש גדול, יצטרך להשקיע די הרבה על האוכל בשביל לצאת ממש שבע כאן. לפחות על פי המנות שאנחנו בחרנו.

הלחם הוא סוג של מאפין שמוגש עם חמאה רכה. חביב, אבל לא הייתי מזמין את זה באופן מיוחד.

לסיכום, שתי מנות מצויינות + שתי מנות טובות מינוס בגיזרת האוכל, אבל אם מוסיפים את כל יתר הפרמטרים אז החוייה בכללותה היתה מוצלחת מאד. היה כיף לשבת שם ולדמיין כאילו אתה בניו אורלינס לאיזה שעה שעתיים. עם המצאי שיש, לצערנו, בתל אביב של 2018 - זה מאזן לא רע בכלל.











 

Gרר

New member
רק הבהרה קטנה למשהו שאולי לא יובן נכון

"כמעט בכל קוקטייל מושקע שיצא לי לשתות אי פעם בחיים בלט לי לרעה איזה שפיץ של טעם חזק מדי או לא קשור"
כפי שזה נכתב במקור זה נשמע כמו תלונה על הקוקטיילים של הבל בוי, אבל הכוונה שלי היתה לגבי קוקטיילים באופון כללי.
 

25306yosef

New member
ברדיצ'בסקי זה בשבילי נוסטלגיה מראשית שנות ה-90

ממשרד ההפקות שבקומת הקרקע בבניין בברדיצ'בסקי 20 הופק בראשית שנות ה-90 פסטיבל המחולות בכרמיאל. היה זה משרד ההפקות הפרטי של הכוריאוגרף שלמה ממן שכ-10 שנים לאחר מכן יהפוך להיות המנהל האמנותי של הפסטיבל.

משם במשרד בברדיצ'בסקי 20 הפיק הכוריאוגרף יונתן כרמון המנהל האמנותי הראשון של הפסטיבל את הפסטיבלים ביחד עם עודדה כרובי ואחרים.

שם גם הסתובב מר אהרון סלומון המנכ"ל של הפסטיבל ואכל פריכיות אורז ביחד עם ירון מישר שהיה אז מפיק תקליטים לריקודי עם.

איזו נוסטלגיה!!!
 
משעשע, גם אני הייתי שם בשבוע האחרון

החוויה שלי היתה שונה. זה קצת הזכיר לי מופע קסמים, בו הקוסם משתמש באש ובפיצוצים כדי להעלים שפן. אז האש והפיצוצים הם העיצוב והמראה, שבאמת מרשימים מאוד, אבל מחפים למעשה על קוצר היד בכל השאר (כמו ה-VFM) ועל ההיעלמות הכסף מן הארנק. קצת יותר מדי פוזה והתכווננות לאינסטגרם לטעמי, למרות שעליי לציין שרוב השולחן שלנו חשב אחרת. נו, עניין של טעם (ועד כמה מורגלים להוציא המון כסף על מעט, כנראה).

התפריטים ברובם באנגלית בלבד, לא שזה מפריע לי, אבל מרגיש קצת פלצני - כל כך מסובך להכין גם בעברית? גם המלצרים ששירתו אותנו לא ידעו כמעט עברית וביקשו שנדבר באנגלית. אני מורגלת בזה ממילא, אבל קצת מצחיק בעיניי כשנראה שרוב האנשים סביבנו באותו ערב היו ישראלים ששברו את השיניים בניסיון להבין את פירוש רשימת המרכיבים בקוקטיילים שהיתה באנגלית בלבד ממלצרים שלא ידעו לתרגם אותם.

קוקטייל אחד שכמו השאר זכה לשורה ארוכה של טקסט היה בעצם סוג של ויסקי נקי עם "ענן" שערות סבתא מלמעלה ועליו זרזיף בלתי מורגש של רוטב שוקולד, בעלות של בערך 55 שקל. קוקטייל אחר נשמע על פניו מסקרן, אבל שוב - 56 שקל לגודל די קטן וטעם של "נחמד". אגב, טעמתי אותו כי המזמינה אפילו לא התלהבה לסיים אותו.
לחם הבית שוב מציג את ה-DNA של המקום: הגשה מגניבה של לחמניות במראה בריוש נעוצות על מוט ליצירת מגדל עם חמאה המוגשת בצדפה, אבל זה לא היה בריוש אלא די לחמניות סתמיות. "סנדביץ' ציפור" מאוד מרשים ומשובב בעיצוב שלו - מעין המבורגר עוף וקצת סרטן בלחמניה המוגש בכלוב ציפורים בסטייל וינטז' (הייתי בשמחה מאמצת את כלי ההגשה), ובכל זאת לא גדול בהשוואה למחירו של כ-80 שקל. אצלי לפחות זה יוצר את אותה חשדנות כמו "טוסט חד קרן" צבעוני שנועד לככב באינסטגרם ומלכתחילה פחות מכוון את מאמציו אל בלוטות הטעם.
אני הסתפקתי במנת הביצה העלומה עם קרם תירס, אספרגוס וכמהין שלא הורגש כלל וכלל. טעים, לא וואו, אבל יחסית נראה בעל יותר "תוכן" ו-VFM מול כמה וכמה מהמנות האחרות שהגיעו לשולחן.

יש הרבה דיבור על המקום בגלל השירותים. כמה וכמה פעמים נאמר לנו "אתן חייבות ללכת לשירותים" - הלכנו. מין עיצוב קודר-גותי-אפל עם מוזיקה קלאסית, מגניב למדי ברמה העיצובית, לדעתי נהדר עבור theme park או theme restaurant, אבל גם הוא קצת תרם להרגשה שלי של הרבה צלצולים, עשן והסחות דעת ופחות תוכן. השקיעו כל כך בעיצוב, בפסקול, במגניבות וברושם, באווירה, אבל חשוך מכדי לראות את המראה ונייר לניגוב הידיים אין...

לטעמי, יש למקום פוטנציאל, אבל הוא ימצה אותו בתמחור נורמלי יותר, בקצת יותר רוחב יד ויותר דגש על איכות גם בטעם. בינתיים, באקלים הכלכלי הזה, אני מעדיפה להוציא את הכסף על יותר תמורה. "אווירה של חו"ל" אמצא בחו"ל, כנראה בהרבה פחות כסף...
 

Gרר

New member
כתבת יפה, אני אנסה בכל זאת לאזן...

אבל אולי אתחיל דווקא מהסוף: אם המקום היה לגמרי מחפף באוכל, או מגיש מנות מרושלות או לחלוטין לא ראויות, אז ברור שזה היה מעמיד את מופע הקסמים שלהם באור אחר לגמרי וזוכה לדיווח בנימה אחרת.

ה"בעיה" היא שהאוכל שם דווקא לא היה רע בכלל. שתים מהמנות מוצלחות מאד. שתים אחרות היו פחות לטעמי, מהסיבות שכתבתי, אבל אני לא יכול להגיד שהן היו לחלוטין לא ראויות.

להגיד שזה המקום למי שמחפש ערב שבו הדגש הוא על קולינריה? מן הסתם התשובה היא לא. להגיד שהייתי הולך לשם בשביל לשבת עם חברים על בירה או כוס יין ולפטפט? כנראה שגם לא. יש מספיק פאבים שכונתיים שעונים יותר טוב לדרישה הזאת. אבל על המשבצת שלו, שפונה למי שמחפש mood מאד מסויים, הוא מקום מאד מאד מוצלח, ואי אפשר לקחת ממנו את העובדה שהרבה יותר קל לצאת מגוחך לגמרי בנישה שהוא הולך עליה ולמרות זאת הוא מצליח לצאת מקצועי מאד כנגד רוב הסיכויים.

אז נכון, כחלק מהעניין של לתת לאורח תחושה של "גלאמור" אתה חייב להיות קצת פומפוזי, אבל זה חלק מהעניין. ואם בשדרות הוליווד היית מקבלת את זה כחלק מהמשחק אין סיבה להצביע על זה כנגדם רק בגלל שהם בחרו לשחק את אותו משחק בתל אביב, על אחת כמה וכמה שגם האוכל שם לא רע, מה שלחלוטין לא ודאי כשמדובר על מקומות בארץ החלומות. כבר נתקלתי במקרים הרבה יותר מופרכים בארצות הברית של מקומות שכל האוויר מהבלון הנוצץ מתפוגג בשניה שמגיע האוכל.

באשר לתימחור - נקודה כואבת. לפני כמה שנים היתה איזו מגמה שהרבה פאבים הפסיקו למכור בירה בפיינט בתל אביב. התחושה היתה שהבעלים חיפשו איך להגדיל את הרווח והורידו את הכוסות הגדולות שהיו פחות ריווחיות. לשמחתי הטרנד הזה די ירד, אבל במקומו התחילה הפצצה של ברי קוקטיילים, וגם זה לא מרגיש לי כאילו תל אביב גילתה פתאום את נפלאות הקוקטייל אלא הרבה בזכות העובדה שעל כוס שקטנה בהרבה מפיינט אפשר לקחת סכום די מפלצתי של 50, 60 ואפילו 70 שקל.

ובניגוד לבירה, שהיא אותה הבירה, ואמורה להיות פלוס מינוס אותו מחיר, בקוקטיילים אתה יכול לתמחר איך שבא לך כי אין שום קריטריון להשוואה ואף אחד לא יכול לעשות את התחשיב של עלות המרכיבים. ברוב המקרים אתה גם לא יכול לדעת אם שמו וודקה מסוג X או מסוג Y.

וכשכוס של משקה עולה 60 שקל וכל ה"מסביב" ממתג את עצמו בצורה נוצצת ויוקרתית - אז גם את רף המחיר של האוכל אפשר להעלות, ובהתאם לכך מחיר הטרטר שכמות הבשר בו די מינימלית או הסינטה שבה זה אפילו עוד יותר בלט.

אישית, אני פחות עושה חישובי VFM כשאני נמצא במקום כלשהו. גם ככה אני לא מתפרע על בסיס שבועי, אז כשאני כבר יוצא לאכול - אני הולך עם הלב ועם הבטן אם הייתי מקבל חשבון של 350 ולא של 450 לא זה מה שיציל לי את החשבון בנק על הפעם בחודש שאני כבר יוצא לאכול. ואם העוד 100 שקל האלה זה מה שיתן למקום את האויר להתקיים עוד חצי שנה אז שירוויחו. באמת. מכל הלב. גם ככה יותר מדי מקומות נסגרו בשנתיים האחרונות.

בכל מקרה, עד כמה שהבנתי, זו רמת המחירים בברי הקוקטייל של תל אביב, כך שאל ה-M במשוואת ה-VFM אני מתייחס כנתון, ומכאן והלאה השאלה היא רק למקסם את ה-V, ועל פי ההתרשמות שלי, בקטגוריה שלו, המקום מספק Value טוב מאד. האוכל עמד בכבוד בציפיות ממקום כזה ובכל הקשור למסביב הוא היה אלף אלף.

באשר למלצריות דוברות האנגלית? אין לי שמץ של מושג מה נסגר עם זה. גם לנו זה הרגיש מאד מוזר. דוקא תפריט קיבלנו בעברית.
 
כמו שאמרתי, עניין של תקציב וטעם

אני עושה חישובי VFM. אין לי ברירה. זו המציאות הכלכלית שלי. בסופו של דבר, לולא האירוע והחברה לא הייתי בוחרת במקום הזה. ובאופן אישי גם בשדרות הוליווד לא הייתי מקבלת את זה בהבנה רבה יותר. גם אם נשים את העלות בצד, זה מרגיש לי יותר מדי מלאכותי ומצועצע בכוח, אפילו קצת הזכיר לי במראה סוג של "דיסניזציה" (במובן של עיצוב פארק שעשועים מלאכותי) ל-ruin bar שביקרתי בו בבודפשט. אבל כאמור, זה הטעם שלי, לגיטימי כמובן להרגיש אחרת.
אני לא קהל היעד של ברי קוקטייל בתל אביב, אבל את זה ידעתי קודם. אני בכלל לא קהל יעד של קוקטיילים במחירים ישראלים, אז נראה לי שאשאר עם הסיידר שלי בבני'ס :)

האוכל לא מפשל, הוא פשוט מהמנות שכן טעמתי (לא נעים לבקש ביס או לחלוק בגודל המיניאטורי הזה) לא מרשים במיוחד. בעיניי בעלות כזו אי אפשר להיות סתמי עד נחמד. על הבראנץ' דווקא שמעתי טובות מחברים שניסו (גם אם גם שם צוין לא פעם שהמראה מעפיל על הטעם), אבל לישיבה בערב - VFM על הפנים. אם ממש רוצים לטעום את הקוקטיילים, עדיף לבוא בשעת הפי אוור ואז זה עוד הגיוני.
 

Gרר

New member
אה ושכחתי להגיד...

בשירותים לא הייתי
לא יודע אם זה הפסד כזה גדול... אבל סתם, לא ידעתי שיש עליהם דיבור אז לא הלכתי לבדוק .
 

החתולית

New member
הלכתם טרנדי, קיבלתם טרנדי

הבלבוי נחשב לאחד המקומות הטרנדיים ביותר בעיר, עד כדי כך שאתר האינטרנט ועמוד הפייסבוק של המקום, הם באנגלית.
&nbsp
הבראנץ' שלהם אמור להיות טוב.
 

Geralt of Rivia

New member
היינו בבראנץ' שלהם לא מזמן

מזמן לא נהנינו ככה ממסעדה/בר.

אין ספק שיש שם הרבה שואו ו"מגניבות" שמעבר לאוכל או לשתייה. קוקטיילים שצריך ללקק מהכוס תוסף כלשהו כחלק משתייתם (אחד מהם, עם אבקת מאצ'ה, היה נפלא), מרק וישיסואז שמדמה חלב עם קונפלקס (cereal killer בלשון המקום), הלחמניות המשופדות, צ'ייסר בקליפת אויסטר, התמונות האפלות בשירותים, כתר שקיבלה אחת הסועדות (כן) ועוד.

אבל בעיניי זה מוסיף ולא מרגיש שזה "בא במקום". להיפך. כשאני יוצא, במיוחד למקום שהוא לא מסעדה פרופר, אני אוהב לקבל חוויה. אוהב שמנסים לשחק קצת עם האוכל והאווירה, לעשות משהו קצת אחר. אוכל טעים כשלעצמו לא קשה למצוא במקומות הרבה יותר בסיסיים ואני יכול להכין גם לבד.

לא זול בבל-בוי ואני לא בטוח שהאוכל בפני עצמו מצדיק את מחירו. החוויה, לטעמי, כן מצדיקה, אם כי ראוי להדגיש שאם האוכל לא היה טוב, החוויה לא היתה יכולה לתקן. אבל האוכל בסך הכל טוב למדי, הקוקטיילים שדגמנו חלקם סבירים בלבד אבל חלקם מצוינים ומיוחדים, השירות היה נהדר, מהסוג שמורגש שממש משתדלים שיהיה לך כיף. בסך הכל יופי של מקום.
 

Gרר

New member
בוב כתב על זה דיווח שממש עושה חשק לנסות את הבראנץ שם

אמנם יצא לנו ליפול עליהם קודם בערב, אבל הבראנץ שם בהחלט נראה ראוי!
נקווה לנסות מתישהו בקרוב...

מעביר לטיפולה של האישה, שאחראית על ה todo של הבוקר אצלנו
 

prizman

New member
לפי סה"כ הדברים שנכתבו

כולל הנסיונות לכתוב דברים חיוביים ובהתייחס לתמונות שצירפת
די ברור לי שבפעם הבאה שאגיע לת"א אפילו אם אשכור דירה
ברח' ברדיצ'בסקי עצמו אין סיכוי שאכנס למקום אפילו אם ישרוד עד אז.
 

Gרר

New member
גם אני לא הייתי ממליץ על המקום למישהו שבא לביקור מולדת

למישהו שמגיע לארץ לביקור זה לא המקום הכי בוער לבקר בו, ללא ספק.
 
למעלה