כתבה קצרה ולא הכי מדוייקת
להשוות את הטבעת של טולקין עם המטאטאים של פוטר... גם ואגנר לא היה המקור של טולקין, אלא כמוהו שאב השראה ממקור דומה. יש תרגום פיוטי (ואפילו אליטראטיבי) ל'ביאוולף', שהופיע באנתולוגיית אגדות ימי הביניים של בסרמן, אבל התוצאה לא קריאה במיוחד (למרות שהמתרגם הוא דן דאור המוכשר - אליטרציה היא לא חריזה שעוברת בעברית, אם כי טשרנחובסקי ניסה גם בשעתו והפיק משהו מסקרן). ה'מיתולוגיה הבריטית' שבהוצאת 'מפה' מסכם את הסיפור (ברמה מוגבלת למדי, יש לומר), אבל עדיין זה לא הסיפור המלא. כדאי לבדוק תרגומים לאנגלית ברשת, או (וזה עדיף) להשיג את הנוסח הפיוטי החדש והמצויין של שיימוס הייני. אחד מחברי הפורום, 'לגוטל' הראה לי אותו במפגש האחרון שערכנו בתחילת הקיץ, וזה אכן משהו: גם אומנותי וגם ברור וקריא.
