לא רק אמיתי, אלא גם חשוב !
מה שחשוב בסיפור המפות הוא לא עצם קיומה של תופעה -- אלא העובדה (הסוציולוגית) הנעלמית פעמים כה רבות מהתודעה, שהמון המון דברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם, הם למעשה תוצר של תהליך תרבותי-היסטורי מסוים. מפות הן דוגמא אחת. יש עוד הרבה: זמן - לא רק מי קבע את החלוקה לדקות ושעות, אלא מי קבע את ההגדרות של שעות עבודה ושעות פנאי, חשיבות הזמן בניהול החיים, עבודה לפי שעות ועוד. יהודה שנהב כותב בצורה מרתקת על הנושא בספר שלו 'מכונת הארגון'. גיל - מי קבע מה קורה בגיל הילדות, הנעורים, הבגרות והזקנה ? הרי עד לפני 100 שנה לא הייתה 'ילדות' אמיתית, כשילד מהמעמד הבינוני ומטה היה גדול פיזית מספיק בשביל לצאת לעבודה, הוא עשה זאת, בעוד ילדים מהמעמד הגבוה לא עבדו מעולם. משבר גיל הנעורים הוא תופעה חדשה יחסית. וכך גם 'שנות הזהב', פשוט כי עד לפני כמה עשורים אנשים חיו הרבה פחות, מה שאגב גם מסביר חלק מהמשברים במערכות הפנסיה, אשר קבעו את גיל הפרישה על 65 אי שם בסוף המאה ה-19, אז היה זה גיל המוות הממוצע... וזה רק בקצרה... פוקו כתב על מערכת המשפט והענישה בצורה מפליאה (מעניין למי שאוהב את חוק וסדר (-: ) וגם על מיניות. גוף - לפני 200 שנה דווקא שמן היה נחשב בריא, כי זה העיד על מספיק כסף לאוכל, בעוד הרזה בד"כ היה חולני מחוסר תזונה... לא חסר. בקיצור- בעיני, הברקה טלביזיונית מעוררת מחשבה, וטוב שכך !
ואוף, אני רוצה לשמוע את הנאום של טובי למפגינים. אני רוצה לשמוע אותו מספר להם על ימי ההפגנות העליזים שלו
וג'וש
אין לו מה לעשות כל הפרק, משעומם
