blast from the past
(הרעיון בא לי ממשהו שהתפתח בפורום אחר...) יש לכם איזה ספר/סיפור/משפט שאתם זוכרים מהילדות? כלומר משהו שאתם הולכים איתו עד עכשיו...? ספר/סיפור שממש השפיע עליכם... לטובה או לרעה?... שסיפרו לכם אותו והתעצבנתם/התרשמתם וכו'?... אני אסביר. אני זוכרת את הסיפור "וצוצון נשאר ברצון". סיפור בהחלט חביב על ילד קטן וחמוד שרצה כל מיני דברים בלתי הגיוניים, את הירח בצלחת שלו, או כשהיה בוקר, רצה שיהיה לילה, זה של דבורה עומר לפי דעתי. אקיצר, הוא כל הזמן רצה דברים בלתי הגיוניים, אמא שלו הסבירה לו למה זה בלתי הגיוני, ו... "צוצון נשאר ברצון", זה היה המוטיב של הסיפור, שחזר כמה פעמים. אמא שלי משום מה, מאוד, אבל מאוד אהבה להקריא לי את הסיפור הזה, וגם די חזרה כמנטרה על "וצוצון נשאר ברצון" כשרציתי משהו והוא לא ניתן לי. (עכשיו, אני רציתי, לפחות כך נדמה לי דברים הגיוניים, ככה שזה ממש מעצבן). בכל מקרה, עד היום אני משתמשת במשפט הזה לפעמים... לפני כמה זמן, בעצבים, כי זה הרי לא הגיוני שאם אני ארצה, זה לא יצא, אולי בגלל זה אני שואפת לעצמאות ולפרפקציוניסטיות... ולפעמים במרירות צינית, לאור אהבתי לכל מיני גברים בלתי מושגים שכאלה... האמת, עכשיו כבר עברה המרירות... אבל אני עדיין משננת את המשפט הזה... הרבה בשביל לצחוק על עצמי... אז, מה איתכם? יש לכם "מנטרות" שכאלה?...
(הרעיון בא לי ממשהו שהתפתח בפורום אחר...) יש לכם איזה ספר/סיפור/משפט שאתם זוכרים מהילדות? כלומר משהו שאתם הולכים איתו עד עכשיו...? ספר/סיפור שממש השפיע עליכם... לטובה או לרעה?... שסיפרו לכם אותו והתעצבנתם/התרשמתם וכו'?... אני אסביר. אני זוכרת את הסיפור "וצוצון נשאר ברצון". סיפור בהחלט חביב על ילד קטן וחמוד שרצה כל מיני דברים בלתי הגיוניים, את הירח בצלחת שלו, או כשהיה בוקר, רצה שיהיה לילה, זה של דבורה עומר לפי דעתי. אקיצר, הוא כל הזמן רצה דברים בלתי הגיוניים, אמא שלו הסבירה לו למה זה בלתי הגיוני, ו... "צוצון נשאר ברצון", זה היה המוטיב של הסיפור, שחזר כמה פעמים. אמא שלי משום מה, מאוד, אבל מאוד אהבה להקריא לי את הסיפור הזה, וגם די חזרה כמנטרה על "וצוצון נשאר ברצון" כשרציתי משהו והוא לא ניתן לי. (עכשיו, אני רציתי, לפחות כך נדמה לי דברים הגיוניים, ככה שזה ממש מעצבן). בכל מקרה, עד היום אני משתמשת במשפט הזה לפעמים... לפני כמה זמן, בעצבים, כי זה הרי לא הגיוני שאם אני ארצה, זה לא יצא, אולי בגלל זה אני שואפת לעצמאות ולפרפקציוניסטיות... ולפעמים במרירות צינית, לאור אהבתי לכל מיני גברים בלתי מושגים שכאלה... האמת, עכשיו כבר עברה המרירות... אבל אני עדיין משננת את המשפט הזה... הרבה בשביל לצחוק על עצמי... אז, מה איתכם? יש לכם "מנטרות" שכאלה?...