Bob Marley Week בפורום רגאיי תפוז

[שיידי ראנקס 10]

Bob Marley Week בפורום רגאיי תפוז ../images/Emo43.gif

הפורום הזה קצת נרדם, אז בואו נעשה עם זה משהו!

מה קורה חברים? השבוע, בג'מייקה ובכל העולם בעצם, אנשים יציינו את יום הולדתו של המלך, האיש שהפיץ את בשורת הרגאיי ברחבי העולם, שפרץ את כל המחסומים, וכמו גדולים אחרים מצא את מותו בטרם עת, במקרה שלו מסרטן קטלני. גם בישראל יציינו את יום ההולדת ה- 64 של בוב מארלי, והשנה במספר לא מבוטל של אירועים. המון אומנים חוצי ז'אנרים יופיעו על כל מיני במות, אנשים שאנו לא נוהגים לראות בכל דאנס סטנדרטי יגדשו את המועדונים, מהקטן ועד לגדול ביותר, כדי להתייחד עם זכרו של מי שבמספר המועט של שנות הקריירה העולמית שלו עשה את המהפכה ששינתה את פני המוזיקה העולמית. נכון, קל מאוד להיות ציניים, ורובנו (כולל אותי) לא מאזינים לו על בסיס יומי, עוד פחות לאלבומיו היותר נפוצים ומאוחרים. ואפשר להגיד שבוב היה אומן סופר מסחרי שרצה רק לזכות באהדת הקהל בעולם. העניין הוא שכאן, בשונה ממקרים של אומנים אחרים, לא יהיה באמירות כאלו כדי להוריד מערכו של בוב, להיפך. מדובר באומן שבאופן מכוון ומתוך רצון להגיע לתודעה עולמית (ובעיקר לקהל באמריקה ובאנגליה), שינה את הכיוון המוזיקלי שלו כך שהוא יוכל להתאים לאוזן שאינה מסוברת ברגאיי. זה מה שגרם לכל כך הרבה אנשים בעולם לאהוב ולהעריץ, עד היום למעשה, את בוב מארלי, האגדה. מצחיק, אבל דווקא במדינה כמו ג'מייקה, שאני אישית הייתי בטוח שאנשים בה שמעו כל כך הרבה מארלי שלאף אחד כבר לא אכפת. דווקא שם השיר שפתח לי את הבוקר הראשון באי (שהיה במהלך שבוע בוב מארלי שמצוין באי מדי שנה) היה Buffalo Soldier והקריין אמר: "sounds just like yesterday. but guess what? more then 25 years ago..." אנשים באי לא שוכחים את בוב, ולא שוכחים לו את כל הדברים הטובים שהוא עשה למען האי בימי חייו. לא כולם יודעים, אבל יום ההולדת שלו הוא יום חג לאומי (!) שנחגג בכל מקום באי - בחופים, בפינות הרחוב, במועדונים הסוערים של קינגסטון, כמובן בסיינט אן מולדתו. גדולי האומנים עולים על במות שונות שמוקמות באי ומקדישים הופעות לזכרו של בוב, ואירוע השיא הוא העלייה לקברו אני רוצה להקדיש את השבוע הזה בפורום למשפחת מארלי לדורותיה, בראש ובראשונה לבוב כמובן. אבל השנה השבוע הזה צריך להיות מוקדש גם לזכרה של סדלה מארלי בוקר, אמו של בוב, שנפטרה בשנה החולפת, לאחר חיים ארוכים ועמוסים. יהי זכרה ברוך. במהלך השבוע יעלו על ידי (ומקווה שלא רק אההמ אההמ) כל מיני שרשורים מעניינים בהקשרים שונים למארלי - מחוות, שירים עתיקים של בוב והמקוננים שלא כולם מכירים, ועוד כל מיני. הייתי שמח אם להודעה הזו כל אחד כאן בפורום יכתוב משהו, לא משנה מה. מה בוב מארלי מסמל עבורו, מה היה הטיון הראשון של מארלי שזכור לכם ששמעתם, מה הדבר הכי מטורף שהייתם עושים בשביל לראות הופעה של בוב (היחיד שידוע לי שראה אאל"ט זה גיל בונשטיין). ולסיום פרט מעניין שהפתיע אותי בטירוף: בטיול שעשיתי באי לפני הצבא, הלכתי כמובן למוזאון בוב מארלי (למרות שמי שהתארחתי אצלו אמר שזה קומרשל שיט), ובסוף הסיור מגיעים שם לחדר מלא בפוסטרים ישנים מכל העולם, במלא שפות, שפרסמו הופעות של בוב ומופעי מחווה. ובמרכז אחד הקירות - פוסטר מישראל! שאני מנחש שנתרם על ידי גיל ראסטה. פוסטר למסיבת מחווה שנעשתה לבוב לציון 3 (?) שנים לזכרו. היה מרגש לראות... יאללה, עכשיו תורכם. ושיהיה שבוע מצוין!!!

 

[שיידי ראנקס 10]

אה, רק הבהרה קטנה לפני שמתחילים

השרשור לא נועד למטרות פרסום אירועים לזכרו של בוב, לשם כך יש שרשור אירועים כמה הודעות מתחת, וכולם רואים גם אותו, מבטיח. הודעות שיפרסמו אירועים בשרשור זה, ימחקו ללא הודעה מוקדמת. וזהו, תתחילו להפציץ

 

[vigiman]

רק בנאדם אחד

יכול לאחד בצורה כזאת ילדים ומבוגרים ,ערסים ומאסיב ,סטלנים שחזרו מהודו ואנשי עסקים רציניים, כוסית מרמת אביב וגטו יוט מדאונטוון קינגסטון רוברט נסטה מארלי פונה לכולנו,בהתעלמות מוחלטת מאותם הגדרות וסטראוטיפים - מאדם לאדם,מאדם לג'ה.ONE LOVE המכנה המשותף שמביא את כולנו פה לפורום הזה הוא האהבה לרגאי ,ונכון שלכולנו נמאס שרוב האנשים חושבים שרגאיי זה לא יותר מבוב מארלי,מה שנכון אבל אחרי הכל הבן אדם הזה אחראי להפצת הבשורה כמו שאומרים,מי שאחראי לביטוי רוטס רוק רגאיי,שחשף לעולם המערבי את המוזיקה הג'מיקנית בגדול,יותר מזה - מי שניסה לשבור חומות של גזענות ושנאה בעזרת מוזיקה. ,אומן ענק וגאון מוזיקלי,איש חיובי עם תובנות ופילוסופיות של חוכמה שמלווה בניחוח של תבשילים קאריביים שבושלו על ידי סדלה ז"ל בדירה הממשלתית בטרצ'טאוון וריח של סנסימיליה מתוקה, ראסטה מאמין ובקיא בתנ"ך,אב למספר לא קטן של ילדים בעל ומאהב להרבה נשים,לוחם חופש,אדם פשוט אך מצד שני סמל והשראה לרבים על הגלובוס הזה. מארלי הוא הרבה דברים ומי יודע מה הוא יכל לעשות עוד אם היה עדין חי,אבל יותר מכל הוא בשבילי האמונה וההוכחה של לא לוותר- של לעלות להופיע עם קליע בגוף,הכל בשביל המוזיקה! ויותר בקלילות.. הוא המקצב של רגאיי שורשי בבוקר שבת מלא שמש בים i know http://www.youtube.com/watch?v=Ccmcxu4L2hM שיר שלא שוחרר כפי שתוכנן בראסטאמאן וויבריישון,אך שבועות ספורים לפני שנפטר החליט בוב לשחררו,השיר מלווה בתמונה של בוב בתקופה שלפני מותו כשהמאבק בסרטן ניכר על פניו slave master http://www.youtube.com/watch?v=JlTFBHHF3IQ בוב נזכר בעבדות,היסטוריה שחורה תרתי משמע, שיר יפיפה מבחינת מילים והרמוניה לא יכלתי לסיים תהודעה עם התמונה העצובה שבקליפ לאיי נו מהדהדת לי בראש,אז צירפתי את התמונה המוכרת והמפורסמת שלו עסוק בגילגו להספליף, מחייך. במצבו הטבעי יס ראסטה

 

[Carcass]

אני זוכר את הפוסטר המדובר בהופ רוד..

היו שמה שני חדרים עם פוסטרים וגזרי עיתונים נתחיל מזה שמבחינה מוזיקלית,באופן אישי לדעתי היו יותר טובים. אבל אי אפשר להתעלם מהתרומה העצומה שלו,גם להכרה עולמית של המוזיקה,חשיפה של האי עצמו שלא הייתה קיימת ברמה כזו עד אז,הקישורים שהוא עשה בין מנהיגי המפלגות וניסיונות השכנת השלום באי ובכלל,כמה מגה-סטארים שחורים היו עד אז?אפשר לסגור על שתי ידיים בקושי... במוזילאום בניין מיילס,ממש חצי מטר מארון השיש קיימת עמדה עם מזכרות שמבקרים מכל העולם השאירו לבוב(גם אנחנו),מבחינתי היה שם מאוד מרגש לראות כל מיני חפצים,פלאיירים,כתובות,שרשראות ומה לא(היו שם גם כמה בעברית). לסיכום,לינק ל BAD CARD , הצ'ון האהוב עליי של בוב מאז ומעולם. תמונה מניין מיילס,ממש מחוץ למוזילאום,המילים שכתובות מאבנים אומרות הכל. שיהיה לכולם אחלה שבוע(שלושה מבחנים בלאטקלאט). bless

 

[ב ז ו ק ה]

One LOVE!

יוזמה מבורכת גיל, כל הכבוד. אני יוצא מנקודת הנחה שרובינו כאן מכירים את הסיפור של האומן המדהים הזה שאיחד את העולם סביב יצירותיו. בלי להגזים מדובר באחד היוצרים החשובים של המאה ה 20 שהשירים שלו ימשיכו לחיות ולהתקיים עוד עשורים רבים.. משהו ברוח ובחדשנות שהוא הביא עימו לעולם הזה ממשיך לרתק אנשים - מזקן עד צעיר. משהו שלעולם לא יאבד מהרלוונטיות שלו. הסוד כנראה טמון אי שם בין המקצבים המדהימים והמילים הנוקבות וכמובן שבמקרה שלו השלם הוא הרבה יותר מסכום חלקיו. יצירות מופת מדהימות וכמויות יצירה אדירות שממשיכות לרתק מעריצים אדוקים ואוהבי מוזיקה באשר הם. הוא האדם שפרץ את גבולות מדינתו הקטנה עם מסר של אחדות באחת התקופות הקשות והסבוכות בעולם. אני רציתי להתייחס בעיקר להשפעה והכוח שהיה לבוב וליצירה שלו - כוח שסחף אחריו רבבות בתקופת משבר קשה בארצו. הוא האדם שהצליח לאחד ולהעלות על במה אחת שני מנהיגים ממפלגות יריבות בשעה שג'מייקה הייתה על סף מלחמת אזרחים, במסגרת וואן לאב פסטיבל ב 1978...(קטע שמרגש כל פעם מחדש) העובדה הזו רק מלמדת מהו הכוח האמיתי של המוזיקה ועד כמה היא יכולה להשפיע. הארוע הזה נכנס לספרי ההיסטוריה וראוי ללמוד ממנו. בוב מארלי הוא דוגמה ומופת למעלות שיש לאנושות יש להציע. בלי להגזים בכלל. אלבום אהוב: Exodus (1977 וכמובן עוד הרבה שירים שקצרה היד מלפרט. שבוע מעולה לכולם

 

[xXx Shiraz xXx]

Woah איזה ת'רד ../images/Emo168.gif

שֹהם You made my eyes wet יש שירים ששומעים פעם בשנה ו I KNOW הוא לגמרי חלק מהיכל התהילה הזה...מרגש! לא יודעת עד כמה יש לי להוסיף על כל מה שנאמר, רק אציין שכל מילה בסלע ואני חושבת שמעבר לאהבתי הבלתי נלאית לדאנסהול - לבוב מארלי יש קרדיט על הרבה אספקטים בחיי כיום.. הפריצה הזו, מעבר לגבולות ג'מייקה, מעבר לגבולות דעות פוליטיות, מעבר למגדר צבע גזע או דת.. בוב מארלי היה תקדים ולגיטימציה לכל סוגיית שחורים עתידית (בעיניי זו לא גוזמה..)... אני חושבת שבוב הוא דוגמה אדירה לכוחה של מוזיקה ושל המסרים שמעבירים דרכה, על כן אני מעריכה אותו ואת פועלו לבלי שיעור RIP האלבום האהוב שלי של בוב הוא UPRISING מכלול השירים בתוכו פשוט נוגע בי.. אל תשאלו חח (ד"א אלעד לדעתי פעם דסקסנו על כך שאנחנו חולקים אהבה לשיר באד קארד, וברצוני לציין שוב שעד שהכרתי אותך חשבתי שזו סטייה רק שלי חחחח

) בקשר לצ'ון האהוב עלי- RAT RACE. קשה לי להסביר. גם קונקריט ג'אנגל עושה לי את זה

ומשהו קצת אקטואלי שבאמת מוכיח ש BOB LIVES אני חושבת שמעבר למוזיקה שלו שהיא EVER LASTING, הוא השאיר לנו כמות לא מבוטלת של אמנים ואני חולקת על מי שאומר הם התפרסמו בזכות אביהם- הכישרון בזכות אבא , אבל ההצלחה היא בזכות ולא בחסד.. סטיבן הוא אחד הפייבוריט שלי

 

[xXx Shiraz xXx]

וגם

השיר WAR שמעבר למילים העוצמתיות, אני חושבת שהוא מאוד מעניין מוזיקלית

Until the philosophy which hold one race superior And another Inferior Is finally And permanently Discredited And abandoned - Everywhere is war - Me say war. That until there no longer First class and second class citizens of any nation Until the colour of a man's skin Is of no more significance than the colour of his eyes - Me say war. That until the basic human rights Are equally guaranteed to all, Without regard to race - Dis a war. That until that day The dream of lasting peace, World citizenship Rule of international morality Will remain in but a fleeting illusion to be pursued, But never attained - Now everywhere is war - war. And until the ignoble and unhappy regimes that hold our brothers in Angola, In Mozambique, South Africa Sub-human bondage Have been toppled, Utterly destroyed - Well, everywhere is war - Me say war. War in the east, War in the west, War up north, War down south - War - war - Rumours of war. And until that day, The African continent Will not know peace, We Africans will fight - we find it necessary - And we know we shall win As we are confident In the victory Of good over evil - Good over evil, yeah! Good over evil - Good over evil, yeah! Good over evil - Good over evil, yeah!

 

[LuNaTiC]

זה מטורף. גם אני חשבתי שזו סטייה שלי...

השירים האהובים - bad card ו - concrete jungle, ככל הנראה.

 

[שיידי ראנקס 10]

סחטיין עלייך שירזיל!

חידשת לי עם הוידאו של וויל איי אם ושריל קרואו בהשבעה של אובמה, לא יצא לי לראות עדיין. הביצוע עצמו לא משהו, אבל עצם המעמד...

 

[Carcass]

עוד תמונה מניין מיילס..

הדלת של המוזילאום...

 

[Carcass]

אבן המחשבות...

 

[שיידי ראנקס 10]

איזה יופי של תגובות!

יאללה עוד! גם קולות שלא שומעים כאן כל הזמן בבקשה!

 

[Chronicle]

שלום, הגעתי לכאן מהעמוד הראשי...

מקווה שגם עוברי אורח מתקבלים כאן

הרומן שלי עם רגאיי התחיל עם בוב מארלי. אני זוכרת שמכר שלח לי קאבר של מישהו ל-three little birds (איך לא, השיר המוכר ביותר שלו, שכמובן הכרתי מילדות). שיטוטים אינטרנטיים הביאו אותי להתעניין, ולהאזין. אז בהתחלה הייתי כמו כולם – מדי פעם מוציאה את legend מהבוידעם, מאזינה ל- three little birds ול- buffalo soldier, אולי גם ל-I shot the sheriff וחוזרת לחיי. יום אחד, באחת ההאזנות האלו, ניגנתי שיר שדילגתי עליו רוב הזמן – אקסודוס. מצאתי את עצמי תוהה יותר ויותר על קנקנו של מארלי, ולבסוף הנחתי ידיי על הדיסקוגרפיה שלו. עברתי אלבום אלבום, מתחילת הקריירה ועד סופה, ומצאתי עולם שלם של מוסיקה, ואיזה משהו, המשהו הזה, הרוח החיה של אדם שיש לו קשר מיוחד עם העולם. בעבור אישה, מבט אחד בתמונות של הגבר עם העיניים הנוצצות גורם לה לתהות איך זה היה מרגיש להביט בעיניים האלו במציאות, ולהצר על כך שכבר לא ניתן. אני אולי טיפוס רגשן, אבל הסיפור שלו, האומץ שלו, הכאב שלו, והמוסיקה – מוסיקה שיכולה להרקיד גם הרים, נוגעים ללבי באופן מיוחד. במילים פשוטות אבל חכמות להפליא, במנגינה שעוברת בכל הגוף, האיש הזה – שראוי להיקרא נשמה קאריבית, הפך לאחד האמנים האהובים עליי. בנוגע לשיר אהוב...קשה כל כך לבחור, אבל תמיד הייתה לי פינה חמה בלב לשיר הזה

 

[ב ז ו ק ה]

וולקאם!

תרגישי בבית ותודה. אנחנו בדף הראשי? יאמאן!

 

[שיידי ראנקס 10]

אכן כבוד גדול...

ולכל אורחינו מהעמוד הראשי, אתם בהחלט תמיד מוזמנים אלינו. לא משעמם פה! (לפחות לא יהיה אם תצטרפו אלינו

)

 

[Carcass]

../images/Emo8.gif

 

[bitanet]

BOB MARLEY

ברצוני לשתף אתכם בחוויה שהיתה לי לפני כ- שש שנים, אני חובב בוב מארלי מושבע מכיר את מרבית השירים חלקם הגדול בעל-פה, במסגרת עבודה הייתי צריך לטוס לאיים הדומיניקנים לעשרה ימים. כשהגעתי הייתי בטוח שאכלתי אותה, אי לא מפותח בקושי כבישים (איבדו לי את המזוודה) ולכל מקום שפניתי על מנת לנסות להסדיר את הבלאגאן אנשים בקושי התיחסו אלי הכל לאט לאט לא קלטתי בהתחלה את התמונה. בסופו של דבר הגעתי למלון אחרי מקלחת טובה יצאתי לארוחת ערב במסעדה של המלון ולהפתעתי הרבה להקה מקומית ניגנה ערב שלם ממבחר שירי בוב מארלי כמובן שלא התאפקתי והצטרפתי ממקומי בשולחן בקטעים הטובים כל צוות המלון התאסף לראות את הפלא של הלבן ששר שירים של בוב מארלי ואז הכל הסתדר לי בראש כל השאנטי של האנשים הכל ברור האנשים שם פשוט חיים את בוב מארלי בלי דאגות בלי באלגאן הולכים ושרים ברחוב בצורה הכי טבעית שיש כאילו כך זה צריך להיות, הייתם צריכים לראות את גן העדן הזה בכל מקום ולכל מקום שאתה הולך מתנגן לו שיר אחר של בוב מארלי. השיר שאני הכי אוהב זו שאלה מאוד מכשילה לפחות שכל הנוגע לרב אמן הזה ובכול זאת אציין את Coming In From The Cold "It's you - it's you - it's you I'm talkin' to - Well, you (it's you) - you (it's you) - you I'm talking to now. Why do you look so sad and forsaken? When one door is closed, don't you know other is open? "

 

[babaroots]

מסה קריטית...../images/Emo184.gif

בעולם שמצד אחד יש בו אנשים כוחניים בעלי אינטרסים מושחתים ומצד שני עולם שבוחר במנהיג בשם אובמה שאולי יביא שינוי... יש אדם שהתחיל מבחינתי בעולם את המהפכה של דם אחד - גורל אחד - אהבה אחת בוב מארלי היה ועדיין נישאר האומן ואחד המנהיגים הבלתי מעורערים של תנועת הראסטה ומוסיקת הרגאיי שנותנת תרופה ומסרים לנשמה... כשהתמכרתי לרגאיי בתחילת העשור ידעתי עליו אבל לקח לי קצת זמן כדי באמת להבין את הגדולה שלו כששמעתי לראשונה את האלבום AFRICA UNITE לאחר מכן בהולנד ההיתי שומע כל יום בבוקר בדרך ללימודים ולמבחנים את האלבום שפירסם אותו CATCH A FIRE כשחזרתי לארץ לפני שלוש שניםהפסקתי כמעט לגמרי לשמוע אותו אבל תמיד שאני חוזר אליו נדלק הניצוץ... אני אוהב המון שירים שלו ומכיר הרבה מהם בעל פה אבל WAR שהוא שיר שמבוסס של נאום של המלך סלאסי שנאם לפני האומות המאוחדות הוא לפי דעתי השיר שמעביר את המחאה של הכללית ובמיוחד של השחורים בצורה חזקה... לא זכורה לי שנה כמו השנה הנוכחית בה חוגגים לבוב מארלי יום הולדת 64 בהמון אירועים קטנים וגדולים בכל הארץ מהלילה ברחובות אח"כ בי-ם, בת"א, בב"ש ובצפון... כל השבוע עד סוף החודש!!! חגיגות אלו מסמלות בעיני את הניצחיות במוסיקה שלו ואת המסרים שלעולם לא ישכחו.... ושיעזרו להתפתחות של מסה קריטית של אנשים שרוצים להמשיך ולהביא שינוי של ערכים טובים לעולם כבוד גדול לכל ההפקות , לשיידי על הכתבה ולכל המאסיב על התגובות!

 

[DuBsYs]

מארלי בשבילי

גם לדעתי יש אומני רגאיי הרבה יותר מעניינים מבוב מארלי, אבל בכל זאת, מדובר באומן ענק. יחד עם זה שהוא חשף את העולם המערבי לרגאי הוא העביר מסר של תקווה לעתיד טוב יותר למיליוני אנשים בעולם השלישי. המותג שנקרא בוב מארלי מפורסם כמעט כמו קוקה קולה, בכל פינה בעולם השם בוב מארלי מתקשר למסרים של תקווה, חופש, שלום ואהבה, מסרים שרלוונטים מאוד גם בימינו ולצערי לא באים מספיק לידי ביטוי במוזיקה שנעשית היום ובכלל. בקיץ האחרון הייה אירוע מיוחד לא רחוק מהתחנה המרכזית הישנה בת"א. זה הייה אירוע שלא פורסם בשום מקום, יוזמה של גיל ראסטה וראס לומומבה. אייל קונגו הגיע עם הסאונדסיסטם לחצר של בנין, מקום שמשמש בית קפה של פליטים מאפריקה. הרעיון הייה לבוא ולנגן רגאיי לאנשים האלה, שלרובם סיפור חיים טראגי שהביא אותם לברוח מהבית שלהם ולצאת למסע ארוך ומסוכן לעבר עתיד טוב יותר, רבים מהם איבדו בני משפחה וחברים. הייה באירוע הזה וייב מיוחד, החבר'ה האפריקאים מאוד שמחו על הסשן שהתארגן בבית הקפה שלהם אבל רובם לא ממש התחברו לרגאיי שאייל ניגן. אבל ברגע שאייל ניגן בוב מארלי תוך שלוש שניות הרחבה התמלאה, המון אנשים רקדו, שרו את כל המילים והייו מאושרים. מדהים הייה לראות את זה ולהיות שם, בשבילי זו הייתה דוגמה יפה לכוח של המוסיקה להעביר מסרים אוניברסלים. אני מצרף פה קישור להקלטה שנעשתה ב1990 בכפר באתיופיה, זה טריביוט ל-Three Little Birds, צריך לשמוע בשביל להבין איך המוסיקה של מארלי הפכה עם השנים למשהו כלל עולמי, כל מילה נוספת מיותרת. אני לא זוכר מה הייה הטיון הראשון של מארלי ששמעתי אבל אחד הראשונים הייה- sun is shining, הפקה של לי פרי מ1973. ההפקה המיוחדת מאוד של לי פרי תפשה לי את האוזן מייד. סנטה דייויס (אחד המתופפים היותר מוקלטים ברוטס הג'מייקני) שהקליט את השיר הזה סיפר בראיון שבזמן הקלטת הסשן לי פרי לקח לו את ההי-האט (המצלתיים שיש במערכת תופים) ואמר לו למצוא דרך לנגן את השיר ללא הי-האט. גם הסאונד של הבאס בשיר הזה מאוד מיוחד, יש לו איזה דיסטורשן אנלוגי מיוחד מאוד.

 

[DuBsYs]

הלינק

http://www.zshare.net/audio/550750574f708ba1/