boker tov

boker tov

העולם נראה אחרת פתאום למרות שהוא לא יודע שאני קיים רק הגשם נשאר שמח אין כמו הגשם לשמח אותי ואיתך בגשם במעיל ניילון כחול ברחובות בשפה זרה עמדתי באמצע הלילה אל מול הנוף שמאות בשנים נלחמים עליו גשם יורד על האבנים והקשתות נשבר באור היקרות האור שהאיר את שערך ועינייך כמו מחייך בציניות אליי והאבנים שראו כבר הכל אהבה דם ותמרות עשן אומרות לי בשתיקה רועמת את שידעתי תמיד וגם אם זה רק אני ורק בתוכי זה נשמע לי אמיתי כאילו קול של בן אנוש לוחש מבין החומות מבין הסדקים ואיש אחד עמד שם מתפלל הביט בי וחייך הקיר דיבר אל שנינו וכל אחד שמע את מה שהוא רצה כמו תמיד...
 
לה

לאישה שהייתה איתי לאהבה שבערה בי ושרפה הכל לחברה שהייתה לי לזו שאיבדתי
 
למעלה