וביקורת של על פרינס (פורסמה בטיים
אאוט תל אביב) Prince Musicology n.m.c " פרינס ? הוא גאון, פשוט גאון. יש לו את כל מה שהיה לג'יימס בראון ואת כל מה שהיה לי רק הרבה יותר טוב. הוא המוסיקאי הכי מחונן שאני מכיר, הוא יודע לנגן על כל כלי ולנגן עליו טוב. פרינס הוא הבן אדם הכי fאנקי שאני מכיר." ג'ורג' קלינטון- אחד משני האבות של הfאנק. לאחר סכסוך ארוך עם חברת "וורנר", חברת התקליטים שבה הוא הוציא את כל הלהיטים שלו, שבמסגרתו הוא עשה להם "דווקא" ושינה את שמו ל"סימבול", ולאחר שהוא המשיך לעשות מוסיקה מצוינת והפיץ אותה עצמאית דרך מועדון המעריצים שלו באינטרנט, פרינס חוזר עם אלבום חדש בחברת תקליטים גדולה, קולומביה של סוני. עבור המעריצים השרופים האלבום הזה ישמע כמו המשך טבעי למה שהם שמעו ממנו בתקופת המחתרת לכל השאר מצפה הפתעה גדולה ונעימה, או הו כמה שהיא נעימה. "מיוזיקולוג'י" היא פיסת המוסיקה הנפלאה ביותר שאוהב מוסיקה שחורה, ולא רק שחורה, היה יכול לצפות לה. פרינס של "לאבסקסי" ושל "גשם סגול" ושל "Sign 'O' the Times" חוזר והוא מופלא ורענן כתמיד. החל בקטע הfאנק המרטיט ישבנים ולבבות Musicology שפותח את האלבום החדש ועד reflection, בלדת מיד טמפו מקסימה שסוגרת אותו, פרינס מדגים את שלל כישרונותיו ככותב, מלחין ומבצע. כל שיר באלבום הקאמבק המשובח הזה הוא פנינה מוסיקלית. שירים המנוניים כמו a million days ו cinnamon girl , קטעי פופ מתfאנקקים כמו dear Mr. man או if eye was the man in your life מזכירים, למי שאולי שכח, באיזה מוסיקאי עילאי מדובר כאן וזה עוד לפני שהזכרנו בכלל את ההרמוניות המושלמות שהוא מתמחה בהן ושנמצאות כאן בשפע. מיוזיקולג'י, כבר עכשיו, הוא אלבום השנה שלי. קשה לי לחשוב, גם בתסריט האופטימי ביותר, על אלבום שיצא השנה ויתעלה על החזרה המופלאה של פרינס לפסגה הגבוהה ביותר של הקסם.