BUSH

[illusionist catfish]

BUSH

מה דעתכם? אני אומרת שיש להם כמה שירים ממש מצויינים (glycerine, superman) והשאר בסדרי כזה

 

[Charlotte]

טוב,

אני לא שמעתי מספיק דברים שלהם (אין לי אפילו שיר אחד שלהם על המחשב, כמה מביך, ואני כבר לא מדברת על רכישת אלבומים), כך שאני לא בדיוק יכולה לגבש דעה עליהם. אני מכירה את Swallowed, שזה שיר יפה, ואני דיי אוהבת אותו. People That We Love הוא שיר כזה בינוני, לא משהו. ויש עוד שיר אחד שלהם, שגם אהבתי, אבל אני לא זוכרת איך הוא נקרא

. ובזאת מסתכם הידע שלי לגבי הלהקה הזאת. oh the shame.

 

[משה נוסבאום]

בוש הם בעיקרון להקת

פוסט-גראנג´, ולכן לא נראה לי שהם ממש מתאימים לפורום הזה, אבל מילא. לא אני אקבע אם יש מקום לדון בהם פה. בכל אופן, הקריירה של בוש התחילה ברגל ימין, עם אלבום בכורה ענק, Sixteen Stone, שיצא ב-1994 וכלל בתוכו כמה שירים ידועים ומומלצים: Everything Zen, Little Things, Machinehead, ומעל כולם Glycerine. אח"כ, הוציאה הלהקה ב-1996 את אלבומה השני, Razorblade Suitcase. לצורך הפקת האלבום שכרה הלהקה את Steve Albini, מפיק על שהפיק, בין השאר, את In Utero של נירוונה ואת Surfer Rosa של הפיקסיז. כמובן שבוש רצו לשאוב השראה משתי הלהקות הללו, עד כדי כך שהם אפילו שכרו את שירותיו של האיש שעיצב את העטיפה ואת החוברת הפנימית של Surfer Rosa, ששמו Vaughn Oliver או משהו כזה. בכל אופן, האלבום קיבל ביקורות פושרות עד קרות, כשהדבר הטוב ביותר שיצא ממנו הוא הלהיט הענק Swallowed, בזכותו גם זכה האלבום להצלחה מסחרית. לאחר מכן, בשנת 1997, הוציאה הלהקה אלבום רימיקסים מיותר, בשם Deconstructed, שלא סיפק את מעריצי הטריפ-הופ והדראם אנ´ בייס משום שהיה פשטני מדי, ולא סיפק גם את מעריצי בוש, משום שהיה שונה מדי. בשנת 1998 הוציאה הלהקה את אלבומה השלישי, The Science of Things, שהיה צעד קדימה אחרי Razorblade Suitcase, וכלל את הלהיט The Chemicals Between Us, אבל עדיין, הוא לא היה משהו שזוכרים לאורך זמן. בשנת 2001 הוציאה הלהקה את אלבומה הרביעי, והאחרון בינתיים, שנקרא Golden State, ממנו יצא הלהיט The People That We Love, והאלבום מסמל את חזרתם של בוש למוטב, כמעט לחלוטין. אחרי הבלבול ששרר גם ב-Razorblade Suitcase וגם ב-The Science of Things, חזרה הלהקה למקורות, באלבום שהסאונד שלו דומה לסאונד של אלבום הבכורה, Sixteen Stone. לסיכום: בוש להקה בינונית מינוס, שמכל אלבום שלה יוצאים שניים-שלושה שירים שנשארים בתודעה, ועל השאר עדיף לא לדבר.

אבל אם בכל זאת מתעקשים, אז שני האלבומים שאפשר לרכוש הם, כאמור, Sixteen Stone ו-Golden State, ושני האלבומים שמוטב להימנע מהם הם Razorblade Suitcase ו-The Science of Things.

 

[משה נוסבאום]

רק תיקון קטן

The Science of Things יצא בשנת 1999.

 

[n o a m 18]

עוד תיקון

מהאלבום "גולדן סטייט", השיר סופרמן ללא ספק תופס את האזניים, והסינגל השני "אינפלייטבל" השקט, מתחיל לתפוס לא רע בכל מקרה, מהאלבום הקודם (דה סאיינס אוף ת´ינגס), שהוא די בינוני, יש שיר אחד בולט, שנקרא "Letting the cables sleep" שהיה הסינגל השני. שיר איטי ושקט ומדהים שנכתב על חבר של סולן הלהקה שנפטר מאיידס. שיר מדהים גם השיר "40 מיילז פרום דה סאן" שוחרר לרדיו האמריקאי. לא אוהב אותו יש לי את סקיסטין סטון, אכן שיר מדהים (קאמדאון, שמופיע בסוף גם בגרסא אקוסטיץ מדהימה, והשאר שהוזכרו פה) להקה די חמודה, אבל קצת חוזרת על עצמה לדעתי

 

[PORCUPINE]

דווקא הפעם

אני חולק עליך נוסבאום. אני לא חושב שאפשר לקרוא להם בינוניים מינוס. Bush הרעידו את עולמי עם 16Stone ואלבום הרימקסים שלהם, לדעתי, טוב מאוד. Razorblade Suitcase סביל, לא מופתי, אבל בהחלט איכותי. גיטרות חזקות לראש. אני חושב ש The Science of Things , דווקא בגלל השינוי האלקטרוני שלו, נתן להם צד חדש ברפרטואר המוזיקלי שלהם, ואני אישית אהבתי. מסכים איתך ש Golden State דומה לאלבום הכורה, אבל אני חושב שאפשר לשים לב להתפתחות שבאה עליהם לטובה עם השנים. Bush , לדעתי - להקה מצויינת, שמספקת את הסחורה. חסרות קצת גיטרות של רוק של פעם בימינו, והם עושים את זה, ועושים את זה טוב.

 

[elknetld2kil]

סופרמן

זה שיר מדהים. וגם Inlatable (למי שלא ראה את הקליפ עדיין - תתביישו לכם!!!).

 

[HandsomeDevil]

אני לא משתגע אחריהם...

אבל אני נורא אוהב את greedyfly והנה ציטוט שנורא אהבתי מהשיר: do you feel the way you hate?, do you hate the way you feel?

 

[Useful Idiot]

אני ממש לא אוהבת אותם..

נורא-נורא-נ ו ר א מעצבנים אותי. שמעתי אומנם רק כמה שירים, אבל הם לא עשו לי חשק לשמוע אחרים.. מממ.. לא חשוב. np - mr. bungle - raping your mind

 

[מי אני ומה שמי]

כדאי לך לנסות את

Letting the Cables Sleep שיר יפייפה בעיני

 

[star breather]

טוב, אני אבדוק.

מממ.. בדיוק החלפתי שם משתמש. ההודעה הקודמת היתה האחרונה בכינוי ההוא. np - katatonia - we must bury you

 

[משה נוסבאום]

קטטוניה?

לפי שם השיר הייתי אומר שכל קשר בין Catatonia לבין Katatonia מקרי בהחלט. *הולך להאזין לקולה הערב של סריס מת´יוז* np: catatonia - sweet catatonia (למי שלא הבין, סריס היא סולנית קטטוניה, עם סי, והשיר הזה לקוח מהאלבום המקסים Way Beyond Blue)

 

[star breather]

אין שום (אבל שום) קשר בין

Catatonia לבין Katatonia. אני לא מכירה את אלו עם ה-C, אבל אלו עם ה-K מצויינים. והם איזשהו סוג של מטאל (בהגדרות מטאל אני לא מתמצאת כ"כ, עימכם הסליחה). זה שיר מצוין לדעתי (אפילו יותר מזה.. אהה) np - raz ohara - reality בדיוק נגמר. הבא בתור - buckcherry - for the movies ותודה ל"נועם 18" בפעם המליון היום.

 

[n o a m 18]

בובה?

משעשע יש התפתחויות אצל נועם, עדכונים בקרוב

 

[star breather]

מממ.. אני מחכה..

 

[HandsomeDevil]

Katatonia- heavy METAL.

מממ... נראה לי שאפשר להיות יותר מדוייקים בהגדרה, כי להגיד הבי מטאל זה נורא רחב... ובנושאים של ההבי מטאל אני לא-מי-יודע-מה טוב...

 

[star breather]

לי נאמר דום-מטאל. אבל רק בתחילת

הדרך..

 

[HandsomeDevil]

הגיוני ביותר,

כמו שאמרתי, האבי מטאל זה משהו נורא רחב, זה כמו להגיד רוק. אז כן, אני משער שדוום...

 

[יעקוב הזגג]

קטטוניה עם K היו איפהשהו בשכנות

לדום מטאל עד ל Sounds of Decay (משמע שני האלבומים ושלושת האיפים הראשונים), למרות שאני חושב שהתווית הזאת כבר פחות תקפה החל מ Brave Murder Day (האלבום השני, שלאחריו יצא האיפי "קולות הרקבון"). כיום אני פחות מצליח לדחוף אותם לאיזו פינה ברורה ברוק האלטרנטיבי, באלבומם השלישי (Discouraged Ones) אפשר היה לומר שהם עשו שוגייזינג, אבל גם מאז חלו שינויים בסגנונם. זה לא שקטטוניה להקה חדשנית ברמה שלא תיאמן, אין בהם כל חדשנות, אבל כן יש להם את הצליל היחודי שהוא אך ורק שלהם, מה שמקשה על הגדרתם. או, ואם רוצים להבדיל בין שתי הקטטוניות באופן שלא דורש לחיצה על שיפט, אפשר להבדיל בין "קטטוניה הוולשים" ל"קטטוניה השוודים".

 

[star breather]

אהה, יונתן!

תודה שהצלת אותי מהגדרות שאני לא מבינה בהן כלום..

אז זהו. זה האיש שבגללו אני בכלל שומעת אותם (לא כרגע). בלה בלה בלה יום טוב np - king crimson - in the court of the crimson king איפשהו לקראת סוף הדיסק (

) סניף סניף.. נדמה לי שהקטע האחרון. (עוד דיסק שנגנב לאבא ולא יוחזר! מואאהאהאהה)