cא לי גם

[אקליפט ענק]

cא לי גם

מדי פעם אני קורא בעיתונים על מטיילים נעדרים באיזה טרק או ראפטינג בעולם השלישי. אני קורא ושומע יחד עם זה גם ביקורות על חוסר האחריות אותם המטיילים שלקחו סיכונים מיותרים.
האמת, זה לא עושה לי חשק להימנע מהטיולים ולהישאר במקום "בטוח".
אז אני אשמור על החיים שלי ומה יהיה לי בעולם המוכר וה"מוגן" שאני חי בו? שגרה.
היום, למשל, אני מוזמן לנסוע באוטו בכביש המוכר לבית ההורים שלי? אלה היו התוכניות שלי?
ממש לא, אבל אחותי באה לבית של ההורים עם הילדים, וכמובן שגם אני מוזמן.
ואלה גם התוכניות "שלי" לשבתות.

 

[קטנית בפסח]

אני חושבת

שכאשר מדברים על סיכונים מיותרים מתכוונים לירידה לשבילים לא מסומנים. צריך לזכור שהמטיילים האלה הם לא צוות ניווט שיש לו ההכשרה והציוד להתמודד בתנאים כאלה, וזו בדיוק הסיבה שהשבילים האלה לא מסומנים לטיולים.
ברור שעדיף לצאת ולחוות את העולם מאשר להישאר בבועה הקטנה והבטוחה שלך, אבל צריך לשים לב לסוג הסיכונים שאתה לוקח. נהיגה היא סיכון הרבה פחות משמעותי כשיש לך ההכשרה לנהוג ברכב וכאשר תנאי הנסיעה (הכביש ומזג האוויר למשל) תואמים את הרכב שלך ואת כישורי הנהיגה הזה; לעומת זאת, אם נער שלא הוכשר בנהיגה לוקח משפחתית למסלול אתגרי כאשר האזור מוצף עקב שטפונות, מדובר במעשה חסר אחריות בעליל.
חציית כביש במעבר חציה בהתאם לחוק מסוכנת הרבה פחות מאשר התפרצות לכביש באמצע צומת סואן.
&nbsp
אני חושבת שזו הנקודה שמנסים להעביר בביקורות האלה, ושהן לא קריאות להישאר בבית או להימנע מטיולים.

 

[טאסנים1]

יפה כתבת!

 

[איזיגו1]

לקיחת סיכונים

יכולה להיות עניין מסוכן

. השאלה איזה סיכון ובשביל מה.
ולפעמים אי נטילת סיכונים גם זה עניין מסוכן.
ובין השורות, ממה שאני מכיר את עצמי, עולות שאלות נוספות:
האם אני מגשים משהו ממה שאני רוצה, או זורם בערוצים שאחרים הכינו בשבילי?
האם אני נותן לפחד ולחששות (שלי) להכתיב לי את החיים שלי?
אני חושב שבמהלך הזה , של לקחת אחריות על החיים , מה שאני תמיד נמצא בו בדרך,
חשוב גם לדבר עם הפחדים והחששות. לא צריך להתעלם מהם. כי הקול הזה שאומר "זה מסוכן!"
אינו תמיד בא מן החוץ אלא זהו קול פנימי שהפנמתי אולי לפני הרבה שנים,
אבל זה כבר חלק ממני, ואפשר לקבל אותו כחבר מן המניין בקהילה.
קהילה אמרתי כי יש גם "קולות" אחרים (אל תדאגו , אני לא בפיצול אישיות חמור, זו רק דרך דיבור).
ואפשר לנהל איזשהו סיג ושיח. אוקי, אז אם זה מסוכן , אני אומר לפחד שלי,
בוא ונראה מה הסיכון באמת. בוא נראה איך אפשר לנהל את הסיכון הזה. מבלי לוותר על הכל ולהשאר בבית.
לא להתעלם מהפחדים מצד אחד ולא לתת להם לנהל לנו את החיים מצד שני. ללכת בין לבין.
שיט, זה מפחיד. אבל כך צריך להיות.